[[ Fileקובץ:Emo boy 03 in rage.jpg| thumbממוזער|250px|נער כועס]] ▼{{עריכה|הגהה|נושא=מדעי החברה}}
'''כעס''' הוא [[רגש]] עז, הנובע כתגובה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית ]] ופיזיולוגיתו[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] לתחושות של ל[[כאב]], [[סבל]] נתפס, פגיעה, איום או סכנה. הכעס עלול לעורר את האדם לפעולה [[תוקפנות|תוקפנית]] ואסרטיבית. ▼
ב[[עברית]] קיימות כמהמספר [[מילה (בלשנות)|מילים]] המתייחסות לרגש הכעס. מילים כמו [[wikt:זעם|זַעַם]], חרון, [[wikt:עברה#עֶבְרָה|עֶבְרָה]], [[wikt:קצף|קצף]], [[wikt:חמה#חֵמָה|חֵמָה]] ורתחנות, משמשות על מנת לבטא עוצמות וביטויים שונים של רגש זה. ▼▲[[File:Emo boy 03 in rage.jpg|thumb|250px|נער כועס]]
▲'''כעס''' הוא [[רגש]] עז, הנובע כתגובה פסיכולוגית ופיזיולוגית ל[[כאב]], [[סבל]] נתפס, פגיעה, איום או סכנה. הכעס עלול לעורר את האדם לפעולה [[תוקפנות|תוקפנית]] ואסרטיבית.
▲ב[[עברית]] קיימות כמה [[מילה (בלשנות)|מילים]] המתייחסות לרגש הכעס. מילים כמו [[wikt:זעם|זַעַם]], חרון, [[wikt:עברה#עֶבְרָה|עֶבְרָה]], [[wikt:קצף|קצף]], [[wikt:חמה#חֵמָה|חֵמָה]] ורתחנות, משמשות על מנת לבטא עוצמות וביטויים שונים של רגש זה.
== גורמים==
הכעסכעס מתעורר לרוב כתגובה ל[[דחק]] (לחץ) או תוקפנות שמופעלים על האדם. כמו כן הוא לרובעשוי להיות תגובה לתפיסה של האיוםאיום כתוצאה מ[[קונפליקט]], חוסר [[צדק (מוסר)|צדק]], [[בגידה (מעילה באמון)|בגידה]] או [[השפלה]]. הכעסכעס הוא גם ביטוי ל[[תסכול]] או [[כישלון]]. כעס מתפרץ (באופן פסיבי או אקטיבי) גם במצבים של [[דיכוי חברתי]], ועשוי להיות ומלווהמלווה בשינוי קיצוני ב[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] ובפריקת עול. כאשר הכעס מובע באופן פסיבי, הוא מאופיין במתח רב, [[התנהגות פסיבית-אגרסיבית]] ועוינות.
דוגמאות אפשריות לגורמים לכעס:
הגורמים לכעס הם רבים, ובהם ניתן למנות:
* פגיעה בכבודוב[[כבוד]]ו של אדם והתייחסות [[זלזול|מזלזלת]] כלפיו
* פגיעה פיזית, נפשית, או מילולית באדם או באנשים בעלי זיקה קרובה לו
* חדירה למרחב המחיה של האדם או הפרעה ו[[הטרדה]]והטרדה מכל סוג שהוא
* פגיעה ברכושו של אדם או נטילת רכושו ממנו
* [[בגידה]] של אנשים שהאדם נותן בהם את אמונו, למשל [[ניאוף]].
* עימות תפיסתי ו[[מחלוקת]]ומחלוקת על עמדות האדם ו[[אמונה|אמונותיו]]
* עשייהמצב שלבו אחרים בניגודמבצעים לתפיסהפעולה האישיתהנוגדת את תפיסתו של האדם
===הבחנה בין רגשות דומים===
ישרגשות להבחיןאחרים ביןשיש חששהבחנה להינזקבינם ולהפסידלבין כעס, המובילעשויים יותרלהיות ל[[פחדצער]] מאשר- לכעסכשאדם מפסיד משהו, לביןמאבד אדם קרוב או לחלופין כסף; ו[[פחד]] - אדם שחושש להפסיד ולהינזק. זאת בניגוד תפיסהלתפיסה של איום, הכוללת בתוכה [[האשמה]] כלפי מי שעלול לפגוע בנובפרט, וההתכוונות להתקומם נגד מפר הזכויות שלנושל הפרט ולהגן על הזכויות או למחות על הפרתן - המבטאת כעס; כשאדם מתקומם מול עוול שמאיים עליו או שנעשה לו, הוא מבטא כעס.
