תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.120.160.30 (שיחה) לעריכה האחרונה של The Beatle Man
שורה 32:
מיון הכוכבים לסוגים ושנים עבר התקדמות מרשימה לאחר המצאת המצלמה ויצירת האפשרות לצלם את ה[[ספקטרום]] של כוכבים שונים. על ידי שימוש ב[[חוק וין]] ועל סמך האור המתקבל מן הכוכבים ניתן לגלות מה [[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני השטח ([[פוטוספרה]]) שלהם. מהשוואת ה[[קו ספקטרלי|קווים הספקטרליים]] ניתן לגלות אילו חומרים אופפים את הכוכבים ומידע רב נוסף. בשנת [[1910]] האסטרונומים איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל הציעו ופיתחו בנפרד זה מזה את הדיאגרמה בה סיווגו לפי מאפייניהם הספקטרלים.
 
הטיפוסים הספקטרליים הם O, B, A, F, G, K, M (ניתן לזכור את הסוגים בעזרת ה[[מנמוניקה]] האנגלית "Oh, Be A Fine Girl, Kiss Me", או בעברית: "עורב בהיר אכל פיסטוקים גדולים כמו מנגו"), כאשר הכוכבים מסוג O הם הכוכבים המאסיביים והחמים ביותר, והכוכבים מטיפוס M הם הכוכבים הקרים ביותר (כ-2,000 מעלות [[צלזיוס]]), ומכונים [[ננס אדום|ננסים אדומים]]. בנוסף לכך כל טיפוס מחולק ל-10 תת-טיפוסים, כאשר כל תת-טיפוס מסומן בספרה <span style="color: ColorName;">מ-0 עד 9.</span><span style="color: ColorName;"><span style="color: ColorName;">טקסט צבוע</span><span style="color: ColorName;"><span style="color: ColorName;">טקסט צבוע</span></span></span> כך, למשל, הטיפוס הספקטרלי של השמש הוא G2.
 
על מנת להבדיל בין כוכבים בעלי סיווג זהה אך בשלב שונה בהתפתחותם חולקה הדיאגרמה ל"ענפים מאוזנים". כך כוכב הנמצא בשלב היתוך המימן כמו [[השמש]] נמצא באזור שנקרא '''[[הסדרה הראשית]]''' - וזהו ענף '''V'''. בעוד כ-5 מיליארד שנים השמש תהפוך ל[[ענק אדום]], ואז היא תעבור לענף III (ענקים).