סחר בבני אדם – הבדלי גרסאות

 

קרבנות הסחר מוברחים לארץ היעד ושם הם מוחזקים בתנאים קשים, שכוללים כליאה או איומים והחרמת [[דרכון|דרכונים]] על ידי המעסיקים שלהם. המבריחים משכנעים את הקרבנות כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה. גובה החוב וכמות העבודה הנדרשת כדי לשלם אותו נקבעים על ידי המעסיקים, בצורה שרירותית ולעתים מעורפלת בכוונה. מצבם של הקורבנות רע במיוחד, יחסית לסוגי ניצול אחרים, בגלל הפער התרבותי בין תרבותו של הקורבן לתרבות המקום אליו הגיע. לקורבנות בדרך כלל יש נגישות נמוכה מאוד למידע ולסיוע, דבר המקל על המנצלים אותם ומהווה תמריץ לניצול בני אדם בדרך זו.

 

==סחר בבני אדם מול עבדות והעסקה תמורת תשלום מוסכם==

==המצב בישראל==

{{ערך מורחב|סחר בנשים בישראל}}

 

בשנת 2000 תוקן [[חוק העונשין]] ב[[ישראל]] על מנת שיכלול במפורש איסור על סחר בבני אדם וישית על הסוחרים עונשים כבדים:

"המוכר או קונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך למכירה או קנייה כאמור, דינו מאסר שש עשרה שנים... הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות, דינו מאסר עשר שנים..."

 

 

 

בשנת [[2008]] אמר [[שלי טימן]], שהיה ראש הרכב הפשיעה החמורה ב[[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב:

:"אין היום סחר בנשים בישראל. בהתחלה הביאו בחורות, שלא ידעו לאן מביאים אותן. חטפו, אנסו, העבירו אחד לשני. העניין הזה נפסק. היום המשטרה מתלבשת על איזה מכון שבו היא כל הזמן מבקרת ו'עושה מבצע'. מי שרוצה לדבר על הבוס שלה מקבלת מיד אשרת שהייה לשנה או יותר וגם מעין רישיון עבודה" <ref>{{הארץ|תומר זרחין|יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי|964349|14.3.08|}}</ref>.

 

==קישורים חיצוניים==