השרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חזרות |
מ שוחזר מעריכות של 77.125.81.27 (שיחה) לעריכה האחרונה של סרן אדר |
||
שורה 14:
==אזורי המשנה של השרון ומאפייניהם הפיזיים==
ניתן לחלק את אזור השרון לארבעה גלילי משנה עיקריים:
# '''השרון המזרחי''' – "[[המרזבה]]" – כוללת רצועות נרחבות של אדמות בינוניות ומנוקזות על ידי נחלים (ומכאן גם כינויו של האזור בשם "מרזבה"), הניתנות לעיבוד רב-שנתי בתנאי [[חקלאות בעל|חקלאות הבעל]] המסורתית, ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים: [[באר מים|בארות]] ו[[מעיין|מעיינות]].
# '''השרון הצפוני''' מאופיין בקרקעות בינוניות בלתי מנוקזות ב[[אגן ניקוז|אגני הניקוז]] של הנחלים, באדמות [[חול]] אדום וב[[דיונה|דיונות]] חול החודרות לפנים היבשת. במזרח האזור נובעים מספר מעיינות אולם רובו של אזור זה אינו מתאים לעיבוד חקלאי ללא ניקוז מסיבי, עצירת החולות הנודדים מלהתקדם מזרחה ו[[דשן|דישון]] החול האדום.
# '''השרון המרכזי''' כולל את השטח המשתרע מקו [[נתניה]]–[[טול כרם]] ועד [[הירקון]], ובו מצויות רוב אדמות ה[[חמרה]], שבתנאים של טכנולוגיה חקלאית מסורתית כמעט ולא ניתן היה להתמודד עם טיב הקרקע הירוד שלהן, פתרון בעיות הניקוז וניצול פוטנציאל [[מי תהום|מי התהום]] העמוקים. לרצועת מישור החוף של גלילת השרון ערך אקולוגי מיוחד בהיותה "מוקד אנדמיות למינים ותת מינים שאין כמותם באף אזור אחר בעולם, למעט ישראל וקצותיה"{{הערה| Kutiel, P.2001. Conservation and management of Mediterranean coastal sand and dunes in Israel. Journal of Coastal Conservation 7, 183-192}}.
# '''חוף השרון''' מאופיין ברצועה צרה של רכס הכורכר ה[[מערבי]] ובדיונות חול המשתרעות עד ל[[חוף הים]], ברובו אינו ראוי לעיבוד חקלאי בתנאי הטכנולוגיה החקלאית המסורתית וסובל ממחסור במקורות מים. עם זאת, הים הסמוך סיפק בעבר לאזור זה את הבסיס הכלכלי העיקרי – [[מעגן|מעגנים]] ימיים ל[[ייצוא]] תוצרת חקלאית, בעיקר [[אבטיח]]ים.
==היער והביצות==
| |||