מחנה הפליטים שועפאט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BlueHorizon (שיחה | תרומות) עיצוב תמונה |
TaleleOrot (שיחה | תרומות) עדכון וליטוש |
||
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=מחנה שועפאט|רוחב=31.812292|אורך=35.246533|כותרת=כן}}
'''מחנה פליטים שועפאט''' (ב[[ערבית]]: '''مُخَيَّم لاجِئين شعفاط''', תעתיק מדויק: '''מח'ים לאג'אין שעפאט''') הוא [[מחנה פליטים
==היסטוריה==
מחנה הפליטים הוקם בשנים [[1966]]-[[1965]], במטרה לפנות אליו את תושבי מחנה הפליטים אל-מועסכר ששכן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה של ירושלים]], בתחומי [[הרובע היהודי]] הנטוש. המחנה הוקם על קרקע שהוקצתה לארגון [[אונר"א]] על ידי שלטונות [[ירדן]] (ששלטה באותה עת על [[מזרח ירושלים]] ו[[הגדה המערבית]]) ממזרח לשכונת שועפאט, והיה המחנה האחרון שהוקם עבור פליטי [[1948]]. במקורו הוקם המחנה על קרקע בשטח של 203 דונם, ונועד לאכלס 1,500 פליטים. זמן קצר לאחר הקמתו פרצה [[מלחמת ששת הימים]], שבעקבותיה אוכלס המחנה בפליטים נוספים ממלחמה זו. שינוי גבולותיה המוניציפליים של ירושלים לאחר המלחמה כלל את מחנה הפליטים בשטחה המוניציפלי של העיר, והקנה זכות תושבות ישראלית לאוכלוסייתו.
במרוצת השנים הכפיל המחנה את שטחו, ואוכלוסייתו גדלה עשרות מונים. הערכות שונות קיימות על מספר תושביו, החל מ-8,000 (לפי [[עיריית ירושלים]]<ref>[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=10471&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 שועפט באתר עיריית ירושלים]</ref>), ועד 20,000 (לפי עמותת [[עיר עמים]]{{הערה|שם=עיר עמים|פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפאט - סקירה, לארה פרידמן ועו"ד דן זיידמן, לקוח מתוך Ir Amim Jerusalem Bulletin מ-28 באוגוסט 2006}}), מרביתם נושאי [[תעודת זהות ישראלית|תעודות זהות ישראליות]] מתוקף היותו של המחנה, דה יורה, בשטחה המוניציפלי של ירושלים. כ-50%-60% מהם רשומים כפליטים, צאצאיהם ובני זוגם. בשנים האחרונות שבו אל המחנה אלפי תושבים שעזבוהו לטובת מקומות יישוב אחרים ברחבי [[יהודה ושומרון]], וזאת במטרה לשמר את זכויותיהם כתושבי ירושלים אוחזי תעודת זהות ישראלית{{הערה|שם=עיר עמים}}. לא ברור כמה מהם אכן מתגוררים במחנה בפועל. יש הרואים במחנה מתחם "אקס טריטוריאלי" בירושלים, וחלק מהשירותים בו מסופקים בידי אונר"א ולא בידי עיריית ירושלים. גופים ישראליים, ובכלל זה רשויות שלטוניות, נרתעים ונמנעים על פי רוב מלהיכנס למחנה ולסביבותיו ללא ליווי כוחות [[משמר הגבול]] עקב מקרים חוזרים ונשנים של [[יידוי אבנים]], זריקת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] וירי מצד התושבים הפלסטיניים.
רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות ה[[חשמל]] וה[[מים]] הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת [[ביוב]]. אונר"א מתריע על כך שתושבים רבים, בהתעלם מהנחיות הנדסיות ובטיחותיות, הוסיפו קומה שלישית ורביעית לבתים שיסודותיהם נועדו מלכתחילה לשאת קומה אחת או שתיים בלבד<ref>[http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=98 אתר אונר"א]</ref>.
|