ישנם שלושה מצבים דומים, שלא בכל אחד מהם נאפיין את התגובה והרגש ככעס. האחד, כשאדם מפסיד משהו, קרוב משפחה, כסף וכדומה, התחושה היא של [[צער]]. השני, אדם שחושש להפסיד, למשל במניות שהשקיע, הרגש הוא של [[פחד]] וחשש וכדומה ולפעמים [[לחץ]], והשלישי, כשאדם מתקומם מול עוול שמאיים עליו או שנעשה לו, שם הרגש הוא של [[כעס]]. את התסכול ניתן לאפיין כרגש שונה מזה של הכעס.
==ביטויים לכעס==
[[Fileקובץ:AngryWikipe-tan.png|thumbממוזער|250px|דמות [[אנימה (הנפשה)|אנימה]] המביעה כעס.]]
תגובה של [[כעס]] יכולה להיות מוחצנת: כלפי חוץ, החל מצורהעוקצנות מילולית של עוקצנות, [[עלבון|העלבה]], הוצאת שם רע,[[קללה]] ו[[קללהשמחה לאיד]], ועד לצורהואף פיזית ברמות שונות החל- מהתעלמות, [[שמחה לאיד]]התעלמות, פגיעה ברכוש ועד לכדי, תגרה, שבמקריםובמקרים קיצוניים יכולה להיות ברצוןרצון לחסל ולהרוג את הגורם המכעיס,. ויכולהתגובה להיותשל מופנמתכעס כלפיעשויה פניםלהיות בצורהגם שלמופנמת: [[בכי]], קיטור, ביזוי עצמי, ועד מצב שלואף [[חבלהפגיעה עצמית]] שבמקרים קיצוניים יכולה להגיע ברצון להתאבדל[[אובדנות]].
ישנם מספר מאפיינים מנטליים לכעס: התמקדות והתרכזות מוקצנת בעניין המפריע, ירידה ביכולת האנליטית והלוגיתוה[[לוגיקה|לוגית]], איבוד יכולת [[ריכוז (פסיכולוגיה)|ריכוז]] בכל דבר אחר, התנהגות בלתי [[רציונליות|רציונלית]] שלפעמים מגיעה עד כדי איבוד שליטה, [[חרדה]], [[קנאה]], [[אפתיה]], טינהוטינה.
==היבטים פזיולוגייםפיזיולוגיים==
מדענים וחוקרים הראו שרגשות נוצרים ב[[אמיגדלה]] – מבנה המצוי בעומק [[האונה הטמפורלית]] התיכונה ב[[מוח]]. האמיגדלה אחראית לזיהוי סכנות ותפעול ה[[גוף]] בהתאם אליהן. במצב זה, פעילותה גורמת למתח רב בשרירים.ב[[שרירים]]; במוח משתחררים חומרים כימיים הידועים בשם [[קטכולאמין|קטכולאמינים]], אשר מעלים את רמת ה[[סוכר]] במטרה לייצר [[אנרגיה]].; פעימות ה[[לב]] מתגברות ו[[לחץ דם|לחץ הדם]] עולה, מה שגורם ל[[הסמקה]] בפנים.; בהמשך משתחררים [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] נוספים, כמו גם ה[[הורמון|הורמונים]] [[אדרנלין]] ו[[נוראדרנלין]]. רק עם חלוף תחושת הסכנה, הגוף מתחיל את הכנתו לקראת מנוחה.
עם חלוף הסכנה הגוף מתחיל את הכנתו לקראת המנוחה. קשה מאוד להגיע למצב של מנוחה ממצב של [[כעס]] תוך דקות ספורות עקב הפעילות האדרנרגית שהתרחשה בגוף.
בהתאם לכך, קיימים מגוון [[תסמין|תסמינים]] גופניים לכעס: פעילות מואצת של ה[[לב]]הלב וה[[ריאות]], זרימת דם מוגברת ל[[שרירים]]לשרירים הגורמת להגדלתם הפיזית ולהגדלת כוחם הפוטנציאלי, התרחבות [[כלי דם]], זרימת ה[[דם]] לפנים (הסמקה), הרמת ה[[קול]], כווץ הפנים וצמצום ה[[אישון|אישונים]], מתח [[שריר|שרירים]] גבוה, דחף לפעולה וחוסר מנוחה, קוצר נשימה, תנועות גוף מוגזמות, חוסרוחוסר רצון ויכולתאו יכולת להירדם.
