בית ביתוס – הבדלי גרסאות

במשך השנים לאחר מכן ועד [[המרד הגדול]], מילאו בני משפחה זאת תפקידים חשובים בבית המקדש. לפני מותו של הורדוס נמשח בנו של שמעון, יועזר לתפקיד הכהן הגדול. בסוף ימיו של הורדוס הוא תלה "נשר זהב" בחזית הכניסה למקדש. שני חכמים שהורידו את הנשר ניתפסו והוצאו להורג על ידי הורדוס. יועזר לא התערב בהחלטה זאת למרות המחאה הציבורית החריפה. כשעלה [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]] בנו של הורדוס לשלטון, דרש העם את הדחתו של יועזר בגלל שתיקתו. ארכלאוס לא נענה לדרישה וכתוצאה מכך פרץ נגדו [[פולמוס וארוס|מרד]]. ארכלאוס שחשד בו שהוא שיתף פעולה עם המורדים בזמן העדרו מיהודה הדיחו והחליפו באחיו אלעזר. לאחר מכן הוחלף אלעזר על ידי ארכלאוס בישוע בן שי.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל שלטון רומי: התקופה הרומית - ביזנטית''', [[יד בן צבי]], 1984, עמ' 85}} לאחר הדחת ארכלאוס על ידי הרומאים, חזר יועזר לתפקיד הכוהן הגדול. [[קוויריניוס]] שנשלח על ידי רומא לארגן את יהודה כפרובינקיה, הכריז על [[קנסוס]] שהיה מפקד אוכלוסין. יועזר עודד את העם להישמע להוראות הרומאים ולהצהיר על נכסיהם במסגרת מפקד האוכלוסין. הדרישה עוררה תסיסה בקרב העם כי מפקד האוכלוסין היה בניגוד להלכה. הועלתה דרישה בפני קוויריניוס להדיח את יועזר, והוא מתוך רצונו לפייס את היהודים הדיחו מתפקידו.{{הערה|מנחם שטרן, ''' מדיניותו של הורדוס והחברה היהודית בסוף ימי בית שני''', עמ' 386}}

 

 

בן משפחה נוסף המוזכר במקורות היה מתתיהו הביתוסי שהיה אחד מנכבדי המשפחה לאחר פרוץ המרד הגדול בשנת 66 לספירה. בשנת 69 עודד מתתיהו את העם בירושלים להתיר את כניסתו של [[שמעון בר גיורא]] לעיר במגמה להצר את צעדיו של [[יוחנן מגוש חלב]]. לאחר מכן בשנת 70 נרצח על ידו יחד עם שלושה מבניו. בנו הרביעי של מתתיהו נותר בחיים, הוא הצליח לברוח מירושלים ולהגיע למחנהו של [[טיטוס]]. הוא נחשב פסול למנהיגות בידי הרומאים בגלל שאביו הזמין את שמעון בר גיורא לעיר וכן בגלל שיהושע בן גמלא שימש אחד מראשי הממשלה בשנת 66.