אנז'ו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
===בית אינגלגר===
בסוף המאה ה-9 עברה השליטה באנז'ו ל[[ויקונט]] [[פולק הראשון מאנז'ו]] שכונה "פולק האדום" (870 - 942), בנו של אינגלגר (Ingelger; מת ב-888). ב-[[929]] עלה מעמדו לרוזן והוא היה כפוף ל[[איג הגדול]], מלך צרפת. צאצאיו של פולק האדום המשיכו להחזיק בתואר למשך שלוש מאות השנים הבאות, כשיורשו היה [[פולק השני מאנז'ו]] שכונה "הטוב" (~905 - 960). אחריו שלט [[ג'ופרי הראשון מאנז'ו]] שכונה "הצעיף האפור" (~938/940 - [[21 ביולי]] [[987]]) שהחליט להחזיר לשליטתו את השטחים שנכבשו על ידי שכניו. הוא הרחיב את תחומי הרוזנות על ידי שרוזן נאנט נעשה לו[[וסאל]] שלו, ועל ידי קבלת ה[[פייף]] של [[לודון]] שבמחוז [[ויין]], מדוכסות [[אקיטן]]. כמו כן, בעזרת נישואין מוצלחים, הרחיב את תחומי השפעתו באזורים הסמוכיםל אנז'ו.{{ש}}
אחריו שלט בנו [[פולק השלישי מאנז'ו]] שכונה "השחור" (972 - 21 ביוני 1040) שנאלץ להתמודד מול שני יריבים שחברו נגדו: אודו הראשון, רוזן בלואה וקונאן הראשון מ[[רן (עיר)|רן]], דוכס ברטאן. קונאן הראשון תקף את נאנט ותפס בה, אך פולק השלישי השיב מלחמה והביס אותו בקרב קונקרוויל, ב-27 ביוני 992, שם נהרג קונאן. כדי להתמודד עם יריביו ולהגן של אדמתו, הוא בנה מאות [[מבצר]]ים, [[מגדל עוז (ביצור)|מגדלים]] ו[[מנזר]]ים. ב-996, לאחר מותו של אודו הראשון, כבש פולק את [[טור (עיר)|טור]], אך [[רובר השני, מלך צרפת]] הוציא אותה מידו. ב-1016 נלחם באודו השני מבלואה והביס אותו ואף ניצל הזדמנות שבה היה אודו במצור כדי להפתיע אותו ולכבוש את העיר [[סומור]] שהיתה בשליטתו ב-1026. בנו ויורשו [[ג'ופרי השני מאנז'ו]] "הפטיש" (1040 - 1060) גבר ב-1044 על תאובלד הראשון, רוזן בלואה וכבש את העיר [[טורן]]. לאחר שב-1038, בימי אביו, גבר עליו בישוף [[לה מאן]], ב-1047 או 1048 גבר עליו ג'ופרי השני ושבה אותו, מעשה שהביא עליו [[נידוי (נצרות)|נידוי]] מידי ה[[אפיפיור]] [[לאו התשיעי]] ב-1049. ב-1054 וב-1058 הוא חבר ל[[אנרי הראשון, מלך צרפת]] בנסיונותיו להחליש את [[ויליאם הראשון, מלך אנגליה|ויליאם מנורמנדי]], אולם זה גבר עליהם.{{ש}}
ג'ופרי השני שהיה חשוך ילדים הוריש את תארו לאחיינו [[ג'ופרי השלישי מאנז'ו]] שכונה "המזוקן" (1040-1096), אולם אחיו הצעיר [[פולק הרביעי מאנז'ו]] (1043 - 1109) הדיח אותו ב-1067 ואסר אותו. לאחר זמן קצר כפה עליו האפיפיור לשחרר את אחיו ולהחזיר לו את כסאו, אולם ב-1068 השניים נלחמו שוב, ושוב ניצח פולק הרביעי. כדי לקבל הכרה במעמדו, נאלץ פולק להיאבק בברונים הכפופים לו ולמסור את העיר [[גטינה]] לידי [[פיליפ הראשון, מלך צרפת]]. עם זאת, הוא הצליח להרחיב את תחום השפעתו ב[[
פולק החמישי ירש את התואר רוזן אנז'ו עם מות אביו ב-1109, ואת התואר רוזן
===בית פלנטג'נט===
[[קובץ:Blason Geoffroy Plantagenet.svg|
[[קובץ:Carte de l'ancienne province d'Anjou.JPG|350px|ממוזער|שמאל|מפת אנז'ו במאה ה-18. בצהוב: מחוז מן ולואר של היום, באדום: גבול דוכסות אנז'ו]]
{{ערך מורחב|בית פלנטג'נט}}
