חסידות טריסק

נכתב טוריסק

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל. אדמו"רי החצר כיהנו גם בפולין. לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה חסידות גדולה בת כעשרים אלף חסידים. החסידות נכחדה בשואה.

חסידות טריסק
שורשים, סיווג והנהגה
קבוצה תנועת החסידות
התפלג מ חסידות צ'רנוביל
מייסד אברהם טברסקי (טוריסק) עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מיקום מזרח אירופה
נכחדה בשואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיום מכהנים מספר צאצאים של השושלת.

הדור הראשון עריכה

החסידות הוקמה על ידי רבי אברהם מטריסק (תקס"ו - ב' בתמוז תרמ"ט), בנו החמישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל. נישא לריקל, בתו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנישכיז. כיהן כמגיד ואדמו"ר בעיר טוריסק אחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ז. ספרו מגן אברהם הוא ספר יסוד של חסידות טריסק בפרט ושל חסידות צ'רנוביל בכלל.

חתניו של רבי אברהם היו: אחיינו רבי אפרים מרגליות (נכדו של השערי תשובה)[1], רבי שמואל מקרילוביץ, אחיינו רבי ישראל בן רבי יצחק מסקווירא, אחיינו רבי מרדכי מקוריסטשוב וקרובו רבי דוד ממקארוב.

הדור השני עריכה

 
בית המדרש טריסק בעיר העתיקה של צפת

על פי גזירת ממשלת רוסיה נאלצו רבי מנחם נחום ואחיו רבי מרדכי מקוזמיר לנסוע מהעיר טריסק בסביבות שנת תרמ"ה. רבי מנחם נחום עבר לעיר סלאוויטא, ואחר כך עבר לכפר קטלנה שליד בריסק שבליטא.

הדור השלישי עריכה

בניו של רבי מנחם נחום מטריסק היו:

  • רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) האדמו"ר מטריסק. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת תרנ"א עבר להוצלס (מחוז חרסון) ולאחר מספר שנים לבוהוש וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מסקאליה, רבי דוד מרדכי מטריסק שטפנשט ו (בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו (בזיווג שני-) רבי משה יהושע מבנדר. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טווערסקי האדמו"ר מטריסק-טאלנא. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
  • רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח). נקבר בקילץ, פולין באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בפינטשוב משם הועבר לקילץ יחד עם משפחתו. בי"א באלול לקחו את אשתו ובניו למחנה השמדה. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.

בניו של רבי יעקב אריה:

ניגוני טריסק עריכה

את ניגוני טריסק שהיו שרים החסידים בערב חג שבועות בעיירה הרוביישוב (שם נפטר הרבי מטריסק)[8]. העלה על הכתב החזן אברהם שטוקהמר, ושלח את תוויהם למכון ייוו"א שבוילנא טרם השואה[9].

לאחר השואה עריכה

מרבית חסידי טריסק נספו בשואה. צאצאי האדמו"רים המשיכו לכהן באדמו"רות בארץ ישראל, במערב אירופה ובארצות הברית.

  • רבי שלום יוסף טווערסקי, בנו של רבי מרדכי זוסיא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבורו-פארק שבארצות הברית. נולד בטריסק בשנת תרמ"ג. נישא לבתו של רבי יהושע השיל ממונסטריץ', ולאחר שהיא נפטרה בפתאומיות כחודש לאחר החתונה, נישא בזיווג שני ליענטע רייזיל בתו של רבי יוסף דוד מבאזיליה (נכד רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב, ורבי יוסף דוד מאליק). לאחר פוגרום בעיר פרוסקורוב בט"ו אדר א' תרע"ט, שבו נרצחו חמיו, חמותו, ושתי בנותיו, ברח לרומניה ומשם לבבורו פארק שבארצות הברית שם הקים את חצרו. בשנת תרצ"ג עלה לישראל והתגורר בתל אביב, אך נאלץ לחזור לארצות הברית עקב מצבה הרפואי של הרבנית. בזיווג שלישי נישא לאלמנתו של הרב יצחק טברסקי בן רבי מנחם נחום מטולנא טולטשין, נפטר בכ"ה בשבט תש"ח ונקבר בחלקת טריסק שבית הקברות בית דוד שבשכונת Elmont, קווינס, ניו יורק[10].
    • רבי שריהו יונה טווערסקי, נכדו של רבי שלום יוסף, מכהן כרב ביהמ"ד טריסק במונטריאול שבקנדה. נשוי לבתו של הרב יוחנן ואזנר ראב"ד סקווירא.
  • רבי יעקב אריה טווערסקי, בנו של רבי מרדכי זוסיא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבני ברק ובלונדון. נולד בטריסק בט' באב תרמ"ד. נישא לבלומה רייזיל בת דודו רבי פנחס מזינקוב. לבש שטריימל עם כיפה מחודדת כמנהג בית רוז'ין. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ו מילא את מקומו ונסע לקבל סמיכה מרבי דוד מסקווירא. לאחר שנתיים עבר לקמניץ-פודולסקי. בשנת תר"פ נודע לו שמתכוננים להגלותו לסיביר ונמלט לווינה ומשם לברלין. בשנת תרפ"ד היגר ללונדון. הקים שם חצר חסידית עם בית הכנסת אורחים, מאפיית מצות ומקווה. בשנות השואה אירח פליטים יהודיים מאירופה. בחודש אב תשכ"ד עלה לישראל והתגורר בבני ברק עד לפטירתו בהושענא רבה תש"מ. נקבר בהר הזיתים. תורותיו ומכתביו נדפסו בספר "אמרי יעקב" (ירושלים ה'תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טווערסקי האדמו"ר מטריסק-טאלנא.
    • רבי חיים מנחם אברהם טווערסקי ("מוניא") מטריסק (תרע"ה - תשע"א) היה חתנו של רבי לייביש הורוביץ-שטרנפלד מחנטשין.
    • רבי פנחס טווערסקי מטריסק (י"ד באייר תרע"ו - ט"ז באב תשס"א) היה חתנו של הרב מנחם מנדל סנדרוביץ (חסידו של החקל יצחק מספינקא). בבחרותו למד אצל רבי יהודה משה טיברג-דנציגר (לימים האדמו"ר מאלכסנדר) שהגיע ללונדון בשנת תרצ"א ושימש כרב בית המדרש טריסק. לאחר מכן נסע לאנטוורפן שם למד אצל רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפול. כשפרצה מלחמת העולם השנייה חזר ללונדון והיה לו לעזר בקבלת הפליטים מאירופה. לאחר נישואיו שימש כרב בבית הכנסת הגדול "בית דוד" במזרח לונדון. לאחר עליית אביו לישראל ניהל את בית הכנסת יחד עם אחיו הגדול שאותו היה מעריץ והיה שולח אליו לברכות.
      • רבי מנחם מנדל מתתיהו טווערסקי מטריסק, בנו של רבי פנחס. מכהן בלונדון ובארצות הברית.
        • רבי יצחק דוד טווערסקי מטריסק-טאלנא, בנו של רבי מנחם מנדל מתתיהו. בשלהי שנת תשפ"א הקים את חצרו בעיר מאנסי שבארצות הברית.[דרוש מקור]
    • רבי יצחק טווערסקי, מבני ברק.

