הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
==רקע==
היחסים בין גרמניה לפולין היו תקינים אחרי חתימת הסכם אי-ההתקפה ב-[[1934]], עד אשר החליטה גרמניה לדרוש כי [[העיר החופשית דנציג]] (שהייתה קשורה עם פולין בהסכם מכס) ו[[המסדרון הפולני]], אשר ניתן לפולין ב[[חוזה ורסאי]] יסופחו אליה. שר החוץ הפולני, [[יוזף בק]], דחה את תביעות גרמניה, למרות הצבא החלש של פולין (שעיקר כוחו היה חיל ה[[פרשים]]), משום שקיבל ערבויות מ[[בריטניה]] ומ[[צרפת]] לעזרה במקרה של התקפה. [[היטלר]] לא הרפה והמשיך לאיים ב[[ מלחמה]], כי חשב שיצליח לחזור על הישגיו בסיפוח [[חבל הסודטים]] של [[צ'כוסלובקיה]]. פולין הייתה נחושה בדעתה, למרות הסכמת המעצמות לסיפוח דנציג לגרמניה אם זו תיתן ערבויות למסחר של פולין. היטלר לא חשש ממדינות המערב, אך חשש מתגובת ברית המועצות ולכן לא תקף. הוא סירב להצעות תיווך [[הונגריה|הונגריות]], [[איטליה הפשיסטית|איטלקיות]] ו[[חבר הלאומים|בינלאומיות]] בין גרמניה לפולין, מן הצד השני ל[[סטלין]] היו תוכניות משלו לבצע מהפכה עולמית. סטלין קיים שיחות על ביטחון משותף עם צרפת ואנגליה ומצד שני החליף את שגריר ברית המועצות בברלין, יעקב סוריץ היהודי ובמקומו נשלח מרקלוב.
▲היחסים בין גרמניה לפולין היו תקינים אחרי חתימת הסכם אי-ההתקפה ב-[[1934]], עד אשר החליטה גרמניה לדרוש כי [[העיר החופשית דנציג]] (שהייתה קשורה עם פולין בהסכם מכס) ו[[המסדרון הפולני]], אשר ניתן לפולין ב[[חוזה ורסאי]] יסופחו אליה. שר החוץ הפולני, [[יוזף בק]], דחה את תביעות גרמניה, למרות הצבא החלש של פולין (שעיקר כוחו היה חיל ה[[פרשים]]), משום שקיבל ערבויות מ[[בריטניה]] ומ[[צרפת]] לעזרה במקרה של התקפה. [[היטלר]] לא הרפה והמשיך לאיים ב[[ מלחמה]], כי חשב שיצליח לחזור על הישגיו בסיפוח [[חבל הסודטים]] של [[צ'כוסלובקיה]]. פולין הייתה נחושה בדעתה, למרות הסכמת המעצמות לסיפוח דנציג לגרמניה אם זו תיתן ערבויות למסחר של פולין. היטלר לא חשש ממדינות המערב, אך חשש מתגובת ברית המועצות ולכן לא תקף. הוא סירב להצעות תיווך [[הונגריה|הונגריות]], [[איטליה הפשיסטית|איטלקיות]] ו[[חבר הלאומים|בינלאומיות]] בין גרמניה לפולין, מן הצד השני ל[[סטלין]] היו תוכניות משלו לבצע מהפכה עולמית. סטלין קיים שיחות על ביטחון משותף עם צרפת ואנגליה ומצד שני החליף את שגריר ברית המועצות בברלין, יעקב סוריץ היהודי ובמקומו נשלח מרקלוב.
ההשמצות והעלבונות הדדיות נעלמו, נפתח שלב חדש. לאחר [[הסכם מינכן]] הדיח סטלין את שר החוץ [[מקסים ליטבינוב]] ומינה את [[ראש הממשלה]] [[ויאצ'סלב מולוטוב]] כ[[שר החוץ]].
