הבדלים בין גרסאות בדף "צמחים מוגנים בישראל"

אין תקציר עריכה
נוהג קטיפת הפרחים, אשר השתרש בקרב האוכלוסייה היהודית, הביא כמה מפרחי הבר היפים והייחודיים של הארץ אל סף כליה. החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע חברו לצורך מבצע משולב, שבו נטלה הרשות על עצמה את תפקיד החקיקה והאכיפה, והחברה להגנת הטבע-את עיקר תפקיד החינוך וההסברה. על פי החוק הוכנו תקנות, שלפיהן נאסרו קטיפה, עקירה ומכירה של כמה עשרות מינים של פרחי בר. למרות הספקנות, המבצע נחל הצלחה: באמצעות מערכת הסברה שמצאה את ביטויה בכל דרכי התקשורת (חוברות, כרזות, עיתונים ורדיו), ובעזרתם של אלפי גננות ומורים שנרתמו למשימה במשך שנים, נפסקה קטיפתם של אלפי פרחי הבר המוגנים.
 
ההגנה על מינים אלה, והפעילותהפעילות החינוכית והאווירה הציבורית האוהדת שליוו את הפעילות המשפטית, נשאו פרי ועזרו לחזק אוכלוסיות של צמחי-בר שהיו קרובות להכחדה, להגביר את המוּדעוּת לצורך לשמור על [[טבע]] הארץ, ואף להגביר את האהבה לפרחים ואת ההנאה מהם בכלל.
 
לרשימת הצמחים המוגנים צורפה רשימה המכונה "הרשימה האדומה". רשימה זו כוללת את מיני הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.
==גלריה==
<gallery widths="130px" heights="130px" perrow="5">
*{{דבר|ס. יזהר|גם פרחי בר רוצים לחיות|1964/07/10|00704}}
*{{מעריב|מנחם תלמי|הפרח קורא הצילו|1965/01/22|03904}}
*[http://israplant.com/index.php?n=2157 רשימת הצמחים המוגנים] באתר צמח ישראלי
[[קטגוריה:ישראל: דיני סביבה]]
[[קטגוריה:צמחי ארץ ישראל|*]]
56

עריכות