מכון ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

== תולדותיו ==

[[קובץ:מרדכי שריג.JPG|150px|ממוזער|שמאל|מרדכי שריג יושב ראש המכון]]

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של [[קופת חולים לאומית]] ב[[רחוב נחלת בנימין]] 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-[[1947]], זמן קצר לפני הוצאת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] אל מחוץ לחוק בידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.{{ש}} ב-[[1958]] הוכר המכון על ידי ממשלת ישראל כ[[ארכיון]] ציבורי ונרשם כ[[עמותה]] הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת [[1989]] נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב.{{ש}} יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו [[יוסף פעמוני]] (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), [[יהודה בנארי]] (1964- 1980), [[בן ציון קשת]] (1984-1981), [[אלי תבין]] (1994-1984), ו[[פלג תמיר]] (1994- 2011).

== אגפי המכון==

* [[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] המכיל למעלה מ-4000 מכלים ובהם מיליוני מסמכים ומאות תיקים של ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה, [[עולי הגרדום]], אנשי המחתרות העבריות גולי אפריקה, [[הצ"ח]] (ההסתדרות הציונית החדשה), [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת]] [[בית"ר]] וסניפיה בכל העולם, [[ברית הבריונים]], [[אצ"ל]], [[לח"י]], [[הסתדרות העובדים הלאומית]], [[קרן תל חי]], ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, [[הוועד לשיחרור האומה]] ועוד), [[עליה ב']] והתנועה הלאומית בארץ ובעולם, ה[[צה"ר]], והמפלגות הישראליות: [[תנועת החרות]], [[גח"ל]] ו[[הליכוד]].{{ש}} אוסף המכון כולל: 18,000 כותרי ספרים, 1150 כותרים של עיתונים וכתבי עת (כולל גיליונות עיתונות התנועה הרוויזיוניסטית לפני קום המדינה), כ-2,200 כרזות של מחתרות אצ"ל ולח"י, כ-35,000 תצלומים, כ-300 [[דגל]]ים, כ-1,300 קלטות וסלילים, וכ-600 תיקי עדויות, וכן אוספים של [[בול]]ים, סמלים, גלויות, [[ציור]]ים ופסלים ו[[פרפר]]ים. בספרייה שמורים כ-20 אלף כותרים, עתוני התנועה ו[[כתב עת|כתבי עת]] שלה. לרשות החוקרים עומד חדר עיון וצוות ארכיונאים. הארכיון קולט מדי שנה חומר דוקומנטרי רב, בעיקר מתרומת ותיקי התנועה הרוויזיוניסטית ופעילי המחתרות או מבני משפחותיהם. מסמכי הארכיון עוברים תהליכי דיגיטציה ושימור מתקדמים.

* [[מוזיאון]] המציג שתי תצוגות קבע אורקוליות בנושאים: "זאב ז'בוטינסקי - מעגל חיים" ו"הספורט הלאומי - עליית אף על פי". שמות התצוגות נקראו על שם כותרות מאמריו של ז'בוטינסקי, אשר התייחסו בין השאר ל[[עליית אף על פי]]. התצוגות מושמעות בארבע שפות לפי בקשת המבקרים - ב[[עברית]], [[אנגלית]], [[רוסית]] ו[[צרפתית]]. בחדר העיון של המכון מוצגת תערוכת קבע: "היהודים שלי" של הפסלת [[לוקה וקס]]. בחדר ההרצאות מוקרנים סרטים דוקומנטרים מ[[תקופת המנדט|תקופת המאבק בשלטונות הבריטים]]. במתחם המוזיאון מתקיימים ערבי העיון של המכון, פעמיים בחודש בממוצע, ומופעלות תכניות מיוחדות לבני נוער בעיקר מן הפריפריה - "ז'בוטינסקי במרכז". המוזיאון משתף פעולה עם מוזיאון האצ"ל הנמצא באותו בניין. המכון מקיים ערבי עיון משותפים עם מוסדות מחקר אקדמי, כגון [[יד יצחק בן-צבי]], [[המכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], [[מרכז מורשת מנחם בגין]], [[יד ושם]] ואחרים. ליד המוזיאון פועל מחסן ספרים גדול בנושאי הציונות בכלל, והציונות הרוויזיוניסטית בפרט, המכיל ספרים חדשים כישנים, המוצעים למכירה לציבור.

 

== הוצאה לאור ==

=== כתבי זאב ז'בוטינסקי ותולדותיו ===

גולת הכותרת של ההוצאה לאור היא הוצאתם לאור של כתבי ז'בוטינסקי. כתביו המקובצים לפי נושאים שונים ראו אור במסגרת המכון מאז הקמתו, כגון קובץ מאמריו בעיתון [[ראזסוויט]], שראו אור בארבעה כרכים אור בעריכת פרופ' [[יוסף נדבה]], בשנים 1986-1984, או הקובץ '''עולמו של ז'בוטינסקי''' בעריכת משה בלע, יחד עם הוצאת סטימצקי בשנת 2002.

*'''איש בסער – מסות ומחקרים על זאב ז'בוטינסקי''', קובץ מחקרים בעריכתם של [[אבי בראלי]] ו[[פנחס גינוסר]], ראה אור במסגרת [[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[עיונים בתקומת ישראל]] של מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, [[אוניברסיטת בן-גוריון]] בנגב, מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה ב[[אוניברסיטת חיפה]], [[מרכז מורשת מנחם בגין]] בירושלים ומכון ז'בוטינסקי, בשנת 2004.

=== תולדות התנועה הרוויזיוניסטית ===

*'''מלחמה בלי גבולות – התנועה הציונית הרביזיוניסטית וסוגיית העלייה לארץ ישראל בשנים 1930 – 1940''' שחיבר יעקב טובי, ראה אור בשנת 2011.

=== תולדות תנועת בית"ר ===

*'''בית"ר בשארית הפליטה 1945 – 1948''' שחיבר חיים לזר-ליטאי, עם מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, ראה אור בשנת 1997.

=== תולדות האצ"ל והלח"י ===

*'''הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל)''' שחיבר [[פסח גני]], ראה אור בשנת 1983.

*'''פרקליטיהם של לוחמי חרות''' שחיבר [[יצחק גוריון]], ראה אור בשנת 1973.

=== תולדות השואה ושארית הפליטה ===