מיכאל טאובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''מיכאל טאובהטַאוּבֶּה''' (Michael Taube;{{כ}} [[13 במרץ]] [[1890]], [[לודז']] - [[24 בפברואר]] [[1972]], [[תל אביב]]) היה [[פסנתרן]], [[מנצח]] ו[[מורה]] [[ישראלי]].
 
==ביוגרפיה==
==חייו==
מיכאל טאובה נולד בשנת [[1890]] ב[[לודז']] שב[[פולין הרוסית]] למשפחה מוזיקלית. בגיל שבע התחיל ללמוד נגינה בכינורב[[כינור]], ולכלי זה הוסיף בהמשך גם [[פסנתר]], [[חצוצרה]], [[צ'לו]], [[ויולה]] ו[[קונטרבס]]. לאחר שסיים בית ספר עממי ו[[גימנסיה]] בעירו, החל בשנת [[1911]] החל ללמוד ב[[בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג|קונסרבטוריון של לייפציג]], שם למד פסנתר, [[הרמוניה]] ו[[תאוריה של המוזיקה]]. בשנת 1913 עבר להמשך לימודיו ב[[קלן]], שם למד פסנתר, [[הלחנה]] ו[[תזמורת|תזמור]].
===לימודים===
 
בשנת [[1914]] החל להופיע כפסנתרןכ[[פסנתרן]], ובשנת [[1915]] [[ניצוח|ניצח]] לראשונה על [[קונצרט]] של [[תזמורת|תזמורת סימפונית]]. בשנים הבאות ארגן קונצרטים וייסד מקהלה, הופיע כמנצח אורח ב[[בית אופרה|בתי אופרה]] ובאולמות קונצרטים ברחבי [[גרמניה]]. משנת 1923 כיהן כמנצח [[האופרה של ברלין]]. בשנת 1926 הקים [[תזמורת|תזמורת קאמרית]] מודרנית ו[[מקהלה]] בבירה ב[[ברלין]]. בשנת [[1929]] נישא ל[[זמר]]ת אלזה יוליך (Juelich).
מיכאל טאובה נולד ב[[לודז']] למשפחה מוזיקלית. בגיל שבע התחיל ללמוד נגינה בכינור ולכלי זה הוסיף בהמשך גם [[פסנתר]],[[חצוצרה]], [[צ'לו]], [[ויולה]] ו[[קונטרבס]]. בשנת 1911 החל ללמוד ב[[בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג|קונסרבטוריון של לייפציג]], שם למד פסנתר, [[הרמוניה]] ו[[תאוריה של המוזיקה]]. בשנת 1913 עבר להמשך לימודיו ב[[קלן]], שם למד פסנתר, [[הלחנה]] ו[[תזמורת|תזמור]].
 
מיכאל טאובה עמד בקשר הדוק עם [[לאו בלך]] ועם [[ברונו ולטר]]. בין היתר ניהל קונצרטים ואירועי מוזיקה לטובת מפעלים [[יהודי]]ים ו[[ציונות|ציוניים]]. עם עליית ה[[נאציםעליית הנאצים לשלטון]] ייסד את תזמורת של ה"קולטרבונד"[[יידישר היהודיקולטורבונד]] בברלין {{אנ|Jüdischer Kulturbund}} ושימש כמנצחה. בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה ללארץ ישראל]] והתיישב ב[[ארץתל ישראלאביב]]. בעונת 1936-37 ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הארץ-ישראלית]] ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כשהתזמורת לא יכלה להביא מנצחים מארצות חוץ, חלקו הוא ו[[גיאורג זינגר]] ביניהם את הניצוח על כל הקונצרטים.{{הערה|1=[[מיכאל אוהד]], "'''הפילהרמונית": התזמורת הפילהרמונית הישראלית''', ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1986, עמ' 44}}{{הערה|1=; יהודה כהן, "'''נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל''', תל אביב: [[עם עובד]], תש"ן 1990, עמ' 107.}} בין השאר ניצח טאובה על קונצרטים לפני חיילי [[בנות הברית]] ב[[מצרים]]. בשנים שלאחר המלחמה ניצח על תזמורות ב[[אירופה]], אך דחה הזמנות לנצח על תזמורת בחו"ל באופן קבוע. ב-[[1957]] שב לראשונה לנצח ב[[גרמניה המערבית|גרמניה]], על [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין|הפילהרמונית של ברלין]].{{הערה|{{דבר||טאובה ינצח בברלין|1957/04/17|00422}}.}}
===קריירה===
 
בשנת 1937[[1936]] הקים עם אשתו ה[[זמר]]ת אלזה יוליקיוליך-טאובה, את "קונסרבטוריון מיכאל טאובה" ב[[תל אביב]].{{הערה|{{דבר||מיכאל טאובה; אלזה יוליך-טאובה|1936/09/21|00405|||Ad}}.}} רוב מורי הקונסרבטוריון היו נגני התזמורת. טאובה לימד מקצועות רבים, בהם פסנתר, הרמוניה, [[תולדות המוזיקה]], [[מוזיקה קאמרית]] ו[[ניצוח]], וכן ניהל סטודיו ל[[אופרה]], תזמורת ומקהלת תלמידים. אלזה יוליקיוליך-טאובה לימדה [[זמרה]].
בשנת 1914 החל להופיע כפסנתרן ובשנת 1915 ניצח לראשונה על [[קונצרט]] של [[תזמורת|תזמורת סימפונית]]. בשנים הבאות ארגן קונצרטים וייסד מקהלה, הופיע כמנצח אורח ב[[בית אופרה|בתי אופרה]] ובאולמות קונצרטים ברחבי [[גרמניה]]. משנת 1923 כיהן כמנצח [[האופרה של ברלין]]. בשנת 1926 הקים [[תזמורת|תזמורת קאמרית]] מודרנית ו[[מקהלה]] ב[[ברלין]].
 
