חסידות בעלז

חצר חסידית, אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, בראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני)

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית, שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, וההערכות לגביה נעות (נכון ל-2013) כ-8,000 משפחות בעולם[1].

חסידות בעלז
PikiWiki Israel 6489 belz chassidim world center.jpg
מידע
מקום ייסוד בלז עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד שלום רוקח עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכזי פעילות ירושלים
אדמו"ר ישכר דב רוקח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות החסידותעריכה

 
בית הכנסת בעיירה בעלז

חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה). אדמו"רי החסידות כיהנו ברבנות העיירה בלז ותוארם היה "הרָב" בשונה מהכינוי המצוי "הַרֶבֶּה".

האדמו"ר הראשון, רבי שלום רוקח ה"שר שלום", היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק והמגיד מלוצק. רבי שלום אף בנה בית כנסת גדול במרכז העיירה. לאחר פטירתו בשנת 1855, ירש אותו צעיר בניו, רבי יהושע. חצרו גדלה והגיעה לסדר גודל של אלפי חסידים. לאחר פטירתו בשנת 1894, ירש אותו בנו, רבי ישכר דב רוקח. הוא התנגד בחריפות לציונות ולתנועת המזרחי. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא עזב את העיר. לאחר המלחמה חזר אליה ושיקם את הריסות בית הכנסת. לאחר פטירתו של רבי ישכר דב בשנת 1926 מונה בנו רבי אהרן לממלא מקומו.

חסידות בעלז לאחר השואהעריכה

עד למלחמת העולם השנייה הייתה בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית. בשואה נספו רוב חסידי בעלז בגליציה, בהם כל משפחתו של רבי אהרן. רבי אהרן נמלט מאירופה, עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי והגיע לתל אביב, שם פתח בית כנסת ברחוב אחד העם. בקיץ ובימים הנוראים שהה בקטמון ירושלים.

ריבוי הניצולים מהונגריה, שבה היו חסידי ואוהדי בעלז רבים, תרם להתבססות החסידות לאחר השואה. החסידים אשר עלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בירושלים, שבה היה ריכוז של חסידי בעלז עוד לפני השואה, בתל אביב, ובבני ברק. רבי אהרן שלח את הבחורים הגליציאנים ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור ואת ההונגרים לישיבת דושינסקיא, עד לשנת ה'תש"י שבה הוקמה ישיבה של החסידות. חסידי בעלז אחרים ששרדו את השואה היגרו לריכוזי היהדות החרדית בעולם, בפרט לניו יורק, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול, ופתחו שם קהילות ובתי כנסת עצמאיים. בניו יורק השתקעו החסידים באיסט סייד (בעיקר יוצאי גליציה) ובויליאמסבורג (בעיקר יוצאי הונגריה). לימים העביר האדמו"ר הנוכחי את מרכז החסידות לבורו פארק. בסוף ימיו של רבי אהרן נבנו הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בכ"א באב ה'תשי"ז ולא השאיר צאצאים.

זקני החסידים החליטו להכתיר את בן אחיו, ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. שנה וחצי לאחר חתונתו, בחודש אב תשכ"ו, הכתירוהו לאדמו"ר.

ה"מורדים"עריכה

קבוצה מהחסידים שהתנגדה להכתרה החפוזה, לא הסכימה לקבל את מרותו, פרשה והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל ה"מורדים" הצטרף מאוחר יותר הרב שלום ברנדר, ראש ישיבות בעלז. גם באנטוורפן הוקם בית כנסת של "המורדים", בלונדון השתלטו ה"מורדים" על בית המדרש של בעלז, וחסידי רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. לאחר שרבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח (הזקן). הוכתר לאדמו"ר ממחנובקה רובם הצטרפו אליו ומאז נקראה החצר "בעלז-מחנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות, המחלוקת בין החצרות הסתיימה בהסכם שנחתם בכסלו ה'תשע"ו לפיו תיקרא החסידות "מחנובקא-בעלז"[2]. מיעוטם של ה"מורדים", לא קיבל על עצמו את מרותו של רבי יהושע וממשיכים להתפלל בבית הראש ישיבה רבי שלום ברנדר, ברחוב יונה הנביא בבני ברק.

מוסדות בעלזעריכה

 
היכל בית המדרש הגדול
 
תלמוד תורה בעלז בתל אביב
 
תלמוד תורה בעלז בירושלים
 
לוגו הכשרות "מחזיקי הדת"

מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה המרכז העולמי במבנה ענק ומפואר, המזכיר בצורתו את בית הכנסת בעיירה בעלז. בצמוד אליו ביתו של הרבי המכונה "די גרויסע שטוב" כפי שהיה נקרא בגליציה בפי החסידים, אשר בקומתו התחתונה נמצא אולם הטישים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה כאלף משפחות חסידים.

קהילות נוספות קיימות בבני ברק, אשדוד, בית שמש, תל אביב, חיפה, קריית גת, גבעת זאב והר יונה; וכן מחוץ לישראל: בבורו פארק, מונסי, וויליאמסבורג, לייקווד, סטטן איילנד, מונטריאול, אנטוורפן, לונדון, מנצ'סטר, ציריך, וינה, מלבורן וסאו פאולו.

לחסידות מערכת קהילתית רחבה, הכוללת:

ישיבות בעלזעריכה

 
הישיבה ברחוב אגריפס

ישיבות קטנות של בעלז קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, בית שמש, ו-2 ישיבות באשדוד. בחו"ל ישנן ישיבות קטנות בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, מונטריאול, מונסי ו-2 ישיבות בבורו פארק.

ישיבות גדולות:

ישיבה גבוהה למבוגריםעריכה

  • ישיבת ברכת אהרן השוכנת במתחם בית היתומים דיסקין
  • ישיבת קדושת אהרן, שבה התלמידים לומדים חצי יום ועובדים לפרנסתם חצי יום. הישיבה שוכנת בבניין המוסדות.

פעילות להחזרה בתשובהעריכה

בתחילת שנות ה-80 הורה האדמו"ר, רבי ישכר דב רוקח, לפעול לקירוב רחוקים. תחילה נפתח ארגון בשם "אחדות הנוער", במסגרתו יצאו פעמיים בשבוע אברכי כולל מהחסידות לפעילות עם בני נוער בגילאי 13–14 במושבים אורה ועמינדב ליד ירושלים ובמושבים על יד העיר בני ברק. האברכים למדו עם בני הנוער משניות. כשהתגייסו הנערים לצה"ל, נותק עמם הקשר, מה שהוביל את הפעילים להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ייעודית לנערים הללו[7].

בהמשך הוקמה ישיבה לבעלי תשובה בשם "ישיבת תורה ואמונה" בשכונת גבעת משה בירושלים, כשבמקביל ממשיכים החסידים לערוך חוגי בית והרצאות[8].

בשנות ה-90 הוקם הארגון צהר - עם אחד בלב אחד. הארגון ריכז תחתיו את פעילויות ההחזרה בתשובה של החסידות: חוגי בית, כנסים, סמינרים וימי עיון לבעלי תשובה. בוגרי הפעילות השתלבו בישיבת "תורה ואמונה". נשיא הארגון הוא האדמו"ר מבעלז[9] ומנכ"ל העמותה הוא הרב מנחם קליין.

בסמוך לישיבה הוקם כולל אברכים לבוגרי הישיבה הנשואים, בכולל גם מסלול ללימוד גמרא בעיון כדרך הלימוד בישיבות הליטאיות[10].

חלק מצוות הארגון הם חוזרים בתשובה בעצמם, בהם המנהל הרוחני הרב יצחק אלכמייסטר[11]. חלק מהחוזרים בתשובה דרך הארגון הפכו לחסידי בעלז. בין המרצים ומוסרי השיעורים: הרב אריה שכטר, הרב יהודה יוספי, הרב מרדכי נויגרשל והרב עמנואל תהילה[12].

ב-2014 ניתן לעמותה צו פירוק על ידי בית משפט.

אדמו"רי בעלזעריכה

מאפייני ודרך החסידותעריכה

 
חלקת רבני בעלז בבלז

בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלז שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלז היא התקשרות לצדיק.

