סכמה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

היא מגובשת על ידי האדם, באופן [[לא מודע]], על סמך [[מידע]] קודם, בכדיכדי להקל עליו להתמודד עם מצבים ואובייקטים חדשים.

בשלב הקידוד של מידע חדש ל[[זיכרון מפורש|זיכרון המפורש]] אנו משתדלים לייחס אותו לסכמות קיימות ב[[זיכרון סמנטי|זיכרון הסמנטי]]. במידת הצורך אנו אף נוטים לשנות את המידע החדש, בכדיכדי להתאימו לסכמה קיימת כלשהי המצויה בזיכרון הסמנטי. במידה ויש מידע ספציפי שאינו יכול להיכלל בסכמה זו או אחרת בזיכרון הסמנטי, הוא מקודד ב[[זיכרון אירועי|זיכרון האירועי]]. ישנם מספר גורמים הקובעים האם מידע שאינו תואם את הסכמה הקיימת יושמט, ישונה או יקודד בזיכרון האפיזודי. תהליך זה תלוי במידת החשיבות של מידע זה להבנת הסיטואציה ובמידה שבה הוא מקנה את האופי הייחודי שלה‏{{הערה|שם=קוגניטיבית}}.

הסכמה מאפשרת לעגן מידע חדש בתוך מבנה קיים. בעקבות זאת קשה מאוד לאחסן בזיכרון מידע שאינו משתלב בסכמה קיימת כלשהי. גם במידה שמידע זה אוחסן בזיכרון, יהיה קשה לשלוף אותו בצורה יעילה{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

במצב זה הפער הנתפס בין הסכמה למציאות יכול להוביל לתחושת [[דחק]], שהיא תגובה פיזיולוגית אוטונומית, של עוררות אמוציונלית חזקה. תהליך ה'''אקומודציה''' (Accommodation) נועד לתת מענה למקרים כאלו בכל שהוא משנה את מבנה הסכמה, בכדיכדי שתוכל להכיל בתוכה מידע שאינו עולה בקנה אחד עם מרכיביה הישנים. זהו הבסיס להסתגלות לשינוי{{הערה|שם=שינוי}}.

מבחינה זו הסכמות יכולות להיות גם יחידות גמישות שמתקנות את עצמן בהתמדה, בכדיכדי להתאים את עצמן לנתוני מציאות חדשים{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.

בהתאם לכך, מבנה הסכמות ותוכנן שונה מאדם לאדם. דבר זה מסייע להבין עד כמה מורכבת ה[[תודעה]] האנושית ואת המקור לחלק מה[[הבדלים בין אישיים|הבדלים הבין אישיים]] בין בני אדם{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

עמדה היא סכמה מגובשת הבאה לידי ביטוי כנטייה קבועה יחסית של האדם להגיב בדרך מסוימת ועקיבה לסוגים מסוימים של אובייקטים ומאורעות. יש לה מרכיבים מהתחום ההתנהגותי, הריגושי והקוגניטיבי{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

כמו יתר הסכמות העמדה קובעת את הארגון, הפירוש והזכירה של מידע בתחום מסוים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. בנוסף, בדומה לסכמות אחרות, גם העמדה מפעילה מנגנונים הפועלים לטובת השימור שלה מרגע שהתגבשה{{הערה|שם=שינוי}}.

מידע לגבי סיטואציה שנחשפנו אליה בעבר נשלף מתוך אינטראקציה בין שני המקורות של ה[[זיכרון מפורש|זיכרון המפורש]]. הפרטים הייחודיים של הסיטואציה נשלפים מה[[זיכרון אירועי|זיכרון האירועי]] וככל שהיו חריגים יותר מהסכמות הקיימות, כך גדל הסיכוי להיזכר בהם. לעומתם, פרטי הסיטואציה התואמים לסכמות ולתסריטים הקיימים לא יישלפו מהזיכרון האפיזודי אלא מה[[זיכרון סמנטי|סמנטי]]. הם יורכבו יחד עם המידע מהזיכרון האפיזודי בכדיכדי ליצור את השחזור של הסיטואציה שבה מנסים להיזכר{{הערה|שם=קוגניטיבית}}.

הידע של האדם על עצמו יכול להיות מאורגן בסכמה{{הערה|שם=שינוי|שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר -אילן.}}. לבני אדם יש תבניות וייצוגים לגבי עצמם כמו שיש להם סכמות וייצוגים לגבי מושגים ותחומים שונים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

אלו הן מבנים קוגניטיביים המייצגים את ניסיונו של הפרט במגוון תחומים, אשר מפשרים לזהות במהירות מצבים שונים ולקבוע לגביהם עמדות{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

סכמות העצמי מאפשרות לאדם להציב לעצמו מטרות ולהגביר את ה[[הנעה|מוטיבציה]] והפעילות לשם השגתן{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

המידע המאוחסן בהן מאורגן בצורה [[מילה (בלשנות)|מילולית]] יותר בהשוואה למידע אודות בני אדם אחרים, אשר נאגר בצורה חזותית. סכמות העצמי טעונות במטען רגשי ובעקבות זאת יש להן השפעה מכרעת על תהליכים קוגניטיביים שונים (כמו תפיסה, זיכרון וחשיבה). הן מורכבות יותר ולכן מצריכות יותר זמן לעיבוד נתונים. סכמות העצמי מאוחסנות ב[[זיכרון לטווח ארוך]] והן עמידות יותר לשינוי מאשר סכמות מידע אחרות. מסיבה זו החלטה כלשהי של האדם לגבי עצמו היא מהירה יותר ונזכרת יותר מהחלטות לגבי נושאים הקשורים בסכמות אחרות{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.

סכמת העצמי מקושרת למושג [[הערכה עצמית]], שהיא עמדה מרכזית שיש לאדם על עצמו והיא מהווה את הליבה של ה[[אישיות]]{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}. ההערכה העצמית קשורה גם ל[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] של האדם.

ככל שמספר הסכמות גדל, כך גדלה היכולת להבחין בפרטים ולקלוט מידע רב ומגוון יותר. ריבוי סכמות ממעט את ה[[הכללה (למידה)|הכללות]] המוטעות ומגדיל הסיכוי לשייך מסרים בהתאמה רבה יותר לסכמה{{הערה|שם=חינוך קוגנטיביקוגניטיבי}}.