תותח פריז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q753063 |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.pdf .*?])\s*\{\{PDF\}\} +\1) |
||
שורה 35:
[[קליבר]] התותח היה 210 מ"מ ולאחר ירי של 56 פגזים הורחב לכדי 240 מ"מ. אורך ה[[קנה (נשק)|קנה]] היה 28 מטרים של קנה מחורץ ועוד 6 מטרים קנה חלק. כל פגז שנורה במהלך ירי רצוף היה בקליבר גדול מעט מקודמו.
משקל פגז היה בין 94 - 120 ק"ג, כל פגז נשא כ-7 ק"ג [[חומר נפץ]] ונורה למרחק 130 ק"מ, תוך הגעה לרום מרבי של 40 ק"מ ו[[מהירות לוע]] של 1,600 מטר בשנייה (מעט פחות מפי 5 מ[[מהירות הקול]]) ובכך השיג את נתוני הגובה, המרחק והמהירות הגדולים ביותר לכלי ירי עד המצאת ה-[[V-2]]. לצורך כל ירי בודד נדרשו 180 ק"ג [[אבק שריפה]]. זמן שהיית הפגז באוויר עד הפגיעה היה 170 שניות. דיוק התותח לא היה גדול והתאים למטרות בגודל עיר, כמו פריז. הטווח הגדול ביותר הושג בירי ב[[זווית]] של 55°, כיוון שבזווית זו הגיעו הפגזים לשכבת [[אטמוספירה]] גבוהה יותר מאשר בירי בזווית 45° (שהיא, תאורטית, בהזנחת התנגדות האוויר, הזווית המיטבית לירי לטווח מקסימלי). בשכבה זו, ה[[סטרטוספירה]], האוויר דליל והתנגדותו קטנה וכך הושג טווח גדול יותר.<ref>{{כ}}[http://stwww.weizmann.ac.il/ptc/tehuda/pdf-1-2001/30-34.pdf קירוב ראשוני וחישוב נומרי של המסלול]
משקל התותח היה 256 טונות והוא נישא על גבי [[מסילת ברזל]] ייעודית. לכל תותח היה צורך בצוות הפעלה ותחזוקה של 80 לוחמים, אשר השתייכו ל[[הצי הגרמני הקיסרי|צי הגרמני הקיסרי]], כיוון שהתותח הוגדר כ[[תותח ימי]] והשתמש בטכנולוגיות דומות לתותחי ספינות. על הכוח פיקד [[אדמירל]]. שלושה תותחים בלבד שימשו במהלך שבעת חודשי ההפעלה וככל הנראה הושמדו על ידי הכוחות הנסוגים, משום שכוחות [[ארצות הברית]] שתפסו את נקודת הירי לא מצאו להם שריד.
| |||