== התמודדות עם כעס ==
אנשים שונים מתמודדים עם כעס בדרכים שונות. כדי להתמודד באופן יעיל ומקובל עם הכעס, נדרשת [[מודעות]] לנזק שמביאות תגובות קיצוניות שנובעות מתוך הכעס, ורצון למצוא אלטרנטיבה שונה לתגובה הראשונית של הכעס. ההתמודדותהתמודדות אפשרית אחת יכולה להיות הוצאה פיזית של הכעס והאנרגיות (למשל באמצעות מכות על שק [[איגרוף]]). אפשרות נוספת יכולה להיות דיבור ושיחה על הכעס. אפשרויות אלו מהוות אלטרנטיבות מגוונות שמאפשרותמאפשרות יכולת בחירה עבור האדם להתמודדות בעת כעס, ויכולת ליצור [[עידון]] של הכעס.
כיום מקובל לחשוב של[[הדחקה|הדחקת]] הכעס קיימות השפעות שליליות על ה[[נפש]],: האנרגיות השליליות של הכעס יופנומופנות פנימה כלפי האדם עצמו אם יודחקוהן מודחקות, ויהפכוועלולות לדכדוךלהביא ל[[דכדוך]] ו[[דיכאון]],. לכן מומלץהחצנת להחציןהכעס ולבטאתוך את הכעסביטויו באופן מבוקר ומתון היא עדיפה. בנוסף, הדחקה ממושכת של הכעס, תגבירמגבירה את פוטנציאל ה[[אלימות]] עד לנקודה שבה היא עלולה להתפרץ כאלימות קשה ולא מוצדקת כלפי הסובבים, או אפילו כלפי הכועס עצמו.
== התועלת שבכעס ==
למרות שהכעס נתפס בעיקר כביטוי שלילי ואלים, יש לו תפקיד [[כישורי הישרדות|הישרדותי]] חיוני, כשהוא מעורר את הכועס לפעולה אקטיבית ותוקפנית שתנסה לפרוק אבן נגף המאיימת על פרטעליו. הכעס הינוהוא המעורר העיקרי לאסרטיביות, שהיא חיונית לפרט להשגת צרכיו הבסיסיים (מזון, פרנסה, עזרה וכו'ועוד).
בהיעדר ביטוי הכעס, האלמנט המכעיס נשאר על כנו וממשיך להכביד, ומגדיל את הסבירות של אותו פרט מוכבדהפרט להגיע אל '''"נקודת שבירה'''". החנקת הכעס עלולה לגרור [[שנאה]] לאלמנט המכביד ואף לסביבתו הכוללת. השנאה, שהיא נקודת שבירה חברתית,דבר מעלההמעלה את הסבירות לתחושות [[ניכור]] וזרות ולשחיקה של אלמנטתחושת השייכות אצלשל אותוהפרט פרט מדחיקלסביבתו.
מחמתמכיוון המשובשלכעס המיידייש שבכעסלעתים ותועלתנותוקרובות הגדולהתועלת -ומשוב מיידי מהסביבה, עשויים להתרחש תהליכים של [[התניה]] ו[[למידה]] עלוליםהעלולים לגרום לפרט לאמץ [[דפוס התנהגות]] כועסת ולעשות בהבו שימוש מופרז., שימושכגון מופרזתוקפנות בכעסיתרה; משמעותואך תוקפנות יתרה,זו הנתפסתנתפסת בעיני הקורבן כבלתי [[צדק (מוסר)|מוצדקת]], ומעוררת תוקפנות נגדית כועסת ומתפרצת. כך, כמו ב[[מעגל קסמים]], פרט שעושה שימוש מופרז בכעס יגרורגורר את סביבתו לאווירה של אלימות.
שימוש מופרז בכעס היא אחת הסיבות לאלימותלעלייה הגואהבאלימות ב[[חברה|חברות]] שונות. דוגמה לכך היא אלימות מוגברת בחברות [[הגירה]] (כגון [[ארצות הברית]] וישראלו[[ישראל]]). ב'''חברהבחברה מגובשת''', דפוסי ביטוי של התנהגות מקובלת ו[[לחץ חברתי]] מציעים אלטרנטיבות בטוחות יותר מן הכעס המתפרץ.; לעומת זאת, בחברות הגירה אותם דפוסי ביטוי מאבדים מערכם משום שאינם מובנים לפרטים ממוצאיםממוצא שוניםשונה, ולכן האלמנט המעיק לא יבואנפתר אלאלא פתרונו ויצטברנצבר עד להתפרצותו ככעס, שיתחילשמתחיל את מעגל הקסמים של סף האלימות שתגאה ותלך.
