כלי אבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q479257 |
מ ←כלי אבן מתקופת בית שני: ניסוח |
||
שורה 36:
סיפור המובא ב{{ה|בשורה על פי יוחנן}} שב{{ה|ברית החדשה}} מזכיר שימוש בכלים גדולים לאגירת מים העשויים מאבן, אשר שימשו את צרכי הטהרה של היהודים: "ושם ששה כדי אבן ערוכים, כמנהג היהודים לטהרתם, שתים או שלש בתים יכיל כל אחד" (יוחנן ב, 6). מקורות אלו מעידים על נוהג של שימוש בכלי אבן לצרכים הקשורים להקפדה על דיני טהרה.
המחקר הארכאולוגי של כלי האבן מתקופת הבית השני זכה לתנופה עם גילוי מספר רב של כלי אבן בחפירות הנרחבות שנערכו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים – בחפירותיו של פרופ' נחמן אביגד ברובע היהודי, בחפירות של פרופ' בנימין מזר מדרום להר הבית, ובחפירותיו של [[יגאל שילה]] בעיר דוד. ד"ר יצחק מגן, מעוזריו של בנימין מזר בחפירות הר הבית, היה הראשון
מספר טיפוסים של כלי אבן מוכרים מהממצא הארכאולוגי. הכלים הנפוצים ביותר הם ספלים שפניהם החיצוניים עוצבו בקרצוף ידני, ושהחלק הפנימי נחרט בקרצוף ידני או באמצעות מחרטה קטנה. כלים אלו מאופיינים במראה חיצוני גס, תוצאה של קרצוף ידני באזמל. בעבר, יש שהציעו שכלים אלו שימשו ככלי מדידה, ועל אף שסברה זו נדחתה על ידי מרבית החוקרים, כלים מטיפוס זה עדיין מכונים בספרות המחקר "ספלי מדידה". הרבה מהכלים מטיפוס זה מתייחדים בידיות מרובעות המנוקבות באמצען – לחלקם שתי ידיות, ולחלקם רק ידית אחת. בין הכלים מטיפוס זה יש כלים בעלי פיה בשפתם (ששימשה כנראה למזיגת נוזלים), ויש הנעדרים פיה. טיפוס מיוחד של כלי אבן, המכונה בספרות המחקר "קלל", הוא כלי מסיבי דמוי גביע שעוצב על מחרטה גדולה מגוש אבן אחד שלם. קוטרו של הקלל המצוי הוא כשלשים ס"מ, וגובהו עשוי להגיע עד מטר אחד. בשל צורתו וממדיו הגדולים, יש להניח שהקלל שימש לצורכי אגירת מזון או נוזלים. בין הטיפוסים האחרים של כלי אבן המוכרים מהממצא הארכאולוגי, יש למנות: קערות שטוחות ועמוקות, קעריות, צלחות, גביעים, ואגנות. כלים אלו נוצרו באמצעות מחרטה קטנה, באופן ידני, או בשילוב של שתי השיטות.
|