אנדרטה לשואה ולתקומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 9:
בשנת [[1965]] הוכנה לכיכר תוכנית בינוי מקיפה על ידי האדריכלים [[אברהם יסקי]] ו[[שמעון פובזנר]], שבמסגרתה נקבע כי תוקם בכיכר אנדרטה לשואה ולתקומה. בשנת [[1972]] כונסה ועדה, שבין חבריה היו [[אריה שרון]], יסקי ומנהל "[[בצלאל]]" באותה עת [[דן הופנר]], שבחרה, לאחר מחלוקת פנימית, בהצעתו של תומרקין לתכנון אנדרטה לציון [[השואה]].
תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב פרישמן|פרישמן]] מבנה של [[פירמידה הפוכה (אדריכלות)|פירמידה הפוכה]] העשויה [[מתכת]], [[בטון]] ו[[זכוכית]]. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת [[משולש]] הצבוע בצבע [[צהוב]] המזכיר [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]]. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת [[מגן דוד]]. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".<ref>[[יגאל תומרקין|תומרקין, יגאל]], "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''תומרקין''', [[הוצאת מסדה]], 1981 (ללא מספרי עמודים).</ref> השימוש בצורת ה[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]] חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין [[אידאולוגיה]] לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בנייה הפירדמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?"
השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגראלי<ref>תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''I תומרקין''', הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)</ref> - "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".{{הערה|שם=שמש}}
|