מלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 391:
 
בנוסף לכך, ההנחות ההללו הובעו באותן השנים גם על ידי בכירים בצבא המצרי. אמנם, בקיץ 1972 חל השינוי כאשר הנשיא סאדאת פקד על צבאו להכין תוכנית תקיפה גם ללא עליונות אווירית. אותה תפיסה מצרית חדשה הבשילה במהלך שנת 73, אך אמ"ן היה עיוור לה.
ב- 10 בדצמבר 1972 הגיע מידע מוצק לאמ"ן על פיו "החלטתו העקרונית של סאדאת לצאת למלחמה עומדת בעינה". יומיים אחר כך קבלה הידיעה אישוש ממקור אמרקאי בכיר וקבעה כי "ניכרות הכנות קונקרטיות של מצריים לצאת למלחמה בדצמבר".
 
בעקבות קונספציה זו התעלם אמ"ן מכל הסימנים המעידים על הכנות מצרים והסורים לצאת למלחמה, תוך שהוא מוצא פרשנות מקלה לכל ההתרעות. למשל, אמ"ן התעלם מיכולתו של [[צבא מצרים]] להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר בשמי מצרים באמצעות [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]], וטען שבגיזרה המצרית עומד להתרחש רק תרגיל צליחה, "תחריר 41", שכמוהו היו רבים בעבר. בגיזרה הסורית כבר שררה כוננות גבוהה עוד מה-13 בספטמבר, כאשר [[קרב האוויר של 13 בספטמבר 1973|12 מטוסי מיג סוריים הופלו על ידי כוחות צה"ל]].{{הערה|1=הופלו 12 מטוסים סוריים, ולא 13 כפי שמקובל לחשוב. המטוס ה-13 היה מיראז' ישראלי של יוסי שמחוני. ראו [http://www.iaf.org.il/975-20577-he/IAF.aspx כתבה באתר חיל האוויר: 1+12=13]}} לאחר קבלה מוחלטת של מסקנות אלו, לא ניתן ערך רב מצד ראשי אמ"ן לסימנים חד-משמעיים שהעידו כי פני הערבים למלחמה. סיבה נוספת שגרמה להתעלמות מהסימנים המקדימים, היא התרעת המלחמה שלא התממשה במאי 1973, כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שבעקבותיה הופעלה [[כוננות כחול לבן]] במשך ארבעה חודשים, עד שבוטלה חודשיים קודם לפרוץ המלחמה, בסופו של דבר התברר כי המצרים רצו לתקוף במאי אך הסורים התנגדו בעיקר מכיוון שחסרו את הטנקים החדישים מסוג [[T-62]] וטילי הנ"מ מסוג [[2K12 קוב|SA-6]].
שורה 398 ⟵ 399:
* ביום ו' בשעה 17:00, כ־21 שעות לפני פרוץ המלחמה, פוענחה ידיעה שהוכיחה כי פינוי המשפחות הסוביטיות מסוריה ומצרים נעשה עקב הודעה רשמית שמצרים וסוריה מסרו ל[[ברית המועצות]] ולפיה כוונתם לפתוח במלחמה עם ישראל (פענוח מברק שנשלח משגרירות עיראק במוסקבה לממשלת עיראק בבגדד). בכירים באמ"ן ביקשו מהאלוף [[אלי זעירא]] אישור להפצת הידיעה ולגיוס מילואים, אך בשעה 23:00 זעירא אסר על הפצת הלקט המודיעיני. הרמטכ"ל דוד אלעזר שמע על כך רק אחרי המלחמה, ואמר אז כי לו היה יודע, היה דורש מיד גיוס מילואים ופורס את הצבא למלחמה מידית.
 
 
* כשלים בפיענוח ויישום מידע מודיעיני בחזית הצפונית: {{הערה|אבירם ברקאי, "על בלימה" הוצאת מעריב 2009, עמ' 39 - 49}}
# בסוף 1972 התקבלו במודיעין פיקוד צפון דיווחים על פיהם החלו הסורים לחפור עמדות לתותחים כבדים בקוטר 130 מ"מ שטווח הפעולה שלהם מכסה את כל רמת הגולן והגליל העליון.
# בתחילת 73 שברו הסורים את שגרת מערכי הצבא שלהם והתנהלותו. עד אז היו הסורים מדללים את הכוחות לקראת החורף בחדשים ספטמבר- אוקטובר ומעבים שוב באביב (מרץ-אפריל). הפעם הם הפסיקו ובמקום לדלל תגברו את הכוחות.
# באותו הזמן בעת "כוננות כחול-לבן" התגלתה יכולתם של הסורים להניע כוחות במשך לילה אחד ממפקדות העורף עד לקו החזית תוך שמירת דיממת אלחוט מלאה.
# ביולי 73 התברר מענוח תצלומי אוויר שהסורים החלו לחפור עשרות אתרים לקליטת טילי קרקע-אוויר. במקביל דיללו הסורים את מערך הטילים סביב דמשק והציבום בקו החדש בין דמשק לרמת הגולן. באותו חודש יצא דו"ח סודי של חיל האוויר שהתריע על כך שהטילים כאשר יוצבו באתרים החדשים יגבילו מאד את חופש הפעולה של חיל האוויר ברוב חלקי רמתהגולן וכמשתמע מכך יפחיתו את יכולתו של חי"א לסייע לכוחות הקרקע. הטילים עצמם הוצבו באתרים החדשים לקראת סוף חודש אוגוסט. סך הכול הוצבו כ- 30 סוללות שחציין מסוג SA-6.
# באותו הזמן התגלו מחפורות חדשות שנועדו למרגמות כבדות מסוג 240 מ"מ. לפי הדוקטורינה הרוסית על פיה פעל הבא הסורי, נועדו מרגמות אלה לשמש לכתישת מוצבי החי"ר לקראת הבקעת כוחות השריון.
# בחדשים אוגוסט ספטמבר החל תיגבור יוצא דופן של מערכי הטנקים והתותחים הסורים.
יש המונים בין כשלי המודיעין ניתוח שגוי של מטרות המלחמה המצריות. לפני המלחמה ובמהלכה מקבלי ההחלטות בישראל היו סבורים שהמצרים מתכוונים לפלוש לעומק סיני, ואולי אף לחדור אל תוך ישראל. ככל הנראה, הערכה זו לא הייתה נכונה, והמצרים מעולם לא התכוונו להגיע אל מעבר למטריית סוללות הנ"מ שנמצאו ממערב לתעלה.