הפשיטות הארטילריות בחזית הצפון (1973) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 9:
ב-[[12 באוקטובר]] הורה [[המטה הכללי של צה"ל]] ל[[פיקוד הצפון]] לירות אש ארטילרית לעבר מטרות אסטרטגיות במבואות דמשק, על מנת להמחיש לסוריה שבירתה נמצאת בסכנה מצד כוחות הקרקע של צה"ל.
==
המשימה לירות על שדה התעופה של דמשק הוטלה על סוללה א'. בתחילה תוכנן כי הירי יבוצע גם על ידי סוללה ב', אך תכנית זו בוטלה עקב משימה בלתי צפויה שהוטלה על הסוללה, לחפות לחילוץ לכוח בפיקודו של [[יוסי בן-חנן]] שניסה לכבוש את תל שמס (החילוץ בוצע על ידי כוח מ[[סיירת מטכ"ל]] בפיקודו של [[יונתן נתניהו]] שאף הוענק לו צל"ש על פעולה זו{{הערה|1=http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28926 באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח אדם}}). המבצע להפגזת שדה התעופה של דמשק על ידי סוללה א' הובל על ידי רב-סרן ישראל בר לב, אז סגן מפקד גדוד 412, ועל ידי סגן [[אהרן אברמוביץ']], קצין עמדת תותחים של סוללה א'.
בשל מרחקו של שדה התעופה של דמשק מקו המגע הקדמי של הכוחות הסורים, שטח הירי שנבחר היה בשליטה סורית ולכן הוחלט כי 2 צוותים בפיקודם של סגן מפקד הגדוד ושל קע"ת סוללה א', בתגבור של כוחות חי"ר, יבצעו את המשימה.
בעיה מהותית נוספת שניצבה בפני הכוח היתה כי בעוד שטווחו התקני של התותח הוא 32.8 קילומטרים, הטווח למטרה משטח הירי שנבחר היה 35 קילומטרים. על בעיה זו התגברו בעזרת ניצול תוואי הקרקע וגובה העמדה (נתונים המשפיעים על הלחץ הברומטרי הפועל על הפגז) ותנאי רוח נוחים, דהיינו רוח מערבית ערה.
על מנת שלא לחשוף את הכוח, בוצעה במקביל לירי הרעשה מאסיבית בכל רמת הגולן. הירי בוצע ב-10 פגזים מכל קנה, והשיירה חזרה לשטח הישראלי ללא אירועים מיוחדים. {{הערה|הפגזנו את דמשק, רנן שור, "במחנה" 2.7.75}}
==חשיבות הפשיטה ותוצאותיה==
חשיבות המבצע טמונה בעיקר הצלחתו האסטרטגית, ולא רק בתוצאותיו הטקטיות. מבחינה טקטית, שתי המטרות שנבחרו, [[מגדל פיקוח|מגדל הפיקוח]] ומפגש מסלולים, ניזוקו. מבחינה אסטרטגית, צה"ל הוכיח כי הוא נמצא בטווח תותחים מדמשק. הוכחה זו גרמה להרמת המורל בישראל, לחיזוק תחושת ההכרעה והכישלון במלחמה בצד הסורי. בנוסף, לנתון זה היו משמעויות רבות בעת סיכום הישגי המלחמה ותרגומם להישגים מדיניים.
==מקורות==
| |||