המודל האפירמטיבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לעבר המודל האפירמטיבי של מוגבלויות: קצת אוויר בקריאה, תקלדה |
תבנית עריכה וקצת ויקיזציה. חבל שכל הערכים שנכתבו במסגרת הקורס הושארו ללא השלמת עריכה וויקיזציה |
||
שורה 1:
{{עריכה|קישורים פנימיים}}
'''המודל האפירמטיבי''' (ב[[אנגלית]]: '''the affirmation model of disability''') הוא מודל המתייחס למוגבלות כתופעה חברתית, מתוך התחום של לימודי מוגבלות.
==מבוא==
המודל האפרמטיבי התפתח בניגוד ל[[המודל הרפואי|מודל הרפואי]] של נכות ולקות. החוויות והכתבים של אנשים עם מוגבלויות מראים כי מוגבלות לא רק שאינה טרגדיה, אלא שיכולות להיות לה גם צדדים חיוביים, מיטיבים ומעצימים. אם
דרך נוספת שבה מוגבלות או לקות עשויה להיתפס כמועילה עבור אנשים עם מוגבלויות היא שישנה פחות ציפייה שאנשים אלה יפעלו לפי הדרישות והנורמות החברתיות, מאחר
הצורך באישור לזהות חיובית עבור אנשים עם מוגבלויות, הוא הכרחי מבחינה קולקטיבית כמו שהוא הכרחי מבחינה אינדיבדואלית.
הצמיחה בארגונים של אנשים עם מוגבלויות היא ביטוי לא רק לכוחו של מאבק מגובש נגד דיכוי ואפליה, אלא גם לזהות קבוצתית חיובית.
שורה 9 ⟵ 12:
==התפתחות המודל האפירמטיבי==
המודל התפתח במספר דרכים:
#התפתחותו של המודל החברתי של מוגבלויות הגדיר מחדש את המושג "מוגבלות" במונחים של המחסומים שנוצרים על ידי חברה מונעת ולא תומכת, ולא במונחים של טרגדיה אישית. בערת הזהות הקבוצתית, השיח שינה את המוקד לחוויות המשותפות ולנתהמחסומים. המושג "טרגדיה אישית" הוגדר מחדש כתסכול וזעם על הדחי'ה לשוליים ועל האפליה.
#עבור אנשים מסומיים עם מוגבלויות, עצם השייכות לקבוצה שנמצאת במסע לעבר יצירת זהות קבוצתית היא יתרון בלהיות עם מוגבלות. יש ריגוש בלהיות חלק מתנועה חברתית שחותרת ליצירה שינוי מוחשי.
#תסכול ועם מובעים בצורה קולקטיבית. הם מובעים באמצעות אומנות של אנשים עם מוגבלויות ולא כבעיות אישיות שיש לפתור בעצמאות ייעוץ. שורשיה של אומנות של אנשים עם מוגבלויות נעוצים במתן אופי פוליטי לסוגיות של מוגבלויות. באמצעות שירה, כתיבה, דרמה ועוד, אנשים עם מוגבלויות חגגו את השוני ודחו את האידאולוגיה של הנורמות והנורמאליות, לפיה אנשים עם מוגבלויות הם לא נורמאלים. הם יצרו תמונה של כוח וגאווה, ההיפך מתלות וחוסר אונים.
#עצם בידודה של קבוצה של אנשים עם מוגבלויות מהחברה הבריאה, אך הקפיטליסטית, המגבליה והמנוכרת, מעניקה לאותה קבוצה יתרונות
#שיקום של אנשים עם מוגבלויות לתוך הזרם המרכזי היווה אבן יסוד בבנייתה של חברה מתוקנת יותר, שמקנה מקומות עבודה משופרים, עם דגש על סביבה פיזית יותר, וערכים גבוהיים יותר, אשר מציגים את השוני באור חיובי.
==לעבר המודל האפירמטיבי של מוגבלויות==
המודל האפרמטיבי מונע על ידי אנשים עם מוגבלויות, אשר דוחים את המודל הרפואי, שמהווה התעלמות מהניסיון והחוויה האישית של אותם אנשים, דבר אשר יותר אינטרפרטציה מעוותת ביחס לאותם אנשים עם מוגבלויות. בנוסף, מודל זה מתבסס על המודל החברתי אשר מכיל בתוכות הגדרה מחודשת למוגבלות. המודל מסמל את הדחייה של ההנחות הקשורות לטרגדיה, לצד דחייתם של הנחות אשר קשורות לתלות וחריגות. בעוד שהמודל החברתי נוצר מתוך החוויות של אנשים עם מוגבלויות, בחברה שאינה תומכת ומונעת, המודל האפרמטיבי נולד מתוך חוויותהם של אנשים עם מוגבלויות כאידיבידואלים ברי תוקף, שקובעים בעצמם את סגנון חייהם, תרבותם וזהותם. אימוץ המודל האפרמטיבי מצביע על זהות חיובית, לא רק כאדם עם מוגבלותף, אלא כאדם עם חולשה. בעת הכרזה על זהות חיובית כאדם עם חולשה, אנשים עם מוגבלויות דוחים בצורה אקטיבית את הערך השולט של
התפתחותו של המודל האפרמיבי מובילה את המאבר ישירות לזירת ההתערבות הרפואית. מוגבלויות מוסיימות, כגון סכרת, אפילפסיה ואחרות, שמעורב בהן כאב, יכולות להגיב להתערבות רפואית. המודל האפרמטיבי מציין בעלות על הפגמים , או במובן הרחב יותר, על הגוך. השליטה על התערבות היא בעלת חשיבות עליונה. זהו האישור שאנשים עם מוגבלויות נותנים על כך שהם בעלי השכות לשלוט על מה שנעשה לגופם. זה כולל את הזכות לדעת את הבסיס לקבלת החלטות רפואיות, השפעה על נקיטת תרופות, ההשלכות של אי נקיטת תרופות והחלופות האפשרויות.
המודל אינו עוסק ב"כאב הלקות", ההיפך, הוא עוסק בחוויות החיוביות ובזהות של אנשים עם מוגבלויות שמתגבשת מתוך הלקות והמוגבלות. המודל מסייע בכך על ידי פיתוח התנועה לאומנות לאנשים עם מוגבלויות, שבה הם מחזקים בצורה קולקטיבית את הזהות החיובית שלהם בעזרת אומנות ויזואלית, קברט, מוסיקה ושירה.
המודל האפרמטיבי מרחיב את המודל החברתי,
==לקריאה נוספת==
*Swain, J., French, S. (2000). Towards an Affirmation Model of Disability. Disability & Society, 15(4), 569-582.
[[קטגוריה:עבודה סוציאלית]]
| |||