הכעס משמש גם לפריקה של לחצים מצטברים. הדבר מתבטא אף בקרב בעלי חיים. לדוגמה, ה[[תאו אפריקני|תאואים האפריקניים]] למשל, יפגינומפגינים כעס ו[[אלימות]] קשה אחד לשניזה כאשרלזה הםכשהם מריחים [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]], אך אינם מזהים את מיקומו ומצפים ב[[אימה]] לזינוק הקטלני.
==היבטים חברתיים==
למרות שהכעס הוא ספונטני וטבעי, ה[[חברה]] מכירה באופיו המסוכן והאלים, ומצפה מהפרט להפגין שליטה ו[[איפוקשליטה עצמית]] ואיפוק. אנשים בוחרים על מי לכעוס, באילו מצבים, ולאיזו רמה להעלות את הכעס. אנשים לרוב מחצינים כעס כלפי אנשים הנמוכים מהם בהיררכיה ובמעמד, שלתחושתם אינם יכולים לפגוע בהם כתגובה לכעס; לעומת זאת, אנשים לרוב מדחיקים כעס כלפי אלו הגבוהים מהם בהיררכיה ויכולים לפגוע בהם.
כעס עשוי להוות אסטרטגיית מניפולציה יעילה לצורך שינוי ועיצוב [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]]. מחקרים הראו כי כעס הוא אכן אסטרטגיה מובחנת של [[השפעה חברתית]], וכי השימוש במנגנון של כעס לצורך השגת מטרה הבאה כמכלול של התנהגויות כוחניות, מתברר כאסטרטגיה מוצלחת.{{הערה| Hochschild, A. R. (1983). The managed heart: Commercialization of human feeling. Berkeley, CA: University of California Press}}{{הערה|Sutton, R. I. (1991). Maintaining norms about expressed emotions: The case of bill collectors. Administrative Science Quarterly, 245–268.}} החוקרת לריסה טיידנס{{הערה|שם=טיידנס|1= LZ Tiedens (2001), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?cmd=Retrieve&list_uids=11195894&dopt=Citation Anger and advancement versus sadness and subjugation: The effect of negative emotion expressions on social status conferral]. J Pers Soc Psychol. 80 (1), 86-94}} מצאה קשר בין הבעת כעס לתפיסת ההשפעה החברתית. קארי קיטינג{{הערה|Keating, C. F. (1985). [http://psych.colgate.edu/~ckeating/KEATING%20ARTICLES,%20CHAPTERS/The%20Primate%20in%20Us%20Keating%201985.pdf Human dominance signals: The primate in us]. In S. L. Ellyson, & J. F. Dovidio (Eds.), Power, Dominance, and Nonverbal Behavior (pp. 89-108). New York: Springer-Verlag.}} מצאה כי אנשים בעלי [[הבעת פנים]] כועסת נתפסו כבעלי עמדה חברתית ובעלי כוח. במחקר אחר{{הערה|שם=טיידנס ושות'|Tiedens, Ellsworth & Mesquita, 2000, [http://psp.sagepub.com/content/26/5/560.abstract Sentimental Stereotypes: Emotional Expectations for High-and Low-Status Group Members], Personality and Social Psychology. Bulletin, 26, 560–575.}} נמצא כי כאשר נבדקים קראו תרחיש של דמות כועסת לעומת עצובה, שוייך מעמד גבוה יותר לזו הכועסת. מחקר נוסף של טיידנס{{הערה|שם=טיידנס}} העלה שנבדקים שנחשפו לאדם כועס, נטו להביע בו תמיכה לעומת נבדקים שנחשפו לאדם עצוב; כמו כן נמצא כי הסיבה לכך היא כי מביע הכעס נתפס כבעל יכולת ולכן המעמד יוחס לו על בסיס יכולת זו.
אנשי [[חינוך]] מציינים שאנשים בוחרים על מי לכעוס, באיזו סיטואציה לכעוס ולאיזה רמה להעלות את הכעס. אנשים על פי רוב יחצינו כעס על כאלו שנמוכים מהם בהיררכיה וב[[מעמד]] ולא יכולים לפגוע בהם באופן ברור ומוחלט, וידחיקו את הכעס כלפי אלו הגבוהים מהם ב[[היררכיה]] ויכולים לפגוע בהם.