עם מותו של חמיו, [[הנרי הראשון, מלך אנגליה]] ב-1135, ניסו ג'ופרי ואשתו [[מתילדה הקיסרית|מתילדה]], רוזני אנז'ו לממש את זכותה לירושה ולכבוש את נורמנדיה, בה שלט הנרי עד מותו. מספר ערים חשובות בנורמנדיה הביעו את תמיכתן בשלטונה של מתילדה וכדי לממש אותו, היא פלשה עם צבאה לשם ותפסה כמה מבצרים. פלישה זו לא עלתה יפה, כיוון שברוני אנז'ו הכריזו על מרד וג'ופרי נאלץ לדכא אותו. בספטמבר 1136 הוא חזר לנורמנדי עם צבא חזק יותר ובתגבור כמה רוזנים נאמנים לו ולאחר כמה נצחונות, הוא נפצע ברגלו ונאלץ לסגת. ביוני 1138 יצא למסע כיבושים נוסף במהלכו כבש את [[באייה]] ואת [[קן (עיר)|קן]], באוקטובר הרס את פלז (Falaise) ובמרץ 1141, כששמע על הצלחות אשתו באנגליה, פנה שוב לעבר נורמנדיה וזכה בשורה של נצחונות. בשנתיים הבאות המשיך בהתקדמותו לתוך נורמנדיה וב-1143 הגיע לעיר החוף [[שרבורג]]. לאחר מכן פנה צפונה וכבש את [[רואן]] בתחילת 1144 והוכתר בקתדרלת העיר לדוכס נורמנדיה. ב-1149 העביר ג'ופרי החמישי את תואר הדוכס לבנו, [[הנרי השני, מלך אנגליה|הנרי קצר הגלימה]], כש[[לואי השביעי, מלך צרפת]] עצמו נוכח בטקס.{{ש}}
שורה 21 ⟵ 22:
===בית קאפה===
ב-1246 העניק [[לואי התשיעי, מלך צרפת]] את אנז'ו לאחיו הצעיר [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה|שארל הראשון מאנז'ו]]. זה היה עסוק ביתר מחוזותיו ועל כן לא העניק תשומת לב רבה לאנז'ו, וכך גם בנו [[שארל השני, מלך נאפולי|שארל השני מאנז'ו]] "הצולע" שירש אותו ב-1285. ב-1290 העניק שארל השני את אנז'ו כנדוניה לביתו מרגרט לאחר שהשיאה ל[[שארל, רוזן ולואה]].
===בית ולואה===
[[קובץ:Sénéchaussées de l'Anjou en 1789.JPG|300px|ממוזער|שמאל|חלוקה אדמיניסטרטיבית של אנז'ו ב-1789]]
ב-1325 מת שארל ואנז'ו עברה לידי בנו [[פיליפ השישי, מלך צרפת|פיליפ מולואה]] "בר המזל" שלאחר שלוש שנים הוכתר למלך צרפת וכך חזרה אנז'ו להתאחד עם כתר צרפת. ב-1332 העניק פיליפ השישי את הרוזנות לבנו [[ז'אן השני, מלך צרפת|ז'אן]] שכשהתמנה למלך ב-1350, מסר אותה לידי בנו [[לואי הראשון מאנז'ו]] והעלה אותה למעלת [[דוכסות]] כעשר שנים לאחר מכן. לואי הראשון שהתמנה מאוחר יותר גם לרוזן [[פרובאנס]] ולמלך [[נאפולי]], מת ב-1384 וירש אותו בנו, לואי השני שעסק בעיקר במלכותו בנאפולי והותיר את השלטון באנז'ו בידי אשתו יולנדה מ[[ממלכת אראגון|אראגון]]. לאחר מותו ב-1417 ירש אותו בנו לואי השלישי מאנז'ו תחת אפוטרופסות של אימו. הוא מת ב-1434 וירש אותו אחיו [[רנה מאנז'ו]] "הטוב". לאחר מות בנו הבכור ז'אן, עזב רנה את הדוכסות ב-1471 ולקח איתו את כל חפצי הערך שאסף שם. ב-1474 כתב שהוא מחלק את רכושו בין נכדו רנה השני, רוזן [[לורן]] ובין אחיינו שארל השני, רוזן מן. [[לואי האחד עשר, מלך צרפת]] שהיה גם הוא אחיינו של רנה, תבע את הדוכסות לעצמו ופלש אליה. הוא החזיק בה תקופה קצרה לפני שהחזיר אותה לרנה, אך לאחר מותו של זה ב-1480, חזרה אנז'ו למלך צרפת. ב-1515 העניק [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]] את הדוכסות לאימו לואיז. עם מותה ב-1531 חזרה אנז'ו לרשות הכתר וב-1552 העניק אותה [[אנרי השני, מלך צרפת]] לבנו [[אנרי השלישי, מלך צרפת|אנרי]]. כשזה הומלך ב-1574, מסר אותה לידי אחיו [[פרנסואה, דוכס אנז'ו]].
כרכוש הכתר, נחשבה אנז'ו תקופה מסוימת ככפופה ל[[דוכסות אורליאן]], אך מ[[המאה ה-17]] היתה עצמאית כולה. במהלך [[מלחמות הדת בצרפת]] היתה אנז'ו רובה בשליטה קתולית. [[האדיקט של נאנט]] הבטיח שהעיר סומור תופרד מאנז'ו ותקבל שלטון עצמאי [[הוגנוטים|הוגנוטי]]. ב-1790, לאחר [[המהפכה הצרפתית]], חילקה [[האספה המכוננת הלאומית]] את [[מחוזות צרפת]] מחדש כשאנז'ו עוברת רובה למחוז [[מן ולואר]], ומיעוטה למחוזות [[ויין]], [[אנדר ולואר]], [[מאיין]] ו[[סארת]].
| |||