אורי מיכאל עקביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטא
שורה 28:
עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], שירת אורי בתור מפקד פלוגה ז' של [[גדוד 74]], אשר המחלקות שלה הוצבו לאורך הגבול עם [[סוריה]] באזור [[תל פרס]], פתחת כודנה (ממזרח ל[[חושניה]]) ובאזור [[תל חזקה]] (מדרום ל[[קוניטרה]]), כאשר אורי בתור המ"פ הוצב במרכז באזור [[כודנה]] ליד מוצב 111. באזור זה ליד המוצב, היו הטנק של [[שמואל אסקרוב]] סגן מפקד [[חטיבה 188|גדוד 53]] וסג"מ דני אוברלנד מפקד מחלקה בפלוגה, השלושה צפו בהתקדמות החטיבה ה-33 הסורית והחלו לנהל נגדה אש מטווח רחוק.
 
לקראת השעה 15:00 שלושה טורי שריון סוריים נכנסו לטווח של כקילומטר ושלושת הטנקים יחד עם אחרים בגזרה ניסו לעצור את התקדמותם, אך בשלב זה כוחות חי"ר ראשונים הגיעו כבר למרגלות המוצב. כשעה מאוחר יותר דיווח המוצב שכוחות סורים מגיעים מכיוון דרום והטנקים באזור התכנסו לכיוון המוצב כדי להגן עליו, כשהם מבינים שהאזור מדרום למוצב הוא כנראה יעד הפריצה המועדף של הכוחות הסורים. אורי נשלח אף הוא כשהוא חשוף לאש לעמדה חדשה הפונה דרומה,. תוך כדי הנסיעה נתקל בכוח טנקים סורי הממוקם בעמדה אליו נסע והחל לנהל איתו אש. בשלב זה, כשהם בעמדה חשופה אל מול פלוגת טנקים, נפגע הטנק של אוברלנדר אשר נהרג יחד עם איש צוות נוסף. מספר דקות לאחר מכן נפגע ונהרג גם אורי כאשר פלג גופו העליון חשוף מחוץ לפתח הצריח. התותחן אשר פרץ תפס פיקוד והמשיך לנהל אש מעמדת מפקדו ההרוג, מספר רגעים לאחר מכן נפגע גם הטנק שלהם ושלשת אנשי צוותו של אורי יצאו ורצו לכיוון המוצב למחסה ובהמשך פונו לכיוון [[חושניה]]{{הערה|אבירם ברקאי, '''על בלימה''', תל אביב:ספריית מעריב, 2009, עמ' 127-200.}}.
 
ציטוט מתיאור המעשה בתעודת העיטור: