מחנה הפליטים שועפאט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב תמונה
עדכון וליטוש
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=מחנה שועפאט|רוחב=31.812292|אורך=35.246533|כותרת=כן}}
'''מחנה פליטים שועפאט''' (ב[[ערבית]]: '''مُخَيَّم لاجِئين شعفاط''', תעתיק מדויק: '''מח'ים לאג'אין שעפאט''') הוא [[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] ה[[פלסטינים|פלסטיני]] היחיד בתחומה המוניציפלי של העיר [[ירושלים]]. הוא ממוקםהממוקם בצפון-מזרח ירושלים, בין השכונה הערבית [[ראס ח'מיס]] במערב, השכונה היהודית [[פסגת זאב]] בצפון, השכונה הערבית [[דחיית א-סלאם]] במזרח, ושכונת [[הגבעה הצרפתית]] בדרום. גדרזהו מחנה הפליטים הפלסטיני היחיד בתחומה הריבוני של [[עוטףמדינת ישראל]] (כאשר הוא ממוקם בתוך שטחה המוניציפלי של העיר [[ירושלים]], לכשתושלם,אך אמורהמעבר לקווי 67'). גדר [[עוטף ירושלים]], להקיףמקיפה את המחנה מצפון, ממערב ומדרום תוך השארתו בפועל מחוץ לתחומי העיר. אין להתבלבל בין מחנה הפליטים שועפאט לבין [[שועפאט|שכונת שועפאט]], הממוקמת כקילומטר אחד מערבה לו ומהווה מתחם עירוני שונה ממנו באופיו ובאוכלוסייתו.
 
==היסטוריה==
מחנה הפליטים הוקם בשנים [[1966]]-[[1965]], במטרה לפנות אליו את תושבי מחנה הפליטים אל-מועסכר ששכן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה של ירושלים]], בתחומי [[הרובע היהודי]] הנטוש. המחנה הוקם על קרקע שהוקצתה לארגון [[אונר"א]] על ידי שלטונות [[ירדן]] (ששלטה באותה עת על [[מזרח ירושלים]] ו[[הגדה המערבית]]) ממזרח לשכונת שועפאט, והיה המחנה האחרון שהוקם עבור פליטי [[1948]]. במקורו הוקם המחנה על קרקע בשטח של 203 דונם, ונועד לאכלס 1,500 פליטים. זמן קצר לאחר הקמתו פרצה [[מלחמת ששת הימים]], שבעקבותיה אוכלס המחנה בפליטים נוספים ממלחמה זו. שינוי גבולותיה המוניציפליים של ירושלים לאחר המלחמה כלל את מחנה הפליטים בשטחה המוניציפלי של העיר, והקנה זכות תושבות ישראלית לאוכלוסייתו.
 
במרוצת השנים הכפיל המחנה את שטחו, ואוכלוסייתו גדלה עשרות מונים. הערכות שונות קיימות על מספר תושביו, החל מ-8,000 (לפי [[עיריית ירושלים]]‏‏<ref>‏[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=10471&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 שועפט באתר עיריית ירושלים]‏</ref>), ועד 20,000 (לפי עמותת [[עיר עמים]]‏‏{{הערה|שם=עיר עמים|‏פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפאט - סקירה, לארה פרידמן ועו"ד דן זיידמן, לקוח מתוך Ir Amim Jerusalem Bulletin מ-28 באוגוסט 2006‏}}), מרביתם נושאי [[תעודת זהות ישראלית|תעודות זהות ישראליות]] מתוקף היותו של המחנה, דה יורה, בשטחה המוניציפלי של ירושלים. כ-50%-60% מהם רשומים כפליטים, צאצאיהם ובני זוגם. בשנים האחרונות שבו אל המחנה אלפי תושבים שעזבוהו לטובת מקומות יישוב אחרים ברחבי [[יהודה ושומרון]], וזאת במטרה לשמר את זכויותיהם כתושבי ירושלים אוחזי תעודת זהות ישראלית{{הערה|שם=עיר עמים}}. לא ברור כמה מהם אכן מתגוררים במחנה בפועל. יש הרואים במחנה מתחם "אקס טריטוריאלי" בירושלים, וחלק מהשירותים בו מסופקים בידי אונר"א ולא בידי עיריית ירושלים. גופים ישראליים, ובכלל זה רשויות שלטוניות, נרתעים ונמנעים על פי רוב מלהיכנס למחנה ולסביבותיו ללא ליווי כוחות [[משמר הגבול]] עקב מקרים חוזרים ונשנים של [[יידוי אבנים]], זריקת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] וירי מצד התושבים הפלסטיניים.
 
רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות ה[[חשמל]] וה[[מים]] הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת [[ביוב]]. אונר"א מתריע על כך שתושבים רבים, בהתעלם מהנחיות הנדסיות ובטיחותיות, הוסיפו קומה שלישית ורביעית לבתים שיסודותיהם נועדו מלכתחילה לשאת קומה אחת או שתיים בלבד<ref>[http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=98 אתר אונר"א]</ref>.