אסכולת תל אביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אסכולה ספרותית|אחר=אסכולה בארכאולוגיה מקראית|ראו=[[אסכולת תל אביב (ארכאולוגיה)]]}}
'''אסכולת תל אביב''' לחקר ה[[ספרות]]''' התפתחה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ב[[שנות השישים]], במסגרת החוג ל[[תורת הספרות]] שייסד [[בנימין הרשב|בנימין הרשב (הרושובסקי)]]. בין האישים המרכזיים בה, מלבדו, אפשר למנות את [[מנחם פרי]], [[מאיר שטרנברג]] ו[[יעל רנן]].
 
==בסיס ועקרונות==
אסכולת תל אביב נבנתה על יסודות ה[[פורמליזם (אמנות)|פורמליזם]] הרוסי, והיא שואבת רבות מתורתם של [[ויקטור שקלובסקי]] ו[[רומאן יאקובסון]], כמו גם מרעיונות של [[גשטאלט]]. בין המאמרים המכוננים שנכתבו על ידי אנשי אסכולת תל אביב: "המלך במבט אירוני",{{הערה|{{מטח|[[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]]|המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה|14049|מתוך '''הספרות''' 1, 1968-1969, עמ' 263-292}}}} מאת פרי ושטרנברג, המציע קריאה חתרנית בסיפור דוד ובת שבע; ו"לשמוע את רחש הגלים", מאת רנן, החוקר בפירוט רב את רעיון ה[[הזרה]].
 
נאמנים לפורמליזם הרוסי, חוקרי אסכולת תל אביב ביקשו "למצות את הטקסט הספרותי". הם טענו כי הטקסט בנוי קומות-קומות, וכי קורא שנצמד בקריאתו לטקסט, יכול ליצור קריאה מקיפה ולעתים חדשנית וחתרנית. יש המוצאים בטענה זו יותרדמיון מדמיוןרב לרעיון [[הנאת הטקסט]] של [[רולאן בארת]].
 
==מונחי יסוד==