אנז'ו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בסוף המאה ה-9 עברה השליטה באנז'ו ל[[ויקונט]] [[פולק הראשון מאנז'ו]] שכונה "פולק האדום" (870 - 942), בנו של אינגלגר (Ingelger; מת ב-888). ב-[[929]] עלה מעמדו לרוזן והוא היה כפוף ל[[איג הגדול]], מלך צרפת. צאצאיו של פולק האדום המשיכו להחזיק בתואר למשך שלוש מאות השנים הבאות, כשיורשו היה [[פולק השני מאנז'ו]] שכונה "הטוב" (~905 - 960). אחריו שלט [[ג'ופרי הראשון מאנז'ו]] שכונה "הצעיף האפור" (~938/940 - [[21 ביולי]] [[987]]) שהחליט להחזיר לשליטתו את השטחים שנכבשו על ידי שכניו. הוא הרחיב את תחומי הרוזנות על ידי שרוזן נאנט נעשה לו[[וסאל]] שלו, ועל ידי קבלת ה[[פייף]] של [[לודון]] שבמחוז [[ויין]], מדוכסות [[אקיטן]]. כמו כן, בעזרת נישואין מוצלחים, הרחיב את תחומי השפעתו באזורים הסמוכיםל אנז'ו.{{ש}}
אחריו שלט בנו [[פולק השלישי מאנז'ו]] שכונה "השחור" (972 - 21 ביוני 1040) שנאלץ להתמודד מול שני יריבים שחברו נגדו: אודו הראשון, רוזן בלואה וקונאן הראשון מ[[רן (עיר)|רן]], דוכס ברטאן. קונאן הראשון תקף את נאנט ותפס בה, אך פולק השלישי השיב מלחמה והביס אותו בקרב קונקרוויל, ב-27 ביוני 992, שם נהרג קונאן. כדי להתמודד עם יריביו ולהגן של אדמתו, הוא בנה מאות [[מבצר]]ים, [[מגדל עוז (ביצור)|מגדלים]] ו[[מנזר]]ים. ב-996, לאחר מותו של אודו הראשון, כבש פולק את [[טור (עיר)|טור]], אך [[רובר השני, מלך צרפת]] הוציא אותה מידו. ב-1016 נלחם באודו השני מבלואה והביס אותו ואף ניצל הזדמנות שבה היה אודו במצור כדי להפתיע אותו ולכבוש את העיר [[סומיר]] שהיתה בשליטתו ב-1026. בנו ויורשו [[ג'ופרי השני מאנז'ו]] "הפטיש" (1040 - 1060) גבר ב-1044 על תאובלד הראשון, רוזן בלואה וכבש את העיר [[טורן]]. לאחר שב-1038, בימי אביו, גבר עליו בישוף [[לה מאן]], ב-1047 או 1048 גבר עליו ג'ופרי השני ושבה אותו, מעשה שהביא עליו [[נידוי (נצרות)|נידוי]] מידי ה[[אפיפיור]] [[לאו התשיעי]] ב-1049. ב-1054 וב-1058 הוא חבר ל[[אנרי הראשון, מלך צרפת]] בנסיונותיו להחליש את [[ויליאם הראשון, מלך אנגליה|ויליאם מנורמנדי]], אולם זה גבר עליהם.{{ש}}
ג'ופרי השני שהיה חשוך ילדים הוריש את תארו לאחיינו [[ג'ופרי השלישי מאנז'ו]] שכונה "המזוקן" (1040-1096), אולם אחיו הצעיר [[פולק הרביעי מאנז'ו]] (1043 - 1109) הדיח אותו ב-1067 ואסר אותו. לאחר זמן קצר כפה עליו האפיפיור לשחרר את אחיו ולהחזיר לו את כסאו, אולם ב-1068 השניים נלחמו שוב, ושוב ניצח פולק הרביעי. כדי לקבל הכרה במעמדו, נאלץ פולק להיאבק בברונים הכפופים לו ולמסור את העיר [[גטינה]] לידי [[פיליפ הראשון, מלך צרפת]]. עם זאת, הוא הצליח להרחיב את תחום השפעתו ב[[מן (צרפת)|מן]] ו[[רוברט השני, דוכס נורמנדיה]] נאלץ ל[[טקס שבועת אמונים|הישבע לאלו אמונים]]. בהמשך, הוא תמך בתביעתו של אליאס, מתחרהו של [[ויליאם השני, מלך אנגליה]] לרוזנות מן, שמאוחר יותר הגיעה לידי בנו, [[פולק החמישי מאנז'ו]] שנשא את ביתו של אליאס.{{ש}}
פולק החמישי ירש את התואר רוזן אנז'ו עם מות אביו ב-1109, ואת התואר רוזן מן, עם מות חמיו ב-1110. הגידול המהיר בכוחו גרם ל[[הנרי הראשון, מלך אנגליה]] שהיה גם דוכס נורמנדיה, לחוש מאוים והוא פתח במאבק נגדו. פולק נאלץ ב-1112 לוותר על העיר אלנסון (Alençon; כיום בירת מחוז [[אורן (מחוז)|אורן]]) שעברה לרשות הנרי הראשון, ולהישבע לו אמונים ב-1113. כנקמה על כך, כשפלש [[לואי השישי, מלך צרפת]] לנורמנדיה ב-1118, סייע לו פולק כנגד צבאו של הנרי ה-1. מתוך רצון להפחית את האיומים עליו, יזם הנרי ה-1 הסכם שלום עם פולק ה-5 שהתבטא בין השאר בנישואי בתו של פולק, מתילדה ל[[ויליאם אדלין]], בנו החוקי היחיד של הנרי, ובתשלום פיצויים לפולק. לאחר מותו של ויליאם אדלין בטביעת [[הספינה הלבנה]], חיזק הנרי שוב את הקשר בכך שהשיא ב-1129 את ביתו [[מתילדה הקיסרית|מתילדה]], אלמנתו של [[היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לבנו של פולק, [[ג'ופרי החמישי, רוזן אנז'ו]] שכונה "היפה" (1113 - 1151), אבי [[בית פלנטג'נט]]. שנתיים לאחר מכן עזב פולק החמישי את אנז'ו, נשא את [[מליסנדה, מלכת ירושלים|מליסנדה]] לאשה ועבר לתפקידו החדש כ[[ממלכת ירושלים|מלך ירושלים]]. במקומו התמנה בנו, ג'ופרי החמישי לרוזן אנז'ו. במשך תקופת שלטונם של השניים, פרצו ברוני אנז'ו במרידות כל מספר שנים, אולם גם האב וגם הבן הצליחו לדכא אותן ובמשך הזמן, לבסס ולחזק את שלטונם.