אדמו"רי וחסידי בעלז היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלז בישראל, הורה האדמו"ר רבי אהרן לא לקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. החסידות לחמה בהשכלה, בציונות ובאגודת ישראל. רבי יהושע הקים את ארגון "מחזיקי הדת" כנגד תנועת ההשכלה, והיה מגדולי הלוחמים בה. רבי ישכר דב מבעלז התנגד לאגודת ישראל וללימוד הדף היומי שנוסד על ידה, וכן התנגד לפתיחת בתי ספר לבנות (בית יעקב) בגליציה[דרוש מקור], אם כי לדברי שרה שנירר, הוא תמך ביוזמה בפולין. הוא התנגד גם לרבנים שנחשדו בקרבה רעיונית להשכלה או לציונות[14]. בגליציה הקפידו חסידי בעלז על לבוש מסורתי בסגנון מיושן.

החסידות הייתה שמרנית גם בהשקפתה החסידית. הקפידו בה ללמוד רק ספרי חסידות מן הזרם המרכזי ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא[15]. כיום הקפדה זו נחלשה, ואף החסידות עצמה מדפיסה את ספרי התניא ושפת אמת.

החסידות מאופיינת עד היום בשמירת המסגרת הפנימית ומנהגי הקהילה. עם זאת, בישראל חלו בה שינויים משמעותיים והיא הפכה לפתוחה יחסית לשינויים כמו שימוש באמצעים פדגוגיים מודרניים ותמיכה בהכשרה מקצועית ולימודי תואר לאברכים. אברכי החסידות מתכנסים מדי שבוע ל"חבורות" ("חברה'ס"), קבוצות שבהן משוחחים בעבודת ה'. בחסידות ישנן "חברה'ס" גם לנשים, בהנהלת הרבנית שרה רוקח וכלתה שרה לאה רוקח.

כמו בחסידויות אחרות, היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שלמדו תורה בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.

לבוש החסידותעריכה

באמצע השבוע לובשים חסידי בעלז כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה גרטל (על אף שיש גרטל בקפוטה), וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים. חלק מהחסידים לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים. בחגים ובשמחות בחצר החסידות לובשים החסידים גרביים לבנים. לאחרונה הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בחול המועד. בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה כי מסגרת המשקפיים תהיה עשויה מפלסטיק, כדי להימנע מסגנון הלבוש המודרני. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, או מגולגלות סביב האוזן כמנהג הונגריה.

האדמו"ר חובש במהלך השבוע בעת התפילות ובאירועים מיוחדים ספודיק. הוא גורב גרביים לבנים גם במהלך השבוע. נכדיו הרווקים חובשים קולפיק בשבתות מיוחדות, בחגים ובשמחות[16].

בחסידות בגליציה הייתה הקפדה על כיסוי ראש הנשים במטפחות ולא בפאות. לאחר השואה, התרופפה הקפדה זו והאדמו"ר רבי אהרן רוקח סבר שאין לפעול בנושא. כיום מרבית הנשים החסידות חובשות פאה ומעליה כובע, כפי שתיקן האדמו"ר. בנות משפחת האדמו"ר מכסות את ראשן במטפחת.

מנהגיםעריכה

מכון "מעשה רוקח" הוציא את סידור התפילה "עבודת השם", ובו נוסח התפילה של החסידות. הנוסח חורג מנוסח ספרד המקובל בכמה עניינים. בין היתר, רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש נאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום, האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים בנוסח, בעיקר בניקוד או שינוי קל של מילים, למשל בקדושה במקום "על יד נביאך", "על ידי נביאך".

מאורעות וזמנים בחסידותעריכה

בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה", בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד, ונושא דרשת מוסר לפני הבחורים והאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את תחילת הזמן ביום שלישי הראשון שאחרי ראש חודש, אך האדמו"ר הנוכחי ביטל מנהג זה.

טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום פטירת רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העלייה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.

טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהילים הפותח במילים אלו ונחשב "מסוגל לפרנסה"; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שרים בניגון עתיק את הפיוט "המבדיל" למוצאי יום כיפור; "יוסף טיש" ביום השישי של חול המועד סוכות[17], שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "אסתר טיש" ביום הראשון של חול המועד פסח שבו נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר אומר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.

יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהילים בציבור[18].

יום ההצלהעריכה

חסידי בעלז מציינים מדי שנה את יום ט' בשבט, שבו הגיעו בשנת תש"ד האדמו"ר רבי אהרן רוקח ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של האדמו"ר הנוכחי) לארץ ישראל, לאחר מספר שנים שבהן נמלטו ברחבי אירופה מאימת הנאצים. החסידים מציינים תאריך זה בסעודות חגיגיות.

שייכותה הפוליטית של החסידותעריכה

עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד תנועת ההשכלה היהודית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.

בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת 1980 פרשה החסידות לגמרי מן העדה. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים 2005-2003 ושוב החל מפברואר 2011 במסגרת הסכם רוטציה ומ-2013 בבחירה לקדנציה שלימה.

ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלז, בירושלים, בבני ברק, בבית שמש, באשדוד בקריית גת ובנוף הגליל.

ניגוני בעלזעריכה

 
טיש פורים בבעלז בהיכל הטישים
  ערך מורחב – ניגוני בעלז

בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.

האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

האדמו"ר מלחין בעצמו שירים. מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייער, הרב ירמיה דמן, שלמה קאליש[19]. מפיק החצר הוא יוסף משה כהנא. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.

חסידים בולטיםעריכה

בעבר:

כיום בולטים בין החסידים:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשבועון משפחה פורסמה הערכה של כ-8,000 משפחות. עם זאת, באלפון של החסידות משנת תשע"ג מנויות כ-3,500 משפחות בישראל.
  2. ^ הידיעה הראשונית בעיתונות
  3. ^ אתר ארגון "אהבת חסד" התומך בנזקקים.
  4. ^ המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר בשם "דברות קודש", ואת דברי תורתם של האדמו"רים הקודמים בשם "הבינה והברכה". המכון הוציא גם סדרת ספרים בשם "ביאורי החסידות", המלקט דברי תורה מתוך ספרי החסידות בתוספת ביאורים, הערות והשוואות.
  5. ^ בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות עם הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (ששה חלקים)
  6. ^ הדפיס בין היתר ספרי ליקוט מספרי ההלכה והחסידות על מועדי ישראל, וכן על תורה, נישואין ובר מצווה
  7. ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 54
  8. ^ ישיבת תורה ואמונה באתר יוטיוב
  9. ^ צהר עם אחד בלב אחד בעולם התורה
    אלי בן דוד, ‏האדמו"ר מבעלזא ערך סעודת ראש חודש עם בוגרי 'תורה ואמונה', באתר JDN‏, 11 בפברואר 2013
  10. ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 61
  11. ^ ריקי רט, "אני מקנא בחרדים – הם לא מכורים לסמארטפון", 2 בדצמבר 2019, באתר מקור ראשון
  12. ^ מקור
  13. ^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, ‏נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
  14. ^ כך למשל בחסידות בעלז לא למדו את ספרי הרב שמואל שטראשון וספרי מהר"צ חיות.
  15. ^ יוצא מן הכלל היה הספר ישמח ישראל, שאף שמקור מחברו מבית פשיסחה, הוא כתוב בדרך החסידות הכללית.
  16. ^ בעבר גם האדמו"ר היה חובש קולפיק אך החל מחנוכה תש"ע הוא חובש ספודיק. בחסידות בעלז באירופה האדמו"רים השתמשו בשני הכובעים, ספודיק וקולפיק.
  17. ^ בשנים שחל יום זה בשבת, נערך הטיש ביום הרביעי של סוכות שהוא יום האושפיזין של יוסף לפי מנהג אשכנז.
  18. ^ רבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר שישנם שלושה ימי התעוררות: ראש חודש אלול "נלקח" על ידי חסידות צאנז, יום הראשון של סליחות בחסידות בעלז, וסליחות של ב"יום י"ג מידות", בחסידות צ'רנוביל.
  19. ^ ראו אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס", ובו רשימה של הניגונים המפורסמים עם שמות המלחינים; וכן ריאיון עם ארבעת המלחינים המרכזיים, במקור בעיתון המחנה החרדי.