פמיניזם בישראל – הבדלי גרסאות

הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] התגבש ברבע האחרון של [[המאה התשע עשרה]] והושפע מרעיונות אחרים שהיו אופנתיים אז, כמו רעיונותיו של [[קרל מרקס]] על אודות שוויון מעמדות ורעיונות פמיניסטיים. מעמד האישה במפעל הציוני נדון כבר בכתביהם של ההוגים הראשונים של הציונות, והבולט שבהם הוא [[בנימין זאב הרצל]]. הוגים אלה, אומנם, לא ראו את מעמד האישה באופן בו הקו המרכזי של הפמיניזם ראה אותו, אך הם גם לא ראו אותו כמובן מאליו ושאפו לשיפור מעמד זה הן בשוויון הזדמנויות והן בתחום השוויון בפני החוק.

 

 

נכון לשנת [[1907]] לא הייתה זכות הצבעה לנשים יהודיות בארץ ישראל בבחירות למוסדות הלאומיים. היישוב דאז היה מורכב מאוכלוסייה בעלת אוריינטציה שמרנית והשקפת עולמו עוצבה על ידי ה[[הלכה]] היהודית ועל סמך מנהגים מסורתיים. כך היה אצל אנשי [[היישוב הישן]] בקרב [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] וקהילות ספרדיות-מזרחיות, כמו גם בקרב האיכרים היהודים שבמושבות. זו הייתה גישה שמקורותיה היו המבנה המשפחתי הפטריארכלי המסורתי יחד עם האפליה המובנית הקיימת ביהדות (אין רב אישה, נשים לא עולות לתורה ונשים לא מגרשות אלא מגורשות). המושבה הראשונה בה השיגו נשים זכות בחירה הייתה ראשון לציון ובהדרגה הורחבה זכות זו לשאר המושבות.<ref>ספרן, לא רוצות להיות נחמדות, עמ' 20</ref>