|
|
|
גם מחיבוריו המוקדמים של אליאדה וגם מאנשים אשר הכירו אותו, ניתן להבין כי יחסו ל[[יהודים]], כמו גם ל[[תרבות]] ולדת היהודית, היה חיובי. ניתן לראות בכך דבר שאינו צפוי ואף מאוד מפתיע, מכיוון ש[[אנטישמיות]] הייתה אופיינית מאוד לחיים ציבוריים ברומניה באותה תקופה (לפני מלחמת העולם השנייה). כאשר אליאדה היה צעיר הוא התחיל ללמוד [[עברית]], התעניין ב[[קבלה]] ואף היה לו חבר שהיה סופר יהודי- [[מיכאיל סבסטיאן]], ואליאדה אף הגן עליו בפני העיתונות הרומנית והיהודית שתקפו אותו. בנוסף הוא חיבור טקסט אוהד לזכר מלומד יהודי שעזב את רומניה ועבר ללונדון מתוך אילוץ ולא מתוך בחירתו האישית.
יחסו החיובי ליהדות השתנה עת התנתק מחברו סבסטיאן ואף התחילהחל לתמוך ב[[גרמניה הנאצית]]. באותה התקופהתקופה הוא תיארתאר את היהדות והנצרות כדתות המאפיינות את המערב אשר אינןשאינן אותנטיות במהותן ואףוהוא אף הרגישחש צורך לתקן את המציאות הדתית הזאת. בכתביו שהתגלו לאחר [[השואה]] הוא מתייחס לקטסטרופות שעברו היהודים כדבר אשר "היה נחוץ לגאולה". נוסף על כךבנוסף, הוא מדבר על המונותאיזם המאפיין את הדת היהודית ורואה בכך דבר שאינו טבעי באופיו, אשר הושגהומצא בזמנו על ידי "כהנים ירושלמיים" שהיו מעוניינים בכך.
אליאדה התרכז ביהדות המקראית ומתקופה זו גזר את תובנותיו (כך, למשל, מימד הזמן הקווי). אפילו מאמריו של [[גרשם שלום]] שהיושזכו בעלי השפעהלהשפעה גדולה בעולם לא הצליחו לשנות את תפיסתו לגבי היהדות. אליאדה התעלם מן ההיבטים המחזוריים של הפולחן המקראי והרבני וכך גם ממחזוריותמן קוסמיתהמחזוריות הקוסמית בקבלה. אך בכתיבת ביקורתביקורתו על גרשם שלום הוא מציין כי קבלההקבלה זוהיהיא יצירה "גדולה" אשר נוצרה עקב הצורך לגלות מחדש את הדתיות הקוסמית מכיוון שנרדפה ונשללה על ידי נביאיםהנביאים וחכמיםוחכמי של תלמודהתלמוד. במיתוס של השיבה הנצחית הוא טוען כי המחזוריות הקוסמית היא בעלת אופי שלילי אשר מדידתה שנעשית באלפי מאות שנים ואף יותר, מתארת את התקופה בה האנושות נמצאת כעת כתקופה הכי רעה במחזוריות הקוסמית. לעומת זאת הוא מתאר את המחזוריות של הריטואלים כדבר חיובי אשר נמדד בפרק זמן קצר יותר, ימים או שנים, שתורמתשתורם לארגון חיי האדם בפועל. אליאדה מדגיש את הפסימיות, ההרס ושבירת ביטחוןהביטחון אשר נגרמיםשנגרמים כתוצאה ממחזוריותמן קוסמיתהמחזוריות הקוסמית.
== ביקורות ==
|