כבר בימי קדם הדגישו כי רגש ה[[כעס]] עשוי להוות אסטרטגיית מניפולציה אפקטיבית לצורך שינוי ועיצוב עמדות. מחקרים הראו כי [[כעס]] הוא אכן אסטרטגיה מובחנת של השפעה חברתית וכי השימוש במנגנון של [[כעס]] לצורך השגת מטרה הבאה כמכלול של התנהגויות כוחניות מתבררת כאסטרטגיה מוצלחת (Hoschild, 1983, Sutton, 1991).
על פי [Tiedens, 2001]<ref name="Tiendis 2001">[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11195894&dopt=Citation Anger and advancement versus sadness and ... [J Pers Soc Psychol. 2001] - PubMed - NCBI<!-- Bot generated title -->]</ref>, מצא קשר בין הבעת [[כעס]] על תפיסת ההשפעה החברתית. ממצאים קודמים, כדוגמת Keating, 1985 מצאו כי אנשים בעלי [[הבעת פנים]] כועסת נתפסו כבעלי עמדה חברתית ובעלי כוח ובאופן דומה<ref name="Tiendis 2000">Tiedens, Ellsworth & Mesquita, 2000,[http://psp.sagepub.com/cgi/content/abstract/26/5/560]</ref>מצאו כי כאשר נבדקים קראו תרחיש של דמות כועסת לעומת עצובה, שוייך סטאטוס/[[מעמד]] גבוה יותר לזו הכועסת.
מחקר נוסף של [Tiedens, 2001]<ref name="Tiendis 2001" /> העלה שנבדקים שנחשפו לאדם כועס, נטו להביע בו תמיכה לעומת נבדקים שנחשפו לאדם עצוב. כמו כן נמצא כי הסיבה לכך היא כי מביע הכעס נתפס כבעל יכולת ולכן ה[[מעמד]] יוחס לו על בסיס יכולת זו.
== כעס בארגונים - מודל שני הסיפים ==
ביטוי של כעס בארגוןב[[ארגון]] עלול להביא להשלכות שליליות גם עבור האנשיםהפרט היחידיםוהארגון, וגם עבור הארגונים עצמם. השלכות אלה כוללות בין השארכגון ירידה בפריון העבודה<ref> Jehn, K. A. 1995. A multimethod examination of the benefits and detriments of intragroup conflict. Administrative Science Quarterly, 40: 256–282. </ref> ועליהועלייה בתחושת הלחץ <ref> Glomb, T. M. 2002. Workplace anger and aggression: Informing conceptual models with data from specific encounters. Journal of Occupational Health Psychology, 7: 20–36. </ref>. אולם, מתברראך שביטויביטוי של כעס יכול להביא גם לתוצאות חיוביות, כגון שיפור המוטיבציהה[[מוטיבציה]], שיפור יחסים במקוםיחסי עבודה, הבנהוהבנה הדדית טובה יותר וכדומה.<ref> Tiedens, L. Z. 2000. Powerful emotions: The vicious cycle of social status positions and emotions. In N. M. Ashkanasy, C. E. J. Ha¨ rtel, & W. J. Zerbe (Eds.), Emotions in the workplace: Research, theory and practice: 71–81. Westport, CT: Quorum.</ref>) .
המודל"מודל של שני סיפי הכעס בארגונים" מציע הסבר לתוצאות השונות של ביטוי הכעס בארגונים. בהתאם למודל, הנורמותה[[נורמה חברתית|נורמות]] הנהוגות בארגון מציבות סיפים רגשיים, אשר העובדים שחשים כעס יכולים לבחור אם לחצות אותם או לאולא. הסף הראשון הוא "סף הביטוי", והוא נחצה כאשר העובד מפנה את כעסו כלפי האנשים במקום העבודה אשר קשורים למצב שגרם לתחושת הכעס או שמסוגלים לטפל במצב זה. הסף השני הוא "סף חוסר הנימוסה[[נימוס]]", והוא נחצה במידה והעובדכשהעובד מגזים בהבעת כעסו, כך שמי שצופה בביטוי כזה של כעס מוצאמתאר את התנהגות הכועס כבלתי מקובלת חברתית ו/או תרבותית. ביטוי כעס שחוצה את "סף הביטוי", סביר יותר שהשלכותיו תהיינה שליליות, היות שלארגון אין יכולת לטפל בבעיה שגרמה לכעס. גם ביטוי הכעס שחוצה את "סף חוסר הנימוס", סביר יותר שיגרום להשלכות שליליות, היות שבמקום לטפל בבעיה שגרמה לכעס, הארגון יעסוק בסנקציות כלפי העובד שהתנהג באופן לא מקובל. לעומת זאת, במידה וביטוי הכעס נמצא בין שני הסיפים – סביר יותר שהשלכותיו תהיינה חיוביות, משום שהבעיה שגרמה לכעס מובאת בצורה זו לידיעת הנוגעים בדבר באופן שלא מסיט את תשומת הלב מהבעיה עצמה. המרחק בין הסיפים שונה בארגונים שונים ויכול גם להשתנות בתוך הארגון, כאשר אם השינוי התוך-ארגוני מכוון לתמיכה בביטויי כעס – המרחק בין הסיפים גדל, ואילו כאשר השינוי מכוון לדחיקה של ביטויים כאלה – המרחק בין הסיפים מצטמצם.<ref> Geddes, D. & Callister, R. 2007 Crossing The Line(s): A Dual Threshold Model of Anger in Organizations, Academy of Management Review. 32 (3): 721–746. </ref>
