סכמה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←השפעה: הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 38:
בנוסף, העמידות של הסכמות יכולה להוביל ל[[נבואה המגשימה את עצמה]]. זאת משום שהן נוטות לעצב את ההתנהגות של האדם באופן שיאשר את נכונותן{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
===הסתגלות לשינויים===
שורה 87 ⟵ 85:
הידע של האדם על עצמו יכול להיות מאורגן בסכמה{{הערה|שם=שינוי|שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר אילן.}}. סכמה זו תכלול את מה שהאדם יודע על עצמו ומה שהוא מצפה מעצמו.
==סכמות ועמדות==
{{ערך מורחב|עמדה (פסיכולוגיה)}}
עמדה היא סכמה מגובשת הבאה לידי ביטוי כנטייה קבועה יחסית של האדם להגיב בדרך מסוימת ועקיבה לסוגים מסוימים של אובייקטים ומאורעות. יש לה מרכיבים מהתחום ההתנהגותי, הריגושי והקוגניטיבי{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי}}.
כמו יתר הסכמות העמדה קובעת את הארגון, הפירוש והזכירה של מידע בתחום מסוים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. בנוסף, בדומה לסכמות אחרות, גם העמדה מפעילה מנגנונים הפועלים לטובת השימור שלה מרגע שהתגבשה{{הערה|שם=שינוי}}.
==ראו גם==
| |||