פיוטי הושענות – הבדלי גרסאות

בתקופה מאוחרת יותר קיבלו עליהם יהודי איטליה לומר פיוטי הושענות (הפיוטים מופיעים כבר במחזור האיטלקי הראשון שנדפס בשנת 1486), אך כנראה בשל העובדה שמדובר במנהג מאוחר יחסית, סדר ההושענות האיטלקי הוא דל למדי בכמות הפיוטים הנכללים בו בהשוואה לשאר העדות. ברומא קבלו את המנהג רק באופן חלקי ואומרים הושענות רק בהושענא רבא. הפיוטים הינםהם של הפייטנים מן המסורת הארץ ישראלית הקדומה. ישנה חפיפה לא מבוטלת עם סדר ההושענות האשכנזי.

הסדר הנהוג ב[[תכלאל]] של [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נלקח מן הסדר של [[רס"ג]] בסידורו. יש לציין שגםגם המתפללים בנוסח ה[[תכלאל#נוסח שאמי וההתנגדות אליו|שאמי]] אומרים את ההושענות לפי הסדר התימני ולא לפי הסדר הספרדי, למרותאף על פי שרובו של נוסח זה תואם את הנוסח הספרדי.

לפי סדר זה אין אומרים הושענות בשבת לפיכך הסדר מעיקרו אינו מכיל פיוטי הושענות לשבת (ראו [[הושענות#האם אומרים הושענות בשבת|האם אומרים הושענות בשבת]]), זאת בניגוד לסדר ההושענות הספרדי שמעיקרו מכיל פיוטי הושענות לשבת, למרותאף על פי שכיום ברוב קהילות הספרדים לא נהוג לאומרם.

מבנה הפיוטים בהקפה השלישית נשמר באופן זה: הבית הראשון מכיל שבח לה' כבורא עולם, הבית השני מתייחס ל[[אברהם]] ופותח תמיד במילים "אנא זכור אב", הבית השלישי ל[[יצחק]] ופותח תמיד במילים "אנא זכור בן", הבית הרביעי ל[[יעקב]] ופותח תמיד במילים "אנא זכור תם", והבית האחרון חוזר לשבח את ה' כאלהי ישראל. כל שורה חותמת במספרו של היום (אחד, שנים וכו' - תמיד בלשון זכר ללא התחשבות בחוקי הדקדוק, כך למשל ביום רביעי "הנותן נושאי כיסאו חיות ארבעה, המציב פינות ארבעה ותקופות ארבעה"). [[פזמון חוזר|הפזמון החוזר]] "הושיענו בחגיגת יום אחד/ימים שנים/שלושה וכו'. תבנה ציון ברינה, והעלנו לתוכה בשמחה. יראו גוים ויבושו, ויכלמו זרים זדים. נהדרך בארבע מצוות, ונמליכך ביום זה סוכה. וכך נאמר בהגלותך מלכנו: אנא אל נא הושענא והושיעה נא". בסדר הושענות הספרדי מופיעים גם כן פיוטים אלו, אלא שאומרים בפזמון החוזר רק את הקטע "הושיענו בחגיגת יום אחד/ימים שנים/שלושה וכו'", ואין אומרים "תבנה ציון וכו'". יש לציין שב[[הושענא רבה]] אומרים במקום "ונמליך ביום זה סוכה", "ונמליכך ביום זה '''ערבה'''".

אחר כך אומרים את הפיוט למענך אדיר אדירים הלקוח מן הסדר של רס"ג (הפיוט הראשון של היום הראשון), אלא שאומרים אותו רק עד האות ל' (למענך לא יתמו שנותיו לדור דורים), למרותאף על פי שבסידור רס"ג וב[[תכלאל]] הוא ממשיך עד סוף האלף-בית. השונה מסידור רס"ג הוא שבסדר הספרדי פיוט זה נאמר בכל יום, ואילו בסידור רס"ג הוא שייך רק ליום הראשון (ול[[הושענא רבא]] בו חוזרים על כל הפיוטים).

לאחר מכן אומרים בכל יום חמישה פיוטים שונים המתחלפים מידי יום ביומו, ובין הפיוטים אומרים עניות של הושענות (כלומר החזן אומר והקהל עונה אחריו, בניגוד לפיוט עצמו שרק החזן אומרו בקול והקהל בלחש) כפי שיפורט להלן. הפיוט הראשון הינוהוא הפיוט היומי הנאמר בהקפה השלישית לפי סידור רס"ג (ראו לעיל בהסבר על סדר ההושענות בתכלאל ובסידור רס"ג), וכפי שנאמר לעיל המענה על פיוט זה הוא "הושיענו בחגיגת ימים שנים/שלושה וכו'". לאחר מכן אומר החזן "הושענא, הושענא" והקהל חוזר אחריו. הפיוט השני הינוהוא תמיד פיוט עם חריזה פשוטה (חריזה בין הדלת לסוגר בלבד), ללא פזמון חוזר. הפיוט השלישי הינוהוא לפי מבנה קבוע: כל בית פותח במילה "אנא" ומסיים במילים "היום ביום ראשון/שני וכו' הושיעה נא" והקהל עונה לאחר כל בית "אנא הושיעה נא". הפיוט הרביעי גם הוא לפי מבנה קבוע: כל בית פותח במילים "כהושעת" ומסיים "נהללך ביום ראשון/שני וכו' כן הושענא" והמענה הוא "אני והו הושיעה נא". לפיוט החמישי והאחרון אין מענה אך יש לו פזמון חוזר המשתנה בכל יום. לאחר מכן אומרים לקט פסוקים הקבוע בכל יום.

סדר ההושענות הספרדי מכיל הושענות לשבת, למרותאף על פי שכיום בקהילות ספרדיות רבות לא נהוג לאומרן. כאשר שבת חלה באחד מימי החג אומרים את ההושענות לשבת במקום ההושענות לאותו יום ואז באותה שנה אין אומרים כלל את ההושענות השייכות ליום שחל בשבת. למשל אם החג הראשון של סוכות חל ביום חמישי אז שבת חלה ביום השלישי של החג. לכן לא יאמרו באותה שנה את ההושענות של היום השלישי. הנוהגים לומר הושענות לשבת יאמרו הושענות לשבת באותו יום ואלו שאין אומרים הושענות לשבת לא יאמרו כלום. ביום ראשון בשבוע יאמרו (לפי שני המנהגים) את ההושענות של היום הרביעי.