בהתאם למודל שני הסיפים ביטוי הכעס שלא חוצה את "סף הביטוי" (הסף הראשון) סביר יותר שהשלכותיו תהיינה שליליות, היות שלארגון אין יכולת לטפל בבעיה שגרמה לכעס. כמו כן, גם ביטוי הכעס שחוצה את שני הסיפים, סביר יותר שיגרום להשלכות שליליות, היות שבמקום לטפל בבעיה שגרמה לכעס, הארגון יעסוק בסנקציות כלפי העובד שהתנהג באופן לא מקובל. לעומת זאת, במידה וביטוי הכעס נמצא בין שני הסיפים שהוסברו לעיל – סביר יותר שהשלכותיו תהיינה חיוביות, היות שעתה הבעיה שגרמה לכעס הובאה לידיעת הנוגעים בדבר באופן שלא מסיט את תשומת הלב מהבעיה עצמה. המרחק בין הסיפים שונה בארגונים שונים ויכול גם להשתנות בתוך הארגון, כאשר באם השינוי התוך-ארגוני מכוון לתמיכה בביטויי כעס – המרחק בין הסיפים יגדל, ואילו כאשר השינוי מכוון לדחיקה של ביטויים כאלה – המרחק בין הסיפים יצטמצם. <ref> Geddes, D. & Callister, R. 2007 Crossing The Line(s): A Dual Threshold Model of Anger in Organizations, Academy of Management Review. 32 (3): 721–746. </ref>
== כעס ומשא ומתן ==
השאלהחוקרים המרכזיתעוסקים בסוגיהבין זוהשאר היאבשאלה האם ביטויכעס שלבמהלך [[כעס]] ב[[משא ומתן]] מעלה את היכולת של מבטא ה[[כעס]]הכעס להצליח ב[[משא ומתן]]בו. מחקרים קודמים לדוגמה [<ref name{{הערה|שם=autogenerated1>Tiedens, Ellsworth & Mesquita, 2000],טיידנס ושות'}}{{הערה|Knuston, 1996, [http://pspwww-psych.sagepubstanford.comedu/cgi~span/contentPublications/abstract/26/5/560bk96jnb2.pdf Facial expressions of emotion influence interpersonal trait inferences]</ref>. Journal of Nonverbal Behavior 20(3), 165-182}} מצאו כי מבטא ה[[כעס]]הכעס נתפס כיותר קשוחכקשוח, דומיננטי וחזק יותר. כמו כן מצאונמצא כי אנשים נוטים לוותר יותר לאלו שנתפסים כדומיננטיים וקשוחים ולא לאלו הנתפסים על ידם כרכים וכנועים. על בסיס ממצאים אלו הראה מחקרומחקרם של טיידנס [Tiedensוסינקר{{הערה|M Sinaceur, SinaceurmLZ Tiedens (2006), 2004] <ref>[http://scholarfaculty.googleinsead.comedu/scholar?hl=en&lr=&q=Get+mad+and+get+more+than+even%3A+The+benefits+of+marwan-sinaceur/documents/7-anger+expressions&btnG=Search]</ref>שאנשים.pdf אכןGet מעניקיםmad יותרand וויתוריםget לצדmore הכועסthan מאשרeven: לצדWhen הלאand כועס.<brwhy />anger אחתexpression השאלותis שהועלתהeffective עלin רקעnegotiations], ממצאיםJournal אלוof הייתהExperimental האםSocial השפעתPsychology הבעת42 ה[[רגש]](3), על האחר נובעת מכך314–322}} שאנשים משתמשיםאכן במידעמוותרים רגשייותר עללצד מנתהכועס להסיקמאשר עללצד גבולותשאינו האחר ועפ"י הסקותיהם מתאימים את דרישותיהם ב[[משא ומתן]] בהתאםכועס.<ref>Van Kleef, De Dreu,& Manstead, 2004,
[http://home.medewerker.uva.nl/g.a.vankleef/bestanden/Van%20Kleef%20et%20al.%20(2004a%20JPSP).pdf]</ref>רצו לבחון האם אנשים מוותרים יותר ליריב כועס או ליריב שמח. ממצאי המחקר הראו כי נבדקים התגמשו יותר מול היריב הכועס לעומת היריב השמח. תוצאות אלו מחזקות את הטענה כי המשתתפים ניטרו את הרגש של היריב לצורך הסקה על גבולותיו וביצעו את החלטותיהם על פי מידע זה.
