הגייה אשכנזית – הבדלי גרסאות

למעשה התפתחו בתוך ההגייה האשכנזית שתי דרכי הגייה. הגייה אחת היתההייתה רשמית יותר, דייקנית יחסית ומוקפדת, שבה לא הייתה נייטרליזציה של התנועה האחרונה, וההגייה השנייה הייתה עממית, מהירה וחטופה יותר, ששימשה בשפת הדיבור (בעיקר במלים עבריות שחדרו ל[[יידיש]]). בהגייה העממית היטשטשה התנועה האחרונה ולעתים קרובות התמזגו מלים צמודות למלה אחת. לדוגמה, הצירוף בעל־בית בוצע בהגייה הרשמית בצורה בַּל־בַּיִס [bal-'bayis], ובהגייה העממית בצורה בַּלֶבּוּס [bale'bus]; הצירוף קריאת-שמע בוצע בהגייה הרשמית בצורה קְרִיאַס-שְמַע [krias-ʃ'ma] ובהגייה העממית בצורה קְרִישְׁמֶע [k'riʃmə].