חסיה בורנשטיין בילצקי – הבדלי גרסאות

בעזרת אנשי ה'בריחה', ה'[[הגנה]]' וחיילי [[הבריגדה היהודית]] הוברחו חסיה והילדים בין גבולות גרמניה וצרפת. ב- [[1 באפריל]] [[1947]] עלו על [[אוניית מעפילים|אוניית המעפילים]] '[[תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)|תאודור הרצל]]', אשר ניסתה לעלות בצורה בלתי לגאלית לישראל. במבואות חיפה תפסו הבריטים את האנייה וגירשו את נוסעיה ל[[קפריסין]]. במשך כחצי שנה שהתה חסיה איתם במחנה המעצר בקפריסין והמשיכה להדריכם ולחנכם. {{הערה | חסיה בורנשטיין- ביליצקיה ונעמי יצהר, '''אחת ממעטים'''. מורשת (2003). עמ' 320-326.}}

 

בשנת 1947 הקימה את ביתה בקיבוץ יחד עם [[הייני בורנשטיין]]. ב-1949 נולדה ביתם הבכורה יהודית, ולאחר מכן נולדו בנותיהן רחלי ודורית. במהלך החיים בקיבוץ חסיה המשיכה לעבוד כמחנכת. תחילה פתחה את גן הילדים במעברה חלסה, לימים [[קריית שמונה]]. לאחר מכן עסקה בקליטת קבוצות [[עליית הנוער]] בקיבוץ וגרעין הארגנטינאי שהגיע עם פרוץ מלחמת ששת הימים. גם כשהגיעה [[העלייה הרוסית של שנות התשעים|העלייה הרוסית הגדולה בשנות ה-90]] חסיה נרתמה לעזור בקליטת המשפחות ותרמה רבות הן בשל אישיותה והן בשל ידיעת השפה הרוסית.{{הערה|שם=מורשת}}