בוניפקיוס הרביעי
בוניפקיוס הרביעי (בלטינית: Bonifacius IV; באיטלקית: Bonifacio IV; 550 לערך – 8 במאי 615) כיהן כאפיפיור מ-25 בספטמבר 608 ועד פטירתו. לימים הוכרז כקדוש נוצרי.
 | |||||
| בוניפקיוס הרביעי | |||||
| לידה |
550? מרסיקה, האימפריה הביזנטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 במאי 615 (בגיל 65 בערך) רומא, האימפריה הביזנטית | ||||
| מדינה |
האימפריה הביזנטית | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
בוניפקיוס היה בנו של יוחנן, רופא מל'אקווילה. שמו המקורי אינו ידוע.
בתקופת כהונתו של האפיפיור גרגוריוס הראשון כיהן בוניפקיוס כדיאקון. בוניפקיוס קיבל את רשותו של קיסר האימפריה הביזנטית פוקאס להפוך את הפנתאון ברומא, מקדש אשר נבנה על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה לאלים הרומיים יופיטר, ונוס ומארס, לכנסייה נוצרית. ב-1 בנובמבר באותה שונה הוקדש הפנתאון כ"כנסיית מרים הקדושה של הקדושים המעונים" (Santa Maria ad Martyres). היה זה המקרה הראשון בו מקדש פגני ברומא הפך לכנסייה נוצרית.
בוניפקיוס נבחר לתפקיד האפיפיור לאחר אינטרגנום של תשעה חודשים, לאחר מותו של בוניפקיוס השלישי.
בדה ונרביליס מציין כי מליטוס, ההגמון הראשון של לונדון נסע לרומא להתייעץ עם בוניפיקיוס על דרכה של הנצרות באנגליה.
בוניפקיוס נקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש, ולימים הוכרז כקדוש נוצרי. יום חגו הוא 25 במאי.
עצמותיו הועברו מספר פעמים בתוך הבזיליקה: במהלך המאה התשיעית או העשירית, במהלך המאה ה-13, בהוראתו של בוניפקיוס השמיני וב-21 באוקטובר 1603 עם יסוד הבזיליקה החדשה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות חיים
- בוניפקיוס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: בוניפקיוס השלישי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: אדאודטוס הראשון |