אחת השאלות שהועלתה על רקע ממצאים אלו הייתה האם השפעת הבעת הרגש על האחר נובעת מכך שאנשים משתמשים במידע רגשי על מנת להסיק על גבולות האחר, ועל פי הסקותיהם הם מתאימים את דרישותיהם במשא ומתן. באחד המחקרים{{הערה|1=Van Kleef, De Dreu, & Manstead, (2004), [http://scholar.google.co.il/scholar_url?hl=iw&q=http://www.researchgate.net/publication/8922924_The_interpersonal_effects_of_anger_and_happiness_in_negotiations/file/3deec517a2de2534cf.pdf&sa=X&scisig=AAGBfm2j51_5WM85VK4VUGWoiimrh0YAHQ&oi=scholarr&ei=cAIGUsCXN8iltAa86IGACw&ved=0CCwQgAMoADAA The interpersonal effects of anger and happiness in negotiations]. Journal of Personality and Social Psychology. 86 (1), 57–76}} נבדק האם אנשים מוותרים יותר ליריב כועס או ליריב שמח. ממצאי המחקר הראו כי נבדקים התגמשו יותר מול היריב הכועס לעומת היריב השמח. תוצאות אלו מחזקות את הטענה כי המשתתפים ניטרו את הרגש של היריב לצורך הסקה על גבולותיו וביצעו את החלטותיהם על פי מידע זה. בניסוי המשך נמצא גם שנבדקים שנתקלו ביריב כועס הציבו רף דרישות נמוך מאלו שנתקלו ביריב שמח. ייתכן ואחת הסיבות לגמישות ולויתוריםולוויתורים אלו עקב ההיתקלות עם הצד הכועס נובעת מפחד ואגרסיה המכוונים כלפי הצד היריב. [[למידה]] של [[פחד]] אצל היריב מכלה משאבי עיבוד מידע ובכך גורמת להפחתת יכולתו לתת פתרונות יעילים תוך כדי התחשבות בכל המידע הזמין.
==היבטים תרבותיים==
[[קובץ:William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - Dante And Virgil In Hell (1850).jpg|ממוזער|הזעם נחשב לאחד מ[[שבעת החטאים]] ב[[נצרות]]. "[[דנטה]] ו[[ורגיליוס]] ב[[גיהנום]]". תמונתו של [[ויליאם אדולף בוגרו]], 1850. ]]
הכעס אינו רגש אוניברסלי. מחקרים שנעשו על [[אינואיטים]] ({{הערה|למשל בריגס במחקרה על בני האוטקו והקיפי)}} מצאו כי האינואיטים הם חברה שבה לכעס אין לגיטימיות, כפי שאין לגיטימיות לביטויי רגש קיצוניים אחרים, ולכן כעס אינו בא לביטוי כרגש אצלם.
===הכעס ביהדות===
הכעס במידה רבה מגדיר את האדם ואת גבולותיו. כדי למנוע מצביםמצבי של [[כעס]], [[המשפט העברי]] מנסה באמצעות [[חוק|חוקים]]ים רבים, לתחום ולהגדיר את הגבולות באופן ברור, כדי שלא תהיה חדירה לגבולותיו של האדם בשוגג, או התפרצות של אדם אחר מעבר לגבולותיו באופן שפוגע ב[[חברה]]. ומכאןמכאן בין היתר מקור האיסור שחל ב[[יהדות]] על [[הסגת גבול (יהדות)|הסגת גבול]], שבאה לידי ביטוי במילים חריפות: {{הדגשה|אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ...|דברים כז יז|דברים כ"ז, יז}}, המגיעה עד לידי [[היזק ראייה]], שהוא היזק שבו האדם חודר במבטו, לתחומו הפרטי של אדם אחר. גם איסורים אחרים כמו [[רצח]], [[ניאוף]], [[חטיפה]], [[גזל]], [[הלבנת פנים]] ו[[איסור לשון הרע]] (מלבד התפיסה של [[צדק (מוסר)|צדק]] שעומדת בבסיסם), אפשר לראותם גם בהקשר זה, של כינון חברה שלווה ומסודרת.
