מיתולוגיה מסופוטמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נינורתה
מ קישורים פנימיים
שורה 4:
[[הדת השומרית אכדית]] כללה אלים רבים ואילו [[הדת הבבלית אשורית]] אלים מעטים ומאוחדים. יחד הם יוצרים פנתיאון של אלי כוחות טבע קדומים, אלי תרבות וציוויליזציה מאוחרים וקבוצת אלים עליונים שבראשם עמד בסופו של דבר האל [[מרדוך (אל)|מרדוך]]. האשורים קיבלו על עצמם את דת בבל ודיברו אותה שפה, אך הפרידו עצמם מן הבבלים מבחינה דתית על הצבת האל [[אשור (אל)]] בראש ה[[פנתאון]]. אשור סימל את המובחנות הדתית ואת עצמאותה הלאומית של אשור.
 
הפנתאון המסופוטמי התפתח למעשה מצירוף אלוהויות ספציפיות של ערים נפרדות. בכל עיר היה אל עליון ובחצרו מספר אלים משניים. בעיר בבל היה מרדוך אל עליון; ב[[סיפר (עיר)|סִיפָּר]] וב[[לרסה|לָרְסָה]]: שמש; ב[[אור (עיר)|אור]]: [[ננה (מיתולוגיה)|ננה]] או [[סין (אל)|סין]] אל הירח; ב[[ארך]] וב[[דיר (עיר)|דיר]]: [[אנו]], אל השמים; ב[[ארידו]]: אאה או [[אנקיאנכי]]; ב[[ניפור]]: [[מרדוך (אל)|בל]]; ב[[כותה|כּוּתָּה]]: [[נרגל]] אל ה[[מגפה|מגפות]]; ב[[נינוה]] וב[[אירבל]]: [[אישתר]]; וכן הלאה. כשהפכה [[בבל]] לעיר הבירה, הפך מרדוך לאל העליון של הממלכה כולה. לפני מרדוך היו אלים עליונים אחרים: [[אנקיאנכי]] ו[[אנו]].
 
הבבלים היו [[אנימיזם|אנימיסטים]] למחצה, שהאמינו שיש ניצוץ חיים קדוש בכוכבים ובגרמי השמיים האחרים. הם גם האמינו באינספור רוחות ושדים. האלים הקדמוניים ביותר של התרבות המסופוטמית היו בעלי מאפיינים אנימיסטיים. [[נינורתה]], למשל, אל ה[[רעם]] השומרי תואר כ[[אריה]] מכונף ענק ששאגותיו נשמעות ברחבי הארץ בזמן הסופות. עם התפתחות החברה והתרבות, עברו האלים השומריים תהליך של [[אנתרופומורפיזציה]] ולבשו אט אט דמות בני אדם. הם נותקו בהדרגה מן הטבע והפכו ליותר מבוססי תרבות וציויליזציה. נינורתה, אל הרעם, הפך להיות גם אל מלחמה ואל סערות אביב, המסייעות לפריון לאדמה. כלומר, התווספו לו תכונות של ציוויליזציה אנושית: מלחמה ועיבוד אדמה.