יצחק פרידמן (בוהוש, השני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:Q10859591
מ ויקינתונים
שורה 5:
נולד ב[[שפיקוב]] לרבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי דוד בנו של רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]], אבי חסידות בוהוש. אמו הייתה בתו של רבי מרדכי טברסקי, האדמו"ר מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]. אביו כיהן באדמו"רות בשפיקוב, לאחר פטירת סבו רבי יצחק, בשנת [[תרנ"ו]] ([[1896]]). לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], נשאר אביו האדמו"ר היחידי לבית רוז'ין תחת השלטון הרוסי{{הערה|שאר אדמו"רי השושלת נמלטו לווינה, עקב פחדם מהקיסר הרוסי, ששמר טינה על בריחת רבי [[ישראל מרוז'ין]] מהכלא הרוסי.}} וחסידי רוז'ין שחיו תחת השלטון הרוסי נסעו אליו.
 
בשנת [[תר"פ]] קיבל [[היתר הוראה]] מהרב [[יהודה לייב צירלסון]]. באותה שנה התפרצה מגיפתמגפת [[טיפוס הבטן|טיפוס]] באיזורבאזור, והוריו נפטרו בהפרש של שבועיים, בסוף שבט וב[[פורים]]. הוא עצמו גם חלה, ולא יכל לשבת [[שבעה (אבלות)|שבעה]] על הוריו.
 
לאחר שנרפא, הוכתר לממלא מקום אביו בעודו בחור, לצד אחיו רבי דוד, שכיהן ב[[פלוישטט]] הרומנית. לאחר מספר חודשים, החלו רדיפות מצד הרוסים נגד היהודים ובפרט נגד המנהיגים, והוא נמלט וחזר ל[[בוהוש]] הרומנית, שם גדל אצל דודו רבי [[מנחם מנדל פרידמן]], האדמו"ר מבוהוש. בשנת [[תרפ"ד]] נישא ליוכבד פייגא, בתו של דודו רבי מנחם מנדל.
 
בשנת [[תר"צ]] עבר ל[[בוקרשט]] שם כיהן כאדמו"ר למעט החסידים שהתגוררו בה. בזמן מלחמת העולם השנייה, עת יהודים רבים נמלטו לבוקרשט, פתח את ביתו לציבור, והסתכן בחייו עקב זאת. בשנת [[תש"ג]] נפטר חותנו, וחסידי בוהוש התלכדו סביבו. ב[[י"ד באייר]] [[תשי"א]] עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב ב[[תל אביב]], כשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. הוא היה אוהב ישראל וארץ ישראל. נהג ללכת ב[[יום העצמאות]] לתפילת שחרית ב[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]]. בשנת [[תשל"ב]] פתח [[כולל אברכים]] בבית מדרשו בתל אביב (כיום הכולל קיים בבני ברק). בשנת [[תשמ"ה]] פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] שם כבר היה בית כנסת של חסידי בוהוש.
 
נפטר בזמן שהותו ב[[ארוזה]], [[שוויץ]], גופו הועלה לקבורה ל[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]] בחלקת אדמו"רי רוז'ין.