עוטה עור הנמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:RustaveliManuscript.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהדורת כתב יד]]
'''עוטה עור הנמר''' (ב[[גאורגית]]: '''ვეფხისტყაოსანი'''; הגייה: '''ווֶפּ‏חיס טקַ'אוֹסַני'''; בתרגום מילולי: עוטה עור הטיגריס) היא [[פואמה]] [[שירה אפית|אפית]] לאומית [[גאורגי]]ת, שנכתבה על ידי [[שותא רוסתוולי]] ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]].
 
הפואמה היא השריד היחיד לעבודתו הספרותית של רוסתוולי. היא נכתבה בעת שגלה מארצו ל[[מנזר המצלבה]] ב[[ירושלים]]. על פי דעה אחת היא נכתבה בשנים 1180-1190 ולפי אחרת בשנים 1205-1207.
שורה 62:
 
==הקבלה לתנ"ך==
על פי ספרות המחקר הגאורגית, ישנה הקבלה לשונית מצד אחד והקבלה רעיונית מצד שני. על פי גפונוב, אמרות, אלוזיות, דמויות ועלילות תנ"כיות משוחזרות ומובלעות באופן טבעי ביצירה. לדוגמה תפילתו של אַבְתַּנְדִּיל ( בית 811):{{ש}}
<poem>
[...] רַק-בְּךָ נַפְשִׁי חָסָיָה בְּדַרְכָּהּ וּמִשְׁעוֹלָהּ{{ש}}
[...] אִם-אֶחְיֶה – וַעֲבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וּבְעוֹלָה".{{ש}}
גפונוב משווה את התפילה לנדר שנדר יעקב כאשר ברח מאחיו (בראשית כ"ח כ'-כב'):{{ש}}
</poem>
" (כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.{{כ}}
גפונוב משווה את התפילה לנדר שנדר יעקב כאשר ברח מאחיו (בראשית כ"ח כ'-כב'):{{ש}}
(כא ) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. {{ש}}
<poem>
(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."{{ש}}
" (כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.{{כ}}
(כא ) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. {{ש}}
(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."{{ש}}
</poem>
בפואמה ניתן לראות גם קווי עלילה תנ"כיים שחלחלו לתוך היצירה. הסיפור על המלך פַּרְסַדָּן שקירב אליו את טָרִיאֵל ועשה אותו שר-צי (פרק ט'), ועל בת המלך נֶסְטָן- דָרֶגָ'אן ששלחה את טָרִיאֵל להילחם נגד הסינים והבטיחה להינשא לו, מזכיר את הסיפור על המלך שאול שקירב אליו את דוד והבטיח לו את בתו אם ינצח מאה פלשתים (שמואל א פרק י"ז).
 
== תרגומים ==
[[קובץ:עוטה עור הנמר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת המהדורה העברית של עוטה עור הנמר משנת 1969]]
הפואמה תורגמה ללמעלה מחמישים שפות כולל עברית. [[שאול טשרניחובסקי]] ביקש לתרגם את הפואמה ואף החל במלאכה בשנת [[1939]]. הוא תרגם 36 בתים מתוך כ- 1700 שבמקור (מופיעים בקובץ שיריו "ראי אדמה"). הפואמה תורגמה בשלומותה על ידי [[דב גפונוב|דב גפונוב]] תוך הקפדה על החריזה והמצלול העתיק. גפונוב ש[[יהדות גאורגיה|עלה מגאורגיה]] בשנת [[1971]] תרגם את הפואמה בזמן שהותו בגאורגיה ואחרי שלימד את עצמו עברית. הספר יצא לאור ב- [[1969]] בישראל בסיועו ותמיכתו של [[אברהם שלונסקי]], בהוצאת [[ספרית פועלים]], גפונוב זכה על עבודתו ב[[פרס טשרניחובסקי]] לתרגומי מופת. התרגום זכה להערכה ומחקר בגאורגיה.<REF>{{PDF}} גרשון בן-אורן, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1000944 דב גפונוב ויהודי גרוּזיה], פורסם ב'''פעמים''' 24, תשמ"ה 1985, עמ' 153. על קובץ מכתבים שכתב דב גפונוב, עורך הקובץ - שלמה אבן-שושן</REF>.
{{ציטוט| שורות=כן|תוכן=בַּ‏‏עֲרָ‏ב הִמְלִיך אֱלֹ‏הַּ‏‏ רוֹ‏סְטְוָ‏ן נְשִׂיא הַ‏שֵּ‏בֶ‏ט,<BR>
מְיֻחָ‏שׂ, נַ‏דִיב, צָ‏נוּ‏עַ‏, רַ‏ב-צָ‏בָ‏א, שִפְחָ‏ה וָ‏עֶ‏בֶ‏ד,<BR>
אִישׁ-רַ‏חוּ‏ם, וּ‏בַ‏עַ‏ל צֶ‏דֶ‏ק, שַ‏אֲנַ‏ן, חֲכַ‏ם מַ‏חְשֶ‏בֶ‏ת,<BR>
אִישׁ-קְרָ‏ב מֵאֵין כָּ‏‏מוֹ‏הו, טַ‏ל לָ‏אֹ‏זֶ‏ן הַ‏קַ‏שֶׁ‏בֶ‏ת.|מקור="עוטה עור הנמר", בית 32 פרק א'}}