אנדרטה לשואה ולתקומה – הבדלי גרסאות

תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב פרישמן|פרישמן]] מבנה של [[פירמידה הפוכה (אדריכלות)|פירמידה הפוכה]] העשויה [[מתכת]], [[בטון]] ו[[זכוכית]]. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת [[משולש]] הצבוע בצבע [[צהוב]] המזכיר [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]]. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת [[מגן דוד]]. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".<ref>[[יגאל תומרקין|תומרקין, יגאל]], "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''תומרקין''', [[הוצאת מסדה]], 1981 (ללא מספרי עמודים).‏</ref> השימוש בצורת ה[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]] חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין [[אידאולוגיה]] לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בנייה הפירדמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?".{{הערה|שם=שמש|1=[http://www.beinhashmashot.co.il/content2.php?actions=show&id=4894&r_id=4832 במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין], באתר "בין השמשות"}}