► זוהי הודעה מוקלטת. ברוכים הבאים והבאות. אשמח לשוחח אתכם בכל נושא ועניין. ►

◄ ההודעה האחרונה בדף השיחה של Effib התקבלה מאת 2A00:A040:194:5193:B51E:4B7F:6886:FC58 בתאריך 16/10/2022 בשעה 13:44:03. ◄

בולגריהעריכה

ביטלתי את עריכתך בערך בולגריה. אין לי מושג מהיכן לקחת את הקביעה שזו הסיבה המקובלת כיום. לא היה ולא ונברא. אין לכך גם מקורות תומכים. זוהי עריכה ספקולטיבית. יש מסמכים וסטנוגרמות מהפגישה עם היטלר והנושא היהודי כלל לא עלה בה. הוויכוח היה על צרוף הצבא הבולגרי לחזית המזרחית, בוריס סרב והשיחה בינהם עלתה לטונים גבוהים. אין אף מסמך שמוכיח שהמלך הורעל. כדאי גם לשים לב שהוא חש ברע שמונה ימים אחרי שחזר לבולגריה. אודות נסיבות מותו של המלך בוריס קיימות תאוריות קשר רבות, חלקן מופצות מטעם משפחת המלוכה הבולגרית שמעוניינת להבליט את החלקים הנוחים לה יותר ולהצניע אחרים. לא צריך להגרר לספקולציות אלא להתבסס על מקורות כתובים מקצועיים של היסטוריונים מהארץ (דגש על מקצועיים), ויש כאלו. בברכה Assayas שיחה 11:41, 25 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

קודם כל ראיתי סרט תיעודי של נשיונל ג'יאוגרפיק בעניין שמבוסס על דעות של חוקרים מסוימים, שבו אמרו שהוא הורעל על ידי רופא של הנאצים שהצטרף לטיסה ברעל מושהה במטוס שהחזיר אותו, בשל אי הסכמתו לתת את היהודים לנאצים. שנית ראיתי שיש דעות כאלו כמו של שמואל ארידיטי שחקר בעניין לא מעט. [1]. גם אבי שעבר את השואה והיו לו חברים יוצאי בולגריה, סיפר לי כי בוריס היה ידיד היהודים ואף שם על עצמו טלאי צהוב כאשר הייתה הגזירה הזו. אני תמה מאיפה המקור למי שטוען שהוא מת מהתקף לב, ועוד בגיל 49, ואיך מסבירים שזה התרחש זמן די קצר לאחר פגישתו עם היטלר? ישנם האומרים שיש תיאוריות קשר של הקומוניסטים שניסו לצייר את בוריס באור שונה מטעמם. בכל אופן נראה לי שנושא זה שנוי במחלוקת וצריך לציין זאת, אלא אם כן יש לך סימוכין טובים לטענות שלך, וכבר ציינת אותם בערך. בכל מקרה הוספתי בקשת מקור. אני מניח שזה לא אמור להיות קשה להביא מיסמוך של היסטוריוניים מקצועיים (עם דגש על מקצועיים כפי שכתבת   ), --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:29, 28 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
בוקר טוב, ראשית תודה על ההתייחסות. אוסיף את המקור, אין בעייה הוא נמצא בערך על בוריס עצמו. שמואל ארדיטי איננו היסטוריון ומעולם לא היה היסטוריון. המחקרים שערך לא מקובלים על ידי אנשי מקצוע אקדמיים ולא ברור על אילו כלים ושיטות מחקר הוא מתבסס בקביעותיו ואני נזהר בלשוני. באנצקילופדיה כותבים עובדות. לגבי הפגישה עם היטלר דווקא יש עובדות ושוב, הנושא היהודי כלל לא נדון בה. אין כאן עניין של מחלוקת משום שאין גירסא א' הנתמכת על ידי עדויות של רופא שבדק את בוריס וטען שהוא הורעל לעומת גירסא ב' שטען שהוא לקה בהתקף לב. אין גירסא מקצועית ממוסמכת שטוענת שהוא הורעל. מה שנוהגים לספר זה עניין אחר ולא קשור לעובדות היסטוריות. יש תאוריות קשר אודות נסיבות מותו של בוריס, אך אין עובדות. ברור שיש מי שיש לו אינטרס מובהק להציג את המלך כקרבן של האירועים לגמד את חלקו בגירוש יהודי תראקיה ומקדוניה וברדיפת יהודי בולגריה. בעלי האינטרס הזה "מגרזים ומשמנים" היטב את הנרטיב הזה ולו היינו יושבים על כוס קפה (אני מזמין (-:) הייתי מספר לך גם כיצד זה נעשה. בהמשך היום אוסיף את המקורות. יום נעים Assayas שיחה 08:42, 29 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
במחשבה שנייה, ראה את הערך בוריס השלישי, מלך בולגריה שכתבתי בשעתו. כל ענייני המחלוקות ותאוריות הקשר מתואר שם בהרחבה בלווי מקורות. אולי בכלל לא שווה להכנס לנושא בערך על בולגריה, אלא פשוט לציין שהוא הלך לעולמו. מי שירצה לקרוא על המלך ממילא יקליק על הקישורית. להלן: "באוגוסט 1943 נפטר המלך בוריס, בנו בן ה-7 הומלך כסימאון השני והוקמה מועצת עוצרים." מה דעתך? Assayas שיחה 10:08, 29 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
