חסידות בעלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חסידות בעלז: הרחבה, ניסוח לא משהו, האימרה מהווה סוג של "מוטו לאומי" של החסידות
שורה 4:
==תולדות חסידות בעלז==
[[תמונה:Belz hasidic synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור של בית המדרש הישן בעיירה בעלז]]
חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה [[בלז]] שב[[גליציה המזרחית]] (כיום: [[אוקראינה]]), בידי אדמו"רה הראשון, רבי [[שלום רוקח]]. רבי שלום היה תלמידם של [[החוזה מלובלין]], רבי [[אורי מסטרליסק]] ו[[המגיד מלוצק]]. רבי שלום התבטא: "בעלזא וועט זיין א ווינקל פון תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען" (בעלזא תהיה פינה של תורה ו[[יראת שמים]] עד [[ביאת המשיח]]), אימרה זו בולטת בחסידות.

החסידות התפתחה בתקופת בנו, רבי [[יהושע רוקח]], ונכדו, רבי [[יששכר דב רוקח]]. עד למלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה ובהונגריה. בזמן [[השואה]] נספו רוב חסידי בעלז.
 
אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בלז ותוארם היה "הרב" (בהגייה הגליציאנית: הרוּב) ולא "הרבי" כנהוג בשאר החצרות. עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.