פוקר (תעופה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי גודל סמל לאחידות
מ עריכה
שורה 10:
[[תמונה:Fokker Spin.jpg|ממוזער|250px|פוקר ספין - המטוס הראשון של פוקר]]
[[תמונה:Fokker EIII 210-16.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פוקר איינדקר]]]]
[[תמונה:Fokker S11 (PH-GRY).jpg|ממוזער|שמאל|250px|מטוס האימון [[פוקר S11S-11 אינסטרוקטור]]]]
[[תמונה:KLM.Fokker F50.jpg|ממוזער|250px|פוקר F50 בשרות KLM]]
[[תמונה:Fokker.100.750pix.jpg|ממוזער|250px|פוקר F100 - אחרון ההצלחות]]
שורה 29:
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר מפעלו של פוקר ל[[הולנד]], וחילות אוויר נוספים רכשו את מטוסיו. בין השאר יוצר הפוקר DC.I, שנרכש על ידי חיל האוויר של הולנד. למטוס היו שתי מכונות ירייה שנשלטו על ידי הטייס, בנוסף לשני רובים שנשלטו על ידי איש צוות נוסף.
 
מטוס שנחשב לטוב במיוחד היה ה- C.V.{{כ|ימינה=כן}}, שבו הוחלפו הכנפיים והמנועים, קלות הטיפול בו שופרה לעין ערוך, וטייסים אהבו לטוס בו עקב נוחות התפעול שלו. מטוס זה שירת ביותר מעשרה חילות אוויר שונים.
 
==בחיל האוויר הישראלי==
בתחילת דרכו, בחן [[חיל האוויר הישראלי]] את מטוסי ה[[פוקר S-S1111 אינסטרוקטור]] כ[[מטוס אימון|מטוסי אימון]]. המטוס היה בשימוש בשנים [[1952]]-[[1953]], במקביל למטוסי ה[[בואינג-סטירמן|סטירמן]]. המטוס נדחה לבסוף עקב מורכבות מערך המכשירים שלו, מנועו הייחודי ובעיקר [[כן נסע|כן הנסע]] שלו שהיה שביר ונטה להתפרק לעתים קרובות. ב- 1953 עברו המטוסים לטייסת הקלה, וב-[[1954]] נמכרו עשרת המטוסים.
 
==קישורים חיצוניים==