==המניעים להסכם==
גרמניה חששה מתגובת ברית המועצות לפלישה לפולין ולכן כדי לוודא שהפלישה לא תיראה כהכרזת מלחמה נגד ברית המועצות, גרמניה רצתה בהסכם עמה, כמו כן היטלר רצה למנוע מלחמה בשתי חזיתות כשיתקוף את המערב. עם זאת הוא שיער (וצדק) שהסכם עם ברית המועצות יחליש את ערנותה, ובמקרה של סכסוך עמה, פולין תהווה שיפור עמדות אסטרטגי כלפיה. כמו כן גרמניה תוכל לנצל את אוצרות הטבע של פולין, לחיזוק המשק והצבא שלה כחלק מהאידאולוגיה של [[מרחב מחיה]]. בנוסף לכך היטלר רצה למנוע הסכם של המערב וברית המועצות נגדו.▼
▲גרמניה חששה מתגובת ברית המועצות לפלישה לפולין ולכן כדי לוודא שהפלישה לא תיראה כהכרזת מלחמה נגד ברית המועצות, גרמניה רצתה בהסכם עמה, כמו כן היטלר רצה למנוע מלחמה בשתי חזיתות כשיתקוף את המערב. עם זאת הוא שיער (וצדק) שהסכם עם ברית המועצות יחליש את ערנותה, ובמקרה של סכסוך עמה, פולין תהווה שיפור עמדות אסטרטגי כלפיה. כמו כן גרמניה תוכל לנצל את אוצרות הטבע של פולין, לחיזוק המשק והצבא שלה כחלק מהאידאולוגיה של [[מרחב מחיה]].
ברית המועצות רצתה את הרחקת הצבא הגרמני ממנה. [[הצבא האדום]] לא היה מוכן למלחמה עקב [[הטיהורים הגדולים]] שערך [[סטלין]]. מעבר לחוסר המוכנות הצבאי, סטלין, שחזה באוזלת ידו של המערב בצ'כוסלובקיה, לא סמך על עזרת המערב. בכלל שררו יחסים רעועים בין ברית המועצות למערב עקב החשש של מנהיגי המערב מה[[קומוניזם]]. שיקול נוסף היה השלטת הקומוניזם באזורי השפעה שיקבל וברצון למחוק את חרפת [[הסכם ברסט-ליטובסק]].
שורה 18 ⟵ 16:
לאחר מספר פגישות בין דיפלומטים של המדינות נפגשו שרי החוץ ב[[מוסקבה]] וחתמו על ההסכם ב-[[23 באוגוסט]] [[1939]].
הסכם גלוי:
#אי-התקפה הדדית
#במקרה של מלחמה של אחת מהן עם מדינה שלישית, המדינה השנייה לא תגיש סיוע למדינה השלישית.
שורה 31 ⟵ 29:
==משמעויות ההסכם==
ההסכם איפשר להיטלר לממש את איומו כלפי פולין. ספק אם היה פולש בלי הסכם עם ברית המועצות, אי לכך יש הרואים גם את סטלין כאחראי למלחמה שתפרוץ. בנוסף, ההסכם חיזק את גרמניה – הוא נטרל את ברית המועצות מבחינתה, וגרם לה לחשוב שאולי יש לה בעלת ברית כנגד הבריטים. ההסכם גם ביטל את [[הסכם אנטי-קומינטרן]], דבר המעיד כי היטלר לא ייחס חשיבות להסכמים.
סטלין האמין כי ההסכם לטובתו וכי גרמניה תיגרר למלחמה מתישה עם בריטניה ומערב אירופה. מלחמה כזו תקל על הגברת השפעת הקומוניזם בעולם, פוליטית וייתכן כי גם צבאית.
העולם נוכח כי ברית המועצות אינה המדינה האנטי-פשיסטית ושוחרת השלום כפי שטענה בזמן הצטרפותה לחבר הלאומים.
| |||