חסידות טריסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q7844049
←‏הדור השלישי: קישורים פנימיים
שורה 15:
==הדור השלישי==
בניו של רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק היו:
*רבי מרדכי זוסיא טברסקי ([[תר"כ]] - [[כ"ז באדר]] [[תרצ"ז]]) האדמו"ר מטריסק-[[הוצלס]]-[[יאסי|יאס]]. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מ[[חסידותיצחק בוהוש|בוהושמבוהוש]]. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת [[תרנ"א]] עבר להוצלס ([[מחוז חרסון]]) ולאחר מספר שנים ל[[בוהוש]] וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מ[[חסידות סקאליה|סקאליה]], רבי דוד מרדכי מטריסק [[שטפנשט]] ו(בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו(בזיווג שני-) רבי משה יהושע מ[[חסידות סטרליסק|בנדר]]. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טברסקי. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו ב[[כ"ג בכסלו]] [[תרצ"ד]].
*רבי משה יהודה לייב ([[תרל"ג]] - [[ב' בתמוז]] [[תרצ"ז]]) האדמו"ר מ[[חלם]]. חתן דודו רבי מרדכי מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]] ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מ[[חסידות נישכיז|קונסטנטין]]. כיהן ב[[בסלוב]] ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על [[בראשית]] ו[[שמות]], (ורשה תרצ"ח). נקבר ב[[קילץ]], [[פולין]] באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] היה ב[[פינטשוב]] משם הועבר ל[[קילץ]] יחד עם משפחתו. ב[[י"א באלול]] לקחו את אשתו ובניו ל[[מחנה השמדה]]. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.
בניו של רבי יעקב אריה:
* רבי מנחם נחום מ[[ורשה]] ([[תרל"ד]] - [[תש"ב]]). חתנו של קרוב משפחתו רבי מרדכי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]] ובזיווג שני של דודו רבי ישכר דב מ[[חסידות זידיטשוב#הדור הרביעי עד השואה|חודרוב]]. היה ידוע בשם ה"והוא רחום רבי" מפני שהיה אומר "והוא רחום" בשני וחמישי בבכיות רבות, ורבים באו לשמוע אותו. נרצח בשואה בטריסק{{הערה|לפי מקור אחר נרצח בוורשה.}}
* רבי משה מרדכי מטריסק ([[תרל"ז]] - [[תש"ג]]) חתנו של קרוב משפחתו רבי ברוך מאיר מאזרניץ (נכדו של [[אהרן טברסקי|רבי אהרן]] מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]). כיהן ב[[לובלין]]. חיבר ספר בשם "אהל משה". נרצח ב[[יער קרמפיץ]]{{הערה|ילדיו של רבי משה מרדכי היו: הרב אברהם יצחק (חתן רבי אלתר ישראל שמעון מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]]) מ[[לונדון]], הרב אהרן דוד [[אב"ד]] גורשקוב (חתן דודו רבי זאב מקאוולא, חיבר ספר ייחוס לבית צ'רנוביל), הרב יוחנן אב"ד הרבישוב (חתן רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]), ברוך מאיר, ריקל אשת הרב מנחם צבי אייכינשטיין מ[[חסידות זידיטשוב|גזע זידיטשוב-חודורוב]] ורבי אהרן בן גיסו רבי מרדכי ישראל מ[[חסידות צ'רנוביל#רבי מנחם נחום מלויעב|חאטין]].}}
* רבי דוד אהרן מז'וריק ([[תרמ"ב]] - [[תש"ג]]) חתן רבי יצחק מ[[חסידותיצחק בוהוש|בוהושמבוהוש]]. כיהן ב[[ז'ארקי]] (מ[[תרס"ו]]) וב[[צ'נסטוחוב]], [[פולין]]. היו לו אלפי חסידים. נרצח בצ'נסטוחוב{{הערה|חתניו היו רבי אברהם טברסקי רב ב[[אוסטרוה|אוסטראה]] שנרצח בשואה, רבי אברהם מרדכי שפירא מז'וריק (צאצא של רבי [[מרדכי מנישכיז]]) אף הוא נרצח בשואה עם משפחתו ורבי אברהם יהושע העשיל מ[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]]}}.
* רבי זאב מ[[קובל|קאוולה]] (- [[תש"ג]]), חתן קרובו רבי שלמה בן ציון מ[[חסידות צ'רנוביל|טשרנוביל]]. שימש כאדמו"ר ב[[ווהלין]] והיה נוסע מעיירה לעיירה. נרצח בשואה.