בוניפקיוס הרביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
|מקום פטירה=[[רומא]], [[האימפריה הביזנטית]]
}}
'''בוניפקיוס הרביעי''' (ב[[לטינית]]: '''Bonifacius IV'''; {{כ}}ב[[איטלקית]]: '''Bonifacio IV''')''' '''חי בין השנים [[550]] לערך - [[8 במאי]] או [[25 במאי]] [[615]]). כיהן כ[[אפיפיור]]כאפיפיור מה-[[15 באוגוסט]] או מה-[[25 בספטמבר]] [[608]] ועד פטירתו. לימים הוכרז כ[[קדוש נוצרי]].
 
בוניפקיוס היה בנו של יוחנן, רופא מ[[ולריה]]. שמו המקורי אינו ידוע.
בתקופת כהונתו של האפיפיור [[גרגוריוס הראשון]] כיהן בוניפקיוס כ[[דיאקון]]. בוניפקיוס קיבל את רשותו של [[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר]] [[האימפריה הביזנטית]] [[פוקאס, קיסר האימפריה הביזנטית|פוקאס]] להפוך את [[הפנתאון ברומא]] [[מקדש]] אשר נבנה על ידי [[מרקוס ויפסניוס אגריפה]] ל[[המיתולוגיה הרומית|אלים הרומיים]] [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[ונוס]] ו[[מארס (מיתולוגיה)|מארס]], ל[[כנסייה]] נוצרית. ב-[[1 בנובמבר]] באותה שונה הוקדש הפנתאוןה[[פנתאון]] כ"כנסיית מרים הקדושה של הקדושים המעונים" (Santa Maria ad Martyres). היה זה המקרה הראשון בו הפך [[מקדשים פגניים]] ברומא לכנסייה נוצרית.
 
בוניפקיוס נבחר לתפקיד האפיפיור לאחר [[אינטרגנום]] של תשעה חודשים, לאחר מותו של [[בוניפקיוס השלישי]].
 
[[בדה ונרביליס]] מציין כי [[מליטוס]], ה[[הגמון]] הראשון של [[לונדון]] נסע לרומא להתייעץ עם בוניפיקיוס על דרכה של הנצרות באנגליה.