פסיפס – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Beit Alpha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גלגל המזלות]] מתוך פסיפס מ[[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בית הכנסת העתיק]] בקיבוץ [[בית אלפא]]]]

במעבר הדרגתי עולות המוזאיקות מהרצפה לקירות ותקרות, לא מעט בעקבות קודקס טאודוסיאנוס (427 לספירה) שאסר הצבת סמלים דתיים על ריצפות. בתקופה זו החומר השלט נעשה טסרת הזכוכית, אבן משמשת בעיקר ליצירת עור הפנים והידיים של הדמויות. התיאור נהיה קאנוני יותר ופחות אילוסיוניסטי.

לאחר ירידת חינו של הפסיפס ברנסאנס הוא זכה לתקופת זוהר נוספת שתחילתה בהקמת סדנת הפסיפס ה[[אפיפיור|אפיפיורית]]ית בתחילת המאה ה- 18. סדנה זו הוקמה לשם העתקת יצירות אמנות חשובות בטכניקת המוזאיקה אך עד מהירה החלו לייצר בסדנא גם מוזאיקות חדשות.

ב[[ישראל]] נתגלו מאות רצפות פסיפס מתקופות עתיקות, ב[[בית מרחץ|בתי מרחץ]] [[רומא העתיקה|רומיים]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזאנטיים]], [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[מסגד|מסגדים]]ים ו[[כנסייה|כנסיות]], [[גת (בור)|גתות]] [[תירוש (משקה)|תירוש]], בתים פרטיים ומבני ציבור ועוד. בין הפסיפסים בישראל ניתן לציין את הפסיפסים בעיר הרומית-ביזנטית [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], את הפסיפס שבבית הכנסת שב[[בית אלפא]] המציג את [[גלגל המזלות]], ואת הפסיפס בבית הכנסת ב[[עין גדי (שמורה)|עין גדי]] ועוד.