בשנת 1955 הקים מיכאל טאובה את [[התזמורת הקאמרית רמת גן]] וניצח עליה במשך שנים אחדות. בשנת 1962 הזמין טאובה אצל [[מנחם אבידום]] את היצירה "סוויטה על שם באך" בשביל "חברת באך הישראלית" שניהל. היצירה בוצעה בניצוחו על ידי [[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת קול ישראל]]. {{הערה|1=יהודה כהן, נעימי זמירות (1990), עמ' 126.}} [[יוסף טל]] חיבר למיכאל טאובהלטאובה ותזמורת רמת גן את "שאול בעין דור" (1955), שנועדה לביצוע קונצרטנטי בלבד.{{הערה|1=יהודה כהן, נעימי זמירות (1990), עמ' 160.}} כן הזמין בשביל תזמורת רמת גן אצל [[יצחק סדאי]] את היצירה "ריצ'רקאר סימפוני" (1957).{{הערה|1=יהודה כהן, נעימי זמירות (1990), עמ' 312.}}
מיכאל טאובה עמד בקשר הדוק עם [[לאו בלך]] ועם [[ברונו ולטר]]. בין היתר ניהל קונצרטים ואירועי מוזיקה לטובת מפעלים [[יהודי]]ים ו[[ציונות|ציוניים]]. עם עליית ה[[נאצים]] ייסד תזמורת של ה"קולטרבונד" היהודי בברלין. בשנת 1934 עלה ל[[ארץ ישראל]]. בעונת 1936-37 ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הארץ-ישראלית]] ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כשהתזמורת לא יכלה להביא מנצחים מארצות חוץ, חלקו הוא ו[[גיאורג זינגר]] ביניהם את הניצוח על כל הקונצרטים.{{הערה|1=מיכאל אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 44}}{{הערה|1=יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 107}} בין השאר ניצח טאובה על קונצרטים לפני חיילי [[בנות הברית]] ב[[מצרים]]. בשנים שלאחר המלחמה ניצח על תזמורות ב[[אירופה]], אך דחה הזמנות לנצח על תזמורת בחו"ל באופן קבוע.
 
בקיץ [[1964]] התאלמן מאשתו אלזה. לאחר מכן נישא בשנית, לרחל.{{הערה|{{דבר||מיכאל טאובה|1972/02/24|00425|מודעת אבל||Ad}}.}}
בשנת 1937 הקים עם אשתו ה[[זמר]]ת אלזה יוליק-טאובה, את "קונסרבטוריון מיכאל טאובה" ב[[תל אביב]]. רוב מורי הקונסרבטוריון היו נגני התזמורת. טאובה לימד מקצועות רבים, בהם פסנתר, הרמוניה, [[תולדות המוזיקה]], [[מוזיקה קאמרית]] ו[[ניצוח]], וכן ניהל סטודיו ל[[אופרה]], תזמורת ומקהלת תלמידים. אלזה יוליק-טאובה לימדה זמרה.
 
טאובה נפטר בשנת [[1972]] מהתקף לב, בסמוך למלאת לו 82. הותיר את אשתו רחל. נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]], לצד אשתו הראשונה.{{הערה|{{קדישא|70829}}; {{דבר||מיכאל טאובה – למנוחות|1972/02/25|00715}}; {{מעריב||המנצח טאובה הובא למנוחות|1972/02/25|00522}}.}}
בשנת 1955 הקים מיכאל טאובה את [[התזמורת הקאמרית רמת גן]] וניצח עליה במשך שנים אחדות. בשנת 1962 הזמין טאובה אצל [[מנחם אבידום]] את היצירה "סוויטה על שם באך" בשביל "חברת באך הישראלית" שניהל. היצירה בוצעה בניצוחו על ידי [[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת קול ישראל]]. {{הערה|1=יהודה כהן, עמ' 126}} [[יוסף טל]] חיבר למיכאל טאובה ותזמורת רמת גן את "שאול בעין דור" (1955), שנועדה לביצוע קונצרטנטי בלבד.{{הערה|1=יהודה כהן, עמ' 160}} כן הזמין בשביל תזמורת רמת גן אצל [[יצחק סדאי]] את היצירה "ריצ'רקאר סימפוני" (1957).{{הערה|1=יהודה כהן, עמ' 312}}
 
==לקריאה נוספת==
==מקור==
<div class="mw-content-ltr">
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר
* 'Taube Michael,' in: ''Who's Who in Israel'', 1961, p. 164.
* 'Taube Michael,' in: ''Who's Who in World Jewry'', vol. 2, 1965, p. 982.
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|6|2457|מיכאל טאובה}}
* {{דבר|אמת.|"מיכאל טאובה שוב על דוכן המנצחים"|1936/01/17|00701}}
* {{דבר|מודעה|קונסרבטוריוןמת מיכאל טאובה|19371972/0902/1024|0072100414}}
* {{מעריב|דן ארקין|"אדם עושה מוזיקה"מוסיקה: לזכרו של המנצח מיכאל טאובה|1972/02/27|02805}}
 
* {{דבר|ע.|"מת מיכאל טאובה"|2972/02/24|00414}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{מיון רגיל:טאובה, מיכאל}}
 
[[קטגוריה:מנצחים ישראלים]]
[[קטגוריה:פסנתרנים ישראלים]]
[[קטגוריה:מורים למוזיקה בישראל]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]
 
{{ללא בוט|122}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}