[[חז"ל]] גינו אנשים כעסנים, ואמרו שכל הכועס כל מיני [[גיהנום]] שולטים בו;. ועודעוד אמרו שכל הכועס אם [[נביא]] הוא – נבואתו מסתלקת ממנו, ואם [[חכם]] הוא – חכמתו מסתלקת ממנו; שכל הכועס יהיה בעיניך כמי שעובד [[עבודת אלילים]]; ואף חיברו את האיסור {{הדגשה|לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר|תהלים פא י|תהילים פ"א, י}} לכעס. ב[[מסכת נדרים]] רבה בר רב הונא אומר "כל הכועס – אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו". ה[[רמב"ם]] טוען שעיקר חטאו של [[משה רבנו]] (חטא [[מי מריבה]]), שבעטיו לא נכנס ל[[ארץ ישראל]], היה הכעס שכעס על עם ישראל במי מריבה והכעס שבעטיו הכה את הסלע.
ב[[משנה תורה]], ספר המדע מרחיב הרמב"ם בגנות הכעס:
{{ציטוט|תוכן=הכעס מדה רעה היא עד למאוד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו. ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור, אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב, יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו, כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס. אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים. ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו. ובעלי כעס אין חייהם חיים. לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא הדרך הטובה.|מקור=[[משנה תורה]], [[s:רמב"ם הלכות דעות ב#ג|ספר המדע, הלכות דעות פרק ב הלכה ג]]}}
[[הראי"ה קוק]] טען שה[[מניע]] העמוק והפנימי לכעס, הוא היעדר ביטוי עצמי של ה[[אישיות]], וכישלון של האדם להוציא את עצמו אל הפועל ולבטא את כישוריו ומהותו הפנימית. הוא ביאר גם את המושג "רתחא דאורייתא" (=כעס התורה; בבלי, [[מסכת תענית]] [[S:תענית ד א|ד' ע"א]]), שהוא כעס מוצדק על פי חז"ל, כהתנגשות בין האידאל רחב ההקף והלא-גבולי לבין ההגבלות והשפלות של העולם הזה, שיוצר כעס עצור ([[s:מידות הראי"ה#כעס|מידות הראי"ה עמ' פ"ג]]).
== לקריאה נוספת ==
*Andrew Morris , Daniel C. Feldman, [http://www.questia.com/googleScholar.qst?docId=5001520967] ▼*[http://www.springerlink.com/content/r6k3h10042xxm757/], LZ Tiedens - J Pers Soc Psychol, 2001
*[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6WJB-4GKWJ8S-1&_user=10&_coverDate=05%2F31%2F2006&_rdoc=1&_fmt=&_orig=search&_sort=d&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=06f00c61ab16933b9640b31b8f83032a] ,M Sinaceur, LZ Tiedens - Journal of Experimental Social Psychology, 2006
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=כעס|ויקישיתוף=Category:Anger|ויקיציטוט=כעס}}
▲*Andrew Morris , Daniel C. Feldman, [http://www.questia.com/googleScholar.qst?docId=5001520967 Managing Emotions in the Workplace]
* Tiedens, 2001, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11195894&dopt=Citation]
* LZ Tiedens (2001), [http://www.springerlink.com/content/r6k3h10042xxm757/ The Effect of Anger on the Hostile Inferences of Aggressive and Nonaggressive People: Specific Emotions, Cognitive Processing, and Chronic Accessibility], J Pers Soc Psychol
* Tiedens, Sinaceurm, 2004, [http://scholar.google.com/scholar?hl=en&lr=&q=Get+mad+and+get+more+than+even%3A+The+benefits+of+anger+expressions&btnG=Search]
* Van Kleef, De Dreu,& Manstead, 2004 [http://home.medewerker.uva.nl/g.a.vankleef/bestanden/Van%20Kleef%20et%20al.%20(2004a%20JPSP).pdf]
* Tiedens, Ellsworth & Mesquita, 2000, [http://psp.sagepub.com/cgi/content/abstract/26/5/560]
== הערות שוליים ==
|
