אפיקומן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, פירוש נוסף |
←מקור המנהג: מה זה?! |
||
שורה 3:
==מקור המנהג==
מקור המנהג הוא אכילת [[קורבן פסח|קורבן הפסח]] בסופו של הלילה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, שהיה נאכל עם מצה ואסור היה לאכול אחריו דבר, כפי שנאמר ב[[משנה]] ([[מסכת פסחים|פסחים]] י, ח): "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". בפירוש המשנה נחלקו ה[[אמוראים]] ב[[תלמוד]], [[רב (אמורא)|רב]] פירש שאסור ללכת מחבורה אחת שאוכלת את קורבן הפסח לחבורה אחרת, ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] פירש שמדובר בקינוח הסעודה, שאסור לאוכלו כדי שיישאר טעם המצווה בפה, וכך נפסק ל[[הלכה]]. זכר לאותה אכילה, נהגו לאכול את מצת האפיקומן בסוף ליל הסדר גם כאשר אין מקריבים את הפסח, ולאחר אכילה זו אין אוכלים דבר. [[בלשנות|בלשנים]] מודרניים סבורים כי פירוש המילה אפיקומן היא מ[[יוונית]], "קינוח סעודה" (επικωμον<ref>המילון הארמי של מרקוס יאסטרוב</ref>). פירוש נוסף: מִשתה שעושים אחרי הסעודה (מיוונית epi komon הוא אל התהלוכה, אל השעשועים)<ref>אבן שושן, המילון החדש, אֲפִיקוֹמָן</ref>.
==כמות אכילת האפיקומן==
|