תורת הכאוס – הבדלי גרסאות

בעוד שרוב אופני התנועה שמוזכרים למעלה יוצרים מושכים פשוטים, כמו נקודות או עקומות בצורת עיגול, תנועה כאוטית מתכנסת למושכים מוזרים, שהם בעלי מורכבות ופירוט גדולים מאד. לדוגמה, מודל תלת ממדי של מערכת מזג האוויר של לורנץ יוצר את "[[מושך לורנץ]]" המפורסם. הדיאגרמה של מושך זה היא אחת הדיאגרמות הידועות ביותר במערכות הכאוטיות, הן משום שהיתה מהראשונות להתפרסםשהתפרסמו, והן בשל צורתה האלגנטית, המזכירה כנפי פרפר.

שורשיה של תאוריית הכאוס בערך בשנת [[1900]], במחקריו של [[אנרי פואנקרה]] על [[בעיית שלושת הגופים]], העוסקת בתנועה של שלושה גופים בחלל, בהשפעת ה[[כבידה]]. פואנקרה גילה שיכולים להיות מסלולים לא-מחזוריים, שאינם מתרחקים או מתקרבים לנקודה קבועה. מחקרים מאוחרים יותר, גם בנושא של [[משוואה דיפרנציאלית|משוואות דיפרנציאליות]] לא לינאריות, נעשו על ידי [[ג'ורג' בירקהוף|ג.ד. בירקהוף]], [[אנדריי קולמוגורוב|א. נ. קולמוגורוב]], [[מ. ל. קרטוויט]], [[ג'והן ליטלווד|ג'. א. ליטלווד]] ו[[סטפן סמייל]]. חוץ מסמייל, שהיה אולי ה[[מתמטיקאי]] הטהור הראשון לחקורשחקר את הדינמיקה הא-לינארית, מחקרים אלה כולם היו בהשראת ה[[פיזיקה]]: בעיית שלושת הגופים במקרה של בירקהוף, מערבולות ובעיות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]] במקרה של קולמוגורוב, והנדסת [[רדיו]] במקרה של קרטוויט וליטלווד. אם כי תנועה כאוטית של [[כוכב לכת|כוכבי-לכת]] לא נצפתה, לא הייתה בנמצא תאוריה שיכלה להסביר את חוסר הסדר בתנועת נוזלים ואת השינוי הלא-מחזורי במעגלי רדיו.