אדמו"ר נוסף בשם טריסק היה רבי דוד מרדכי העשיל מטריסק שטפנשט בארצות הברית. היה בנו של רבי יצחק מאיר העשיל (חתן רבי אפרים מרגליות ממאצ'יב חתן רבי אברהם מטריסק) ונכדו של רבי שמואל מקרילוביץ חתנו של רבי אברהם מטריסק. היה חתנו של רבי פנחס מבורשא ובזיווג שני של קרובו רבי מרדכי זוסיא מטריסק יאס. נפטר בכ"ב בטבת תשכ"ד, נקבר באוהל ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

בשנות תשמ"ט החל לכהן בירושלים הרב משה מרדכי אייכינשטיין (בן הרב דב בער ר"מ באיתרי, בן הרב מנחם צבי אייכינשטיין גאב"ד סנט לואיס, חתנו של רבי משה מרדכי מטריסק).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נישא לבתו שיינא רייזא ולאחר פטירתה לאחותה מלכה. חתניו היו: משיינא רייזא; אחיינו רבי יצחק מאיר השל, רבי שלום יוסף מהוסיאטין ורבי אברהם דוב מרחמסטריווקא. ממלכה:אחיינו רבי משה (השני) מקוריסטשוב ואחיינו רבי מנחם נחום מחסידות מקארוב.
  2. ^ היה ידוע שכאשר נשלחו אליו אנשים על ידי אביו, תמיד נושעו האנשים בבקשותיהם.
  3. ^ בנו של רבי זאב מרחמסטריווקא וחתנו של רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים
  4. ^ לפי מקור אחר נרצח בוורשה.
  5. ^ בזיווג ראשון היה נשוי לחוה בת רבי ישראל מסטולין. ראה על פרשת הגט כאן
  6. ^ ילדיו של רבי משה מרדכי היו: הרב אברהם יצחק (חתן רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק) מלונדון, הרב אהרן דוד אב"ד גורשקוב (חתן דודו רבי זאב מקאוולא, חיבר ספר ייחוס לבית צ'רנוביל), הרב יוחנן אב"ד הרבישוב (חתן רבי ישכר דב רוקח מבעלז), ברוך מאיר, ריקל אשת הרב מנחם צבי אייכינשטיין מגזע זידיטשוב-חודורוב ורבי אהרן בן גיסו רבי מרדכי ישראל מחאטין.
  7. ^ חתניו היו רבי אברהם טברסקי רב באוסטראה שנרצח בשואה, רבי אברהם מרדכי שפירא מז'וריק (צאצא של רבי מרדכי מנישכיז) אף הוא נרצח בשואה עם משפחתו, ורבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקה
  8. ^ רבי יעקב אריה לייב טברסקי
  9. ^ ברוך קפלינסקי, פנקס הרוביישוב, ארגון יוצאי הרוביישוב בישראל ובארצות-הברית, תשכ"ב 1962, תל אביב, "בשטיבל של טריסק" מאת אליהו גערטעל, עמוד 575
  10. ^ lizensk12, Rebbe Shalom Yosef Twersky | kevarim.com, ‏2007-12-03 (באנגלית אמריקאית)