תו (מוזיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדות, קישורים פנימיים, העברה לתבנית, שיפור כללי במראה הדף. שימו לב להערה המוסתרת!
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:תווי נגינה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תווי נגינה]]
[[File:Treble a.svg|left|130px|ממוזער|התו [[לה]]]]
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=סימנים המשמשים לרישום [[מוזיקה]]|אחר=ייצוג של סימנים או אותיות במחשב|ראו=[[תו (מחשב)]]}}
שורה 9:
 
==שמות התווים==
ה[[מוזיקה]] המערבית מחלקת את ה[[אוקטבה]] לשנים עשר צלילים. מסיבות היסטוריות, ישנם שבעה צלילים "טבעיים", ועוד חמישה צלילים שנחשבים כשינוי של הצלילים הטבעיים, שהם הדיאזיםה[[דיאז]]ים והבמוליםוה[[במול]]ים.
שמות הצלילים הם:
 
 
{| align=center width=35% id=toc
{{תווים}}
|-
| '''[[דו|דו<br />(C)]]'''
| '''[[רה|רה<br /> (D)]]'''
| '''[[מי|מי<br /> (E)]]'''
| '''[[פה (תו)|פה<br /> (F)]]'''
| '''[[סול (תו)|סול<br /> (G)]]'''
| '''[[לה|לה<br /> (A)]]'''
| '''[[סי|סי<br /> (B)]]'''
|}
 
[[תמונה:Musical Notes (Hebrew).png|מרכז|740px]]
 
שמות תווי הביניים משתנים לפי סוג הסולםה[[סולם (מוזיקה)|סולם]]. לדוגמה, התווים דו דיאז ורה במול , שהם אותו תו בדיוק ונקראים אחרת לפי סוג הסולם. בסולם לה מז'ור קיים דו דיאז, הוא נקרא כך ולא רה במול משום שבסולם זה מנוגן התו רה (לא רה במול או דיאז) ולא נהוג לרשום צליל מאותה משפחת הצלילים של תו מסוים, כלומר, לעולם לא תמצאו בסולם גם רה וגם רה במול. ומשום שלא קיים בסולם זה דו רגיל, וגם לפי נוסחת הטונים בסולם המז'ורי, הדו יהיה דו דיאז ולא רה במול. היחס בין צלילים שכאלה נקרא [[אנהרמוניה|אנהרמוניה]].
 
הגבהה של חצי טון (למשל מדו לדו דיאז) מחושבת על ידי הכפלתו ב-1.05946309 (<math>\sqrt[12]{2}</math>) כאשר החישוב מתחיל בדרך כלל מ-442 [[הרץ]] לתו לה. הגבהה של טון שלם תהיה הכפלה ב-1.12246204 (הכפלה פעמיים של חצי טון). התדירות של התו מוכפלת במעבר ל[[אוקטבה]] הבאה. תדירותו של התו מי, למשל, היא בערך 330 הרץ, ובאוקטבה שמעליה תדירותו בערך 660 הרץ.
 
הסימנית <math>\sharp</math> ([[דיאז]]) מורה לנגן את התו יותר '''גבוה''' בחצי [[טון (מוזיקה)|טון]] מאשר התו הנתון.
 
הסימנית <math>\flat</math> ([[במול]]) מורה לנגן את התו יותר '''נמוך''' בחצי טון מאשר התו הנתון.
 
הסימנית x&#119082; (דיאז כפול) מורה לנגן את התו יותר '''גבוה''' בטון שלם מאשר התו הנתון.
<!-- http://www.fileformat.info/info/unicode/char/1d12a/index.htm -->
 
הסימנית <math>\flat\flat</math> (במול כפול) מורה לנגן את התו יותר '''נמוך''' בטון שלם מאשר התו הנתון.
 
כאשר ייראה דיאז או במול בתיבה מוזיקלית מסוימת, כל תו זהה שיבוא לאחר מכן '''באותה התיבה''' יהיה גם הוא במול או דיאז בהתאמה, גם אם לא כתוב לידו הסימן. על-מנת לבטל דיאז או במול באותה התיבה, ישתמש המלחין בסימן <math>\natural</math> (בקאר[[בקר (סימן היתק)|בקר]]).
על כיצד לבטל דיאז כפול או במול כפול אין הסכמה גורפת: יש שייכתבו סימן של דיאז רגיל ולידו סימן של בקארבקר, ובכך יבטלו חצי עלייה בדיאז הכפול, ויש שייכתבו שני סימני בקארבקר על מנת לבטל את הדיאז או הבמול הכפול, ויש שייכתבו סימן בקארבקר אחד על מנת לבטל את הדיאז או הבמול הכפול.
 
לעתים גם תו רגיל נכתב כדיאז כמו בסולם "דו דיאז מז'ור", שהתו השלישי בסולם לא ייכתב בתור פה, אלא בתור מי דיאז, בהתאם למרווחים של הסולם העולה ב[[סקונדה|סקונדות]]: דו דיאז, רה דיאז ומי דיאז. כיון שבין מי ל-פה קיימת [[סקונדה|סקונדה קטנה]] (חצי טון), המרווח בין שני הקלידים הללו איננו מכיל קליד שחור ועלייה של חצי טון תביא את מי דיאז אל פה.
כפי שניתן לראות בפסנתר, יש מחזוריות לתווים: כל רצף של 12 קלידים (כלומר, כל אוקטבה) חוזר על עצמו לאורך הפסנתר, כך:
 
כפי שניתן לראות בפסנתר, יש מחזוריות לתווים: כל רצף של 12 קלידים (כלומר, כל אוקטבה) חוזר על עצמו לאורך הפסנתר, כך:
ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר-ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר-ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר (ר="רגיל", <math>\sharp</math>="דיאז"). ושמות התווים זהים בכל אוקטבה, התו הראשון בכל רצף הוא [[דו]], התו השני הוא דו-דיאז, וכן הלאה.
ההבדל בין תו באוקטבה אחת לאותו תו באוקטבה שמעליו, או מתחתיו, הוא הבדל בגובה הצליל (הכפלת תדר הצליל בשניים או הפחתתו בחצי).
שורה 69 ⟵ 62:
==ראו גם==
* [[מונחים בתאוריית המוזיקה]]
* [[סולם (מוזיקה)]]
* [[גואידו מארצו]]
* [[נוימה]]