טבח שארפוויל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q518753
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Sharpeville Massacre.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוטרים בוחנים את תוצאות הירי בשארפוויל]]
'''[[טבח]] שארפוויל''' (Sharpeville Massacre) הוא השם שניתן לאירועי יום ה-[[21 במרץ]] [[1960]] בעיירת ה[[שחורים]] שארפוויל שב[[דרום אפריקה]]. במהלך אירועים אלה התעמתו כוחות משטרה חמושים עם מפגינים שחורים שביקשושקיימו לקייםהפגנה מצעדאלימה מחאהביותר לאבשכונות אליםהיוקרה בשרום אפריקה, והרגובהן גרו לבנים. השוטרים הרגו ופצעו רביםמפגינים מהםרבים.
 
בדצמבר [[1959]] הכריז הארגון שעמד בחוד החנית של המאבק ב[[אפרטהייד]], [[הקונגרס הלאומי האפריקני]] (ANC), על שורת מצעדי מחאה בני יום אחד נגד "חוק אישורי המעבר", אחד מחוקי האפרטהייד הקשים והמגבילים ביותר שהוטלו על השחורים במדינה. ארגון ההתנגדות המתחרה, [[הקונגרס הפאן אפריקניסטי]] (PAC), קרא לעומת זאת למאבק רציף יותר, שכלל סירוב לשאת אישורים והתייצבות המונית בתחנות המשטרה על מנת להיעצר. כל זאת כחלק ממדיניות [[אי-אלימות|המאבק הבלתי אלים]] שנקטו תנועות ההתנגדות באותה עת. ANC תכנן להתחיל בצעדי המאבק ביום 31 במרץ 1960, אך יריביו ב-PAC ביקשו להקדימם, והזדרזו לקבוע את תחילת מערכתם לתאריך מוקדם יותר ב-10 ימים.
 
ב-21 במרץ 1960 נע מצעד מפגינים שקט לכיוון תחנת ה[[משטרה]] בשארפוויל. השוטריםמספרם איבדונע אתבין עשתונותיהם5,000 לנוכחל-7,000 המוניאיש. הצועדיםהקהל ופתחוהיה באשאלים, לעברםלהוט ובין היתר יידע אבנים לעבר תחנת המשטרה. הקהל התקדם לעבר גדר תחנת המשטרה והחל ניסיונות פריצה. כשכוחות המשטרה ראו את המתחולל הם החלו בירי נגד המפגינים. כתוצאה מהירי נהרגו 69 מפגינים ו-180 נפצעו,. מהםלאחר רביםהירי שנורוהקהל בגבם בידי כוחות המשטרההתפזר.
 
הירי בשארפוויל היווה נקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה של [[דרום אפריקה]]. גל של שביתות, הפגנות אלימות והיעדרויות מעבודה שטף את המדינה, והממשלה הכריזה על מצב חירום ביום [[30 במרץ]] [[1960]]. מנהיגים של ה-ANC וה-PAC נעצרו, וב-[[8 באפריל]] [[1960]] הכריז ראש הממשלה [[הנדריק פרוורד]] (Hendrik Frensch Verwoerd) על שני הארגונים הללו כלא חוקיים (Unlawful Organizations Act No. 34 of 1960).
 
להשקפת תנועות ההתנגדות, האירוע ותוצאותיו המחישו את כשלונה של דרך ההתנגדות הבלתי-אלימה שהתבססה על דרכו של [[מהטמה גאנדי]]. מבחינתם נוצר הכרח למצוא גישה חדשה ומיליטנטית יותר למאבק באפרטהייד, וכתוצאה הוקמה הזרוע הצבאית של ANC בראשותו של [[נלסון מנדלה]].