הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה באמצעות HotCat |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 63:
=== שנותיה האחרונות של החונטה (1986 - 1989) ===
[[קובץ:Celebración tras victoria del No en plebiscito de 1988.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת ניצחון במרכז [[סנטיאגו דה צ'ילה|סנטיאגו]] למחרת ניצחון מצביעי ה"לא" ב[[משאל העם
בשנת [[1987]] אישר הממשל הצבאי בחוק את הקמתן של מפלגות פוליטיות (Ley Orgánica Constitucional de los Partidos Políticos), וחוק נוסף אישר את פתיחת רישומי הבוחרים (Ley Orgánica Constitucional sobre sistema de inscripciones electorales y Servicio Electoral). הסדרים חוקיים אלו היו לתחילת הדרך ביישום [[חוקת 1980]]. בחוקה זו נקבע כי ציבור הבוחרים יאשר ב[[משאל עם]] את המועמד אותו יציגו הכוחות המזוינים והקרביניירוס לתפקיד נשיא הרפובליקה לכהונה בת 8 שנים. במידה שהמועמד לא יאושר, קבעה החוקה, תוארך כהונתו של פינושה בשנה נוספת, וכך גם סמכויותיה של החונטה, בסופן יערכו בחירות לנשיאות המדינה ולפרלמנט.
בתחילת שנת [[1987]] ביקר בצ'ילה ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]], והיה עד במו עיניו לדיכוין של מספר הפגנות בטקס ה[[ביאטיפיקציה]] של [[תרזה הקדושה מלוס אנדס]] ב[[פארק או'היגינס]] (Parque O'Higgins). בזמן ביקורו נפגש האפיפיור עם פינושה, ודן עימו אודות החזרה לדמוקרטיה. במהלך הפגישה האיץ האפיפיור בפינושה לערוך שינויים בממשל, ולמעשה ביקש ממנו להתפטר. בשנה שלאחר מכן הכריז הממשל על קיומו של [[משאל העם
ב-[[30 באוגוסט]] [[1988]] הציעו ראשי הכוחות המזוינים וראש הקרביניירוס, בהתאם לחוקה, את פינושה כמועמדם לנשיאות. תומכיו של פינושה לנשיאות, מצביעי ה"כן" במשאל העם, היו אנשי הממשל, מפלגת הימין-מרכז [[מפלגת התחדשות לאומית|התחדשות לאומית]] (Renovación Nacional), מפלגת הימין [[מפלגת האיחוד הדמוקרטי העצמאי|האיחוד הדמוקרטי העצמאי]] (Unión Demócrata Independiente) ומספר מפלגות קטנות נוספות. מצידו השני של המתרס כללה האופוזיציה, מצביעי ה"לא" במשאל העם, התרכזו [[קואליציית המפלגות למען הדמוקרטיה]] (Concertación de Partidos por la Democracia), שאיגדה 16 ארגונים פוליטיים שהתנגדו למשטר, ובהם [[המפלגה הנוצרית דמוקרטית של צ'ילה|המפלגה הנוצרית דמוקרטית]], [[המפלגה למען הדמוקרטיה]] (Partido por la Democracia) ופלגים שונים שמקורם ב[[המפלגה הסוציאליסטית של צ'ילה|מפלגה הסוציאליסטית]]. [[המפלגה הקומוניסטית של צ'ילה]] הייתה מחוץ לחוק ולא השתתפה כמפלגה במשאל העם.
| |||