גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה – הבדלי גרסאות

הרשומות ה[[ארמניה|ארמניות]], בניגוד לרשומות ה[[גאורגיה|גאורגיות]], מציגות גרסה שונה להתרחשויות שהביאו את גאורגי, בנו הצעיר של [[דמטרה הראשון מלך גאורגיה|דמטרה הראשון]], לכס המלוכה. על פי הרשומות הגאורגיות חשף דמטרה, בשנת [[1130]], מזימה של [[:קטגוריה:גאורגיה: אצולה|אצילים גאורגים]] המונהגים על ידי אחיו הגדול [[דוד החמישי מלך גאורגיה|דוד]]. המלך אסר את הקושרים ו[[הוצאה להורג|הוציא להורג]] את אחד ממנהיגי הקשר, יואנה אבולטיסדזה, בשנת [[1138]] (או [[1145]]). דוד מרד בשנית בשנת [[1154]], והכריח את אביו לוותר על כס המלוכה, ולהפוך ל[[נזיר]]. אולם, לאחר שישה חודשים, מת דוד, ודמטרה חזר לכס המלוכה. דוד הניח אחריו בן בשם [[הנסיך דמנה מגאורגיה|דמנה]], שהיה מוכר בקרב האופוזיציה האריסטוקרטית כטוען חוקי לכתר. יחד עם זאת, נמנעות הרשומות הגאורגיות בזהירות מאיזכור כלשהו לנסיבות מותו של דוד.

גיאורגי עלה לכס המלוכה בשנת [[1156]], עם מותו של אביו [[דמטרה הראשון מלך גאורגיה|דמטרה הראשון]]. בעלותו לשלטון שינה גאורגי את המדיניות הצבאית ההגנתית של אביו למדיניות אגרסיבית יותר, ופתח במתקפה על שליטי [[ארמניה]] השכנה, ה[[סלג'וקים]]. במערכה הראשונה כנגד סולטנות חלאט הסלג'וקית, בראשות [[שאח-ארמן]], מיד עם עלייתו לשלטון, בשנת 1156, הוא קצר הצלחה. בשנים [[1161]]-[[1162]], הוא סיפח את הערים הארמניות [[אני (ארמניה)|אני]] (Անի) ו[[דווין]] (Դվին). אולם התקפת נגד של הסלג'וקים גרמה לגיאורגי לוויתור על העיר אני לשליטים המוסלמים בתנאים של [[ואסל|ואסליות]]יות. בסופו של דבר סופחה העיר לממלכה הגאורגית בשנת [[1173]]. במהלך תקופה זו, הורחב הצבא הגאורגי במתנדבים ארמנים, שלקחו בהתלהבות חלק בשחרור אדמותיהם. בשנת [[1167]], הוא התקדם להגנת הוסלות הגאורגית, שאח אר'סארטן מ[[שירוואן]] (Şirvan) כנגד הסתערות ה[[ממלכת הכוזרים|כוזרים]] וה[[קיפצ'קים בגאורגיה|קיפצ'קים]] (Qıpçaq), שנבעה משאיפתם לעצור את חיזוק השליטה הגאורגית באזור.