תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
האות '''דֿאד''' (ב[[ערבית]]: '''ضاد''') היא ה[[אות]] החמש-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות [[צאד]] ואחריה האות [[טא]].
 
דֿאד מייצגת [[עיצור מכתשי, סותם, קולי]], [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] (/dˤ/ [[IPA]]{{כ}}:[[IPA]] /dˤ/ - מעין [[ד|דל"ת]] משולבת עם [[ע|עי"ן]] מזרחית). דֿאד היא אחת מחמשת ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] (האחרים הם [[ص|צאד]], [[ط|טא]], [[ظ|ט'א]] ו[[ق|קאף]]), והיא הגרסה הנחצית של [[د]]. ישנן שתי דרכים לתעתק את האות דֿאד לעברית: כדל"ת, על-פי השמיעה; או כ-דֿ (או צֿ) על-מנת לשמר את הכתב הערבי. נראה שב[[ערבית קוראנית|ערבית הקוראנית]], זו שדוברה בזמנו של [[מוחמד]], דֿאד בוטאה כ[[עיצור מכתשי, חוכך צדי, קולי]], [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] (/ɮˤ/ [[IPA]]{{כ}}:[[IPA]] /ɮˤ/), זהו עיצור מיוחד מאוד ולא נפוץ, שהוביל את המדקדקים הערביים הראשונים לכנות את הערבית "שפת הדֿאד" (لغة الضاد), היות שהם הכירו את העיצור הזה כייחודי לערבית{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Side of the Tongue|כתובת=http://www.abouttajweed.com/sidetongue.htm|שפה=אנגלית}}}}. כינוי זה מצוי עד היום בקרב דוברי הערבית, המִתכנים "אלה שמבטאים את האות דֿאד" (الناطقون بالضاد, "אלנאטקון באלדֿאד").
 
דֿאד היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]] (האחרות הן [[ث|ת'א]], [[خ|ח'א]], [[ذ|ד'אל]], [[ظ|ט'א]] ו[[غ|ע'ין]]). על אף שבאלפביתים [[פרוטו-שמית|פרוטו-שמיים]] כמו ה[[אלפבית דרום-ערבי|אלפבית הדרום-ערבי]] מופיעה אות לייצוג [[פונמה]] זו, שהשתמרה עד היום ב[[שפות שמיות]] דרומיות, דוגמת ፀ ב[[כתב אתיופי|כתב האתיופי]], הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפבית הערבי, הצליל הזה לא היה קיים. לכן עוצבה דֿאד כוואריאנט של [[צאד]].
 
בשחזורים של [[פרוטו-שמית]] מופיע [[עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק]] (/ɬʼ/ [[IPA]]{{כ}}:[[IPA]] /ɬʼ/) כאב הישיר של העיצור שמייצגת דֿאד, אם כי הוא אינו האב של צורת האות. ברוב השפות השמיות עיצור זה התמזג עם המקבילות של [[צאד]].
 
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "[[דוד'ארז]]".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ض"