ביסמוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32:
|אנרגיית יינון ראשונה=703
}}
'''ביסמוט''' (Bismuth) הואהנו [[יסוד כימי]] מסדרת [[מתכתמתכות מעבר עמידות|מתכתימתכות המעבר העמידות]] שסימולוש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] '''Bi''' ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 83. הביסמוט כבד, שביר וצבעו [[לבן]] עם גוון [[ורוד]], ודומה מבחינה כימית ל[[ארסן]] ול[[אנטימון]].
 
[[תמונה:Wismut Kristall und 1cm3 Wuerfel.jpg|ימין|ממוזער|240px|גביש ביסמוט ולצידו קוביית ביסמוט טהור.]]
 
==תכונות==
הביסמוט הואהנו מתכת כבדה עם גוון ורדרד, ובניגוד לשכניו בטור ובשורה בטבלה המחזורית ([[עופרת]], [[תליום]], [[כספית]], [[אנטימון]], [[ארסן]] ו[[פולוניום]]), אינו רעיל במיוחד. לביסמוט [[דיאמגנטיות]] גבוהה, ומוליכות תרמית וחשמלית נמוכות; צבע הלהבה שלו כחול.
 
באופן מסורתי הוא נחשב לכבד ביותר מבין היסודות הלא-[[רדיואקטיביות|רדיואקטיביים]], אך כיום יש המתייחסים אליו כאל רדיואקטיבי לאחר שהתגלה כי הוא אינו יציב לחלוטין ו[[זמן מחצית החיים]] שלו הוא מסדר גודל של {{SN|19|18}} שנים; עם זאת, מכיוון שזהו זמן מחצית חיים חריג באורכו (הוא גדול פי 1.38 מיליארד מ[[גיל היקום]]), ההתייחסות היישומית אליו היא כאל יסוד יציב שאינו רדיואקטיבי.
שורה 49 ⟵ 47:
 
==היסטוריה==
[[תמונה:Bi-crystal-revaWismut Kristall und 1cm3 Wuerfel.jpg|שמאל|ממוזער|250px240px|גביש ביסמוט. ולצדו קוביית ביסמוט טהור]]
הביסמוט היה ידוע עוד מימי קדם, אך לרוב חשבו אותו ל[[עופרת]] או ל[[בדיל]], בשל דמיונו הרב להם. בשנת 1556, תיאר [[גאורגיוס אגריקולה]] לראשונה את המתכת החדשה בספרו De Re Metallica (על המתכות) אותה זיהה על פי הצבע האופייני הנותר בשריטה על ידי אבן שחורה ("אבן בוחן"). הביסמוט הוגדר כיסוד עצמאי על ידי [[קלוד ז'ופרואה הבן]] בשנת [[1753]]. מקור השם הוא בצירוף הגרמני weiße Masse, שפירושו "חומר לבן".