מדיקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 312:
מאז אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] היו מספר הצעות לשנות את מדיקר מתוכנית ביטוח חברתית בעלת הטבות מוגדרות המנוהלת באופן ציבורי, ושבה אין מגבלה להוצאות הממשל, לכדי תוכנית שמציעה "תמיכת פרימיום" לנרשמים. התפישֹה הבסיסית מאחורי ההצעות, היא שהממשל יפקיד סכום מוגדר, שהוא בבחינת תמיכת פרימיום, לתוכנית הבריאות של בחירת נרשמי מדיקר. מבטחים יתחרו על האפשרות לספק את הטבות מדיקר, ותחרות זו תקבע את רמת התרומה הקבועה. בנוסף, נרשמי מדיקר יוכלו לרכוש כיסוי רחב יותר באמצעות תשלום שמעבר לתרומה הממשלתית הקבועה. לעומת זאת, נרשמים יוכלו לבחור כיסוי בעלות נמוכה יותר ולשמור על ההפרש בין עלויות הכיסוי שלהם ותרומת הממשלה הקבועה. המטרה של תוכנית מדיקר פרימיום היא להשיג עלות אפקטיבית טובה יותר. אם תוכנית כזאת תעבוד כמתוכנן, התמריץ הכספי יהיה הגדול ביותר בתוכניות מדיקר שמציעות את הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר.
נמתחו מספר ביקורות על מודל תמיכת הפרימיום. חלקן הביעו חשש מבחירת סיכון, מצב בו חברות הביטוח מוצאות דרכים להימנע מכיסוי אנשים שצפויים להתאפיין בעלויות טיפול רפואי גבוהות. הצעות לתמיכת פרימיום כמו תוכניתו של הרפובליקני [[פול ראיין]] מ-2011, כיוונו להימנע מבחירת סיכון באמצעות בחירת [[שפה]] מגוננת המחייבת כי תוכניות המשתתפות בכיסוי כזה חייבות לספק ביטוח לכל המוטבים ואינן יכולות להימנע מכיסוי מוטבים הנמצאים בסיכון גבוה יותר. מספר מבקרים מודאגים מכך שאוכלוסיית מדיקר, הכוללת שיעורים גבוהים של בעלי ליקויים קוגניטיביים ו[[שיטיון]], יסבלו מקושי לבחור בין תוכניות בריאות מתחרות. רוברט מופיט, עמית בכיר ב-The Heritage Foundation, הגיב לחששות אלו באומרו שבעוד שישנו מחקר המצביע על כך שאינדיווידואלים חווים קשיים לבחור נכונה תוכנית טיפול רפואי, אין עדות לכך שפקידי ממשלה מסוגלים לקבל החלטות טובות יותר. הנרי ארון, אחד החסידים המקוריים של תמיכת פרימיום, טען ב-2012 שיש להוציא לפועל את הרעיון בהתחשב בכך שתוכניות Medicare Advantage לא הכילו עלויות בצורה יעילה יותר ממדיקר המסורתי ובשל העובדה שהאקלים הפוליטי עוין את הרגולציה שבה יהיה צורך על מנת להפוך את הרעיון לבר ביצוע.
שתי מערכות תמיכת פרימיום נפרדות הוצעו בקונגרס לאחרונה במטרה לשלוט בהוצאות של מדיקר. תקציב בית הנבחרים של ארצות הברית לשנת 2012 הציע לבטל את מדיקר המסורתי ודרש מהאוכלוסייה הזכאית, לרכוש ביטוח פרטי עם תוכנית תמיכת פרימיום חדשה. תוכנית זו הייתה חותכת את העלות של מדיקר על ידי הצבת מכסה לערך של השובר (ואוצ'ר) וקשירת הצמיחה שלו לאינפלציה, שצפויה להיות נמוכה מעלויות הבריאות המאמירות, מה שיחסוך בערך 155 מיליארד דולר על פני 10 שנים. מחבר התוכנית, פול ראיין, טען שתחרות תוריד את העלויות, אך משרד התקציבים של הקונגרס מצא שהתוכנית תעלה דרמטית את העלויות של שירותי בריאות כשכל העלויות הנוספות תיפולנה על כתפי הנרשמים. משרד התקציבים של הקונגרס מצא שתחת התוכנית, תעלה הוצאתו של בן ה-65 הממוצע, מ-35 אחוז מהוצאות הבריאות שלו, לכדי 68%, עד שנת 2030.
בדצמבר 2011, ראיין והסנטור הדמוקרט מ[[אורגון]] [[רון ויידן]] הציעו במשותף מערכת תמיכת פרימיום חדשה. שלא בדומה לתוכניתו המקורית של ראיין, מערכת חדשה זאת תשמר את מדיקר המסורתי כאופציה, ותוכנית הפרימיום לא תוצמד לאינפלציה. יעדי ההוצאות בתוכנית ראיין-ויידן זהים ליעדים שנכללו בחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה. לא ברור אם התוכנית תפחית את הוצאות מדיקר ביחס לחוק הקיים.
== קישורים חיצוניים ==
| |||