כך טוב יותר. למה לנו בערך הזה להכנס לדבר ששנוי במחלוקת. למעשה יש שתי שאלות שצריכות להשאל, האם בוריס מת מוות טבעי והאם הרקע לעניין היה התנגדותו להצטרף למאבק או לגרש את היהודים. לפחות לגבי נסיבות מותו יש חשד כבד שמדובר בהתנקשות. תסמינים שהובילו למותו כגון הקאות אירוע מתמשך וכדומה אופייניות יותר להרעלה מאשר להתקף לב. וגם העובדה שהנאצים שלחו רופא מיוחד ל"השגיח" על העניין מקרוב מגבירות מאוד את החשד שמדובר בהתנקשות נאצית. אני מניח שהגרסה להתקף לב נמסרה על ידי הנאצים ולא נבדקה כראוי, כמו שנעשה בעניינים אחרים לגבי גרסאות רשמיות של הנאצים. גם אם היה רופא בולגרי שחשד בהרעלה, הוא לא היה רוצה או יכול לצאת כנגד הנאצים. ההיסטריונים קיבלו בהרבה עניינים את גרסת הנאצים מבלי לנסות לערער על אמיתותם. וזו דעתו של חוקר שחקר מחדש את העובדות לגבי ליל הבדולח באמצעות כניסה לארכיונים שמורים של הגרמנים, וגילה נתונים שונים לחלוטין ממה שמקובל היה להאמין שהתרחש. לגבי אינטרסים, זה פועל לשני הכיוונים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:40, 29 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
טוב, שיניתי. לגבי מותו גם הרופאים הבולגרים של הארמון קבעו שמדובר בהתקף לב ולא רק הרופא שהוטס מגרמניה. הם שבו על עדותם גם מאוחר יותר כשלא היו "נאצים" בסביבה. באנציקלופדיה לא מקובל לבצע מחקר מקורי, אז אני מעדיף לא להניח או לפרש נתונים ללא אסמכתאות. יש ספרים בעברית של מספר היסטוריונים שקראו חומר ארכיוני חדש וישן+אחד נוסף שעתיד לצאת בקרוב. היתרון של היסטוריונים אלו הבקיאים בכלים ושיטות מחקר, שהם קוראים את כל החומר ומציגים את מסקנותיהם, ולא עוברים "קריאה מודרכת" של חלק מסוים של החומר שנוח למישהו להציג ועל זה מוסיפים פרשנות מופלגת מטעמם. אין אף מסמך שיודעים עליו היום לא בארכיונים בבולגריה ולא בארכיונים בגרמניה שמציג הוכחה שבוריס הורעל, רק תאוריות קשר לא מוכחות וכך יש לציין אותן כתאוריות קשר. ייתכן שביום מן הימים יתברר שהוא אכן הורעל ואני בכלל לא אופתע אם יהיו אלו דווקא מסמכים סובייטים ישנים שיתגלו ויצביעו על מתנקש קומוניסטי, אבל עד אז, מאחר ואנו באנציקלופדיה כותבים עובדות כעובדות והשערות או תאוריות קשר כהשערות או תאוריות קשר. בכל מקרה נהניתי מהדיאלוג עימך. Assayas שיחה 13:27, 29 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
התסמינים של מחלת בוריס שמדווחים בויקיפדיה (מיחושים בכל הגוף. הקאה, ומוות תוך חמישה ימים, אם אכן הם נכונים.) אופיינים להרעלה. עברתי על כל סוגי ההרעלות הקיימות במדריך מרק ובכולם הקאה היא תסמין ברור ובולט של הרעלה. גם מותו בייסורים קשים אופייני לכך. לעומת זאת בהתקף לב מדריך מרק מדווח על כאב מעין תעוקה חריפה במרכז החזה שיכול להקרין לגב, ללסת או לזרוע שמאל, או לבטן. הרגשת התעלפות, והלמות לב כבדה. על פי מרק "מחצית מקרי המוות מהתקף לב מתרחשים ב3-4 שעות שלאחר הופעת התסמינים...רוב האנשים הנשארים בחיים כמה ימים לאחר התקף הלב יכולים לצפות להחלמה מלאה, אולם 10 אחוזים בקירוב מתים לאחר שנה". אני אמנם לא רופא, אבל בכל זאת שכל ישר אני, מאמין שיש לי. כך שאינני יודע אם בוריס הורעל, אבל מה שהיה לו לא דומה להתקף לב, אלא אם כן התקפי לב בזמן מלחמת העולם השנייה התרחשו אחרת מבימינו ונראו כמו הרעלות :-)
הקביעה בערך בוריס השלישי, מלך בולגריה, כי עובדתית "תאוריית הקשר" של ההרעלה איננה אפשרית קצת מופרכת. אינני יודע אם מי שכתב את הפסקה הזו הוא מומחה לרעלים, אבל אני יכול לתאר כמה תסריטים לעניין ההרעלה המלך בוריס היה יכול להיות מורעל ברעל בהשהיה כמו למשל יסוד רדיואקטיבי, או למשל על ידי מישהו מאנשיו בארמון לאחר הגיעו לשם. עצם שליחתו של רופא מומחה מטעם הנאצים לטפל במלך חשודה ביותר. כיוון שבוריס היה מסוכסך קשות עם היטלר, שלא סבל אנשים שממרים את פיו, וקשה להניח שהיטלר כל כך היה להוט להציל את חייו של מי שהמרה את פיו. הרבה יותר סביר שהוא שלח רופא לוודא שבוריס ימות, או להשגיח שלא ימצאו את הסיבה האמיתית למותו. זה שהרופאים הבולגרים לא חזרו מעמדם הראשונה לאחר מלחמת העולם, אם אכן זה קרה, ניתן להסביר, שהם לא רצו להעיר שדים מרבצם ולהכנס לפינה של משת"פים עם היטלר. היה נוח להם לסגור את העניין כמו שנסגר, ולא לפתוח את הכל מחדש ולהיות חשודים בעיני העם הבולגרי ואולי אף מואשמים שעשו יד אחת עם הרופא הנאצי.
בקיצור אני לא טוען שאני יודע מה קרה או קורא לשכתב את הערך, אבל בהחלט אני חושב שבמקרה דנן אפשר להיות פחות החלטי, ולא להכתיר עמדות אחרות "כתיאוריות קשר מופרכות". ולעניין ההיסטוריונים אני פחות נותן להם קרדיט ממך. הרבה פעמים הם נוהגים לנתח חומר לעוס, וכל אחד מהם יכול לעוף להיכן שליבו מושכו, ולא לקרוא תיגר על העובדות שדווחו, ובמיוחד בכל הקשור לפרסומים רשמיים של הנאצים. האם הם למשל טסו לבולגריה, לראיין אנשים שהיו בסביבת המלך. או למשל יצרו קשר עם הרופאים? אנחנו לא מדברים על משהו שהתרחש לפני חמש מאות שנה, אלא דבר שהתרחש כשבעים שנה. וכאשר הדבר התחיל להחקר בהחלט היה הרבה מה לעשות. --אפי ב.התחברו ל♥ • 00:05, 5 במאי 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
ראשית חג שמח. שנית, אנחנו באנציקלופדיה ולא מבצעים מחקר מקורי. הנושא נחקר לפניי ולפנים ויש מסמכים רבים. איש לא מצא הוכחה להרעלה. להיפך. (וכל ההיסטוריונים שחקרו לא מצאו הוכחה. כולם. השערות יש, הוכחות אין.). לא נכתב שתאוריות הקשר מופרכות אלא שהן תאוריות קשר (הסרתי את הקטע האמור, הוא באמת לא היה לעניין). הן אינן מבוססות על עובדות כי לא נמצאו כאלו נכון להיום. זה לא אומר שמחר בבוקר לא יימצאו הוכחות, אך כרגע אין ואילו העובדות. בוריס תאר בפני מקורביו את הפגישה הקשה בקן הנשרים ככזו בה היטלר צורח עליו בזעם ומאיים עליו ועל בולגריה בגלל סירובו להכריז מלחמה על ברית המועצות. הדו"ח הרשמי מהפגישה עידן את הדברים. לאחר הפגישה חזר במצב רוח עגום מאד ונראה חיוור, לחוץ ועצבני. תאוריות ההרעלה הופצו על ידי משפחת המלוכה בתחילה על ידי אחותו של בוריס, ובהמשך אחיו קיריל שציין קודם לכן שבוריס "סבל מלב חלש", אך מאוחר יותר הצטרף לאחותו. בקרלה השגריר הגרמני טען שהקומוניסטים הרעילו את בוריס, הרופאים הגרמנים חשדו אך קבעו שזהו התקף לב (ייתכן ולחצו עליהם, אין לדעת), והיטלר בעצמו האשים את האיטלקים. העובדה שחצר המלוכה לא אישרה נתיחה שלאחר המוות העצימה את החשד. מאחר ולא הייתה נתיחה ואין מסמכים שקובעים חד משמעיחת שהייתה הרעלה מדובר בהשערה בלבד. בכל מקרה אין צל צילו של ספק שאם הורעל, לא היה לכך כל קשר לסוגייה היהודית וחשוב לזכור עובדה זו. Assayas שיחה 22:48, 5 במאי 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי כלום 2A00:A040:194:5193:B51E:4B7F:6886:FC58 14:44, 16 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הערהעריכה

שלום רב,

שים בבקשה לב לקיומו של הערך הצבא הסלאוקי. אולי תזדקק לו או תהיה לך הזדמנות לקשר אליו. גילגמש שיחה 20:11, 28 באוקטובר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תודה רבה, גילגמש. שווה עיון. אשתדל לקשר אליו. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:16, 28 באוקטובר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

קרבות החשמונאיםעריכה

שלום אפי,

ראשית, כל הכבוד על הרחבת קרבות המכבים. באמת עבודה נהדרת. שים בבקשה לב: בר כוכבא משתמש במונחים שאינם מקובלים כמו "חיילים חצי כבדים" חצי כבד הוא מונח לא כל כך נפוץ. המונח הנפוץ יותר הוא "בינוניים" בל נשכח שהספר שלו הוא ישן (פורסם אי שם בשנות 80 ונכתב בשנות ה-70) כללי התעתיק היו שונים בזמנו. כמו כן, אני מציע שתקרא קצת רקע על לוחמה בתקופה ההלניסטית. מזכיר לך גם שאבי יונה הוא עוד יותר מיושן וצריך להשתמש בו בזהירות. גילגמש שיחה 11:26, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תודה גילגמש. לוקח לתשומת ליבי. שמתי לב לגבי אבי יונה ואני נוקט בו במשנה זהירות. אני מעדיף את בר כוכבא, בגלל שהוא מתכלל חוקרים רבים, יש לו ידע רב בלחימה ההלניסטית (יש לו פרקים שלמים, על הערכות וטקטיקות של צבאות הלניסטים), והוא מפורט מאוד, כולל מפות טופוגרפיות של אזורי הקרבות, תצלומי שטח ותרשימים רבים. מהדורה חדשה של הספר שלו ששוכתבה באנגלית יצאה בשנת 2002 בהוצאת קיימברידג'. אני מתכוון לשים את ידי על ספרו של רפפורט. בכל מקרה אשמח להמלצות על חוקרים, מחקרים וספרים שנוגעים לעניין. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:31, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
יש לבר כוכבא פרסומים חדשים יותר, זה נכון. יש לי מהדורת קמברידג' משנת 1989 של הספר שלו. הוא נדפס מחדש בשנת 2002, אבל המהדורה המקורית היא משנת 1989 - שזה לא רע למחקר היסטוריה ונחשב די בסדר בסך הכל. אם אין לך את הספר הזה, אני יכול לשלוח לך את העותק שלי (יש לי עותק אלקטרוני). הספר "The Cambridge history of greek and roman warfare vol I, Cambridge university press, 2008" הוא מצוין. נערך על ידי בכירי החוקרים מתחום הלוחמה העתיקה. מאוד מעודכן ויצא בהוצאה מכובדת. אתה זקוק לכרך הראשון (השני עוסק ברומא). מלבדם יכול להמליץ לך על Connoly, Griffith הישן והטוב (הספרים שלו מלפני 60 שנה ואי אפשר להשתמש בהם בלי ביקורת, אבל הוא מעיר זוויות מעניינות). יש לך כמובן את סדרת קמברידג' לעולם העתיק - אתה צריך את כרך 7 לרקע כללי. Secunda כמובן וגם Lazenby הם חוקרים שאני אוהב ויש להם ספרות רלוונטית לצבאות הלניסטיים. זאת כמובן רשימה חלקית מאוד וקצרה מאוד. בר כוכבא הוא ללא ספק אחד ה-חשובים בכל הנוגע לאזור שלנו במיוחד לאור כתיבתו הענפה על הסלאוקים. יש לו ספר (אם תרצה אוכל לשלוח) על הצבא הסלאוקי שהשתמשתי בו בכתיבת הערך הרלוונטי. הספר די חדש. לפי דעתי משנת 89 או משהו כזה. משם תוכל להתקדם כבר בעצמך לפי הערות השוליים והביבליוגרפייה. גילגמש שיחה 12:41, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, תודה על הפירוט. אשמח לקבל עותק של הספר בר-כוכבא.
אפרופו העניין לא ברור לי בכלל מדוע החליט מי שהחליט לסיים את המרד בקרב אלעשה ובמפלתו של יהודה ב-161 לפנה"ס. היו עוד שני קרבות של החשמונאים כנגד בקכידס, שבשניהם יונתן ושמעון מנהיגי המרד הנחילו לו קורבנות, והוא לא הצליח להכריע אותם. הראשון הקרב מצפון ים המלח (157 לפנה"ס), כשהוא מפתיע אותם מהמארב, והשני המערכה הממושכת על בית בצי ליד ההרודיון (156 לפנה"ס), שלמרות שבקכידס צר על המורדים במשך תקופה ארוכה, הוא לא הצליח להכריע אותם, ואז הוא הגיע איתם להסכם מדיני, בעקבותיו עזב את הארץ. והם עברו לגור במכמש, וקיבלו מעמד מדיני כלשהו. יתכן שהיה צריך להוסיף את שני הקרבות הללו לתבנית הקרבות.--אפי ב.התחברו ל♥ • 13:12, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כי נהוג לסיים את המרד במותו של יהודה המכבי. אחר כך הם עברו בגדול למאבק מדיני. שלח לי מייל דרך המערכת. גילגמש שיחה 13:15, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אחרי מותו של יהודה, הם כל כך נרדפו עד שהם עזבו את גופנא ולבסוף הגיעו לעזפר ובית בצי, ודוקא אז חזרו ללוחמת גרילה. המאבק המדיני התחיל מאוחר יותר. אני תוהה אם לא היו שיקולים אחרים בקביעה.--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:57, 5 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

חשמונאים - המשךעריכה

שלום רב אפי,

אני נהנה מאוד לעקוב אחרי ההתקדמות שלך בחשמונאים. מה דעתך לכתוב את הערך החשוב ממלכת החשמונאים? הוא עומד כרגע במצב מחפיר למדי. למעשה, כל תחום העת העתיקה בארץ ישראל לוקה מאוד בחסר (אני בין האשמים בכך כי לא התמסרתי לכתיבה בנושא זה במידה הראויה). כדי להגיש לקורא ערך נורמלי על מרד החשמונאים צריך לכתוב מלבד הערך ממלכת החשמונאים עוד מספר ערכי ליבה: התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, תקופת בית שני והתקופה הפרסית בארץ ישראל (כחלק מתקופת בית שני). כמו כן היה רצוי להוסיף ערכים על האימפריה הסלאוקית ומצרים התלמיית. אני מתכוון לעשות את שני האחרונים מתישהו בשנה הבאה (בהנחה שאסיים עם יוון) ואתרום בכך לרקע על ארץ ישראל, אבל בארץ ישראל עצמה אני לא חושב שאגע - אני רוצה לכתוב גם על רומא העתיקה וזה עוד מלא ערכים... כך שאם תרצה לכתוב ערך על ממלכת החשמונאים, זה יהיה נהדר. גילגמש שיחה 12:45, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

או או, זה חתיכת אתגר. באמת מפליא, שכמעט שלא כתוב דבר. אשתדל להתחיל בעניין. ולהרחיב בעניין כמיטב יכולתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:56, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
זה דווקא לא מפליא. מדובר בערך מאוד קשה לעשיה ולכן אני לא מופתע שלא עשו אותו. צריך לסקור לא רק היסטוריה, אלא מגוון דברים נוספים כמו דת, תרבות, אמנות וכו'. ראה ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (מדינות). גילגמש שיחה 13:53, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן, עכשיו אני מבין כמה זה מסובך. נראה לי שאתחיל עם השליטים, הקרבות והכיבושים שלהם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:20, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
לשושלת דווקא יש ערך בסיסי - חשמונאים. גילגמש שיחה 14:44, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן. צודק. לאחר שכתבתי זאת, שמתי לב לכך. טוב נראה שאצטרך להתחיל ללכת לקרוא קצת חומר בעניין. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:58, 9 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

רקע לסלאוקיםעריכה

שלום אפי,

ראשית לעניין הקל - כתוב בבקשה "סלאוקים" ולא "סלווקים" כי זה שם הערך. אם אתה רוצה לבטל את הדיפטונג, תעלה בבקשה הצעה לשינוי שם הערך הראשי. אציין שאני בעד סלאוקים ולא סלווקים.

דבר נוסף ויותר מהותי לאמצע המאה ה-2 לפנה"ס הוא רקע לממלכה הסלאוקית בתקופה הנדונה. יש לזכור את המפלה העצומה עם הקנס הכבד שספגה הממלכה מידי הרפובליקה הרומית. המפלה לא רק השפילה את הממלכה, שזה עוד מילא, לא רק קרעה ממנה שטחים יקרי ערך, גם זה מילא, אלא גם פגעה באופן אנוש ביותר בכלכלת הממלכה ובסדר הפנימי שלה. כתוצאה מכך התחילה למרוד הפריפריה. הממלכה יוונית-בקטרית פרקה כל עול. הפרתים הרימו ראש. מרידות בעירק וגם ביהודה השלימו את התמונה העגומה. במצב דברים בלתי אפשרי זה, כשעינם הפקוחה של הרומאים מביטה בחשדנות אל תוך הממלכה כמו עינו של סאורון הביא למשבר אמיתי בממלכה. אנטיוכוס הרביעי ניסה לעשות כמיטב יכולתו. ניסה לדכא את המרד ביהודה, ניסה להדביר את המרידות בעירק. התגונן ביעילות נגד הפרתים, אבל שום דבר לא יכול היה להציל את הממלכה.

הרומאים כל הזמן בחשו באזור. הם הצל הכבד שהעיב על ההמלכה. פעם כרתו ברית עם מורד זה או אחר, פעם אחרת השפילו את המלך הסלאוקי בדרישות חצופות (ידוע למשל עניין המעגל ששורטט סביב אנטיוכוס הרביעי בחול על ידי ציר רומי עם המילים - " אם אתה מעז לצאת מהעיגול הזה לפני שאתה מסתלק ממצרים, הלגיונות הרומאים ינחתו בחופי סוריה תוך פרק זמן קצר". כמובן שיחס מזלזל כזה מצד המעצמה החשובה באזור הפיח תקווה במפרשי המורדים.

גרוע מכך, הכס הסלאוקי, שאף פעם לא היה יציב במיוחד, שקע במלחמת אחים. אח רצח את אחיו, דוד את אחיינו והכל התפרק. על רקע זה ניסו טוענים לכתר לכרות בריתות עם כל מי שרק אפשר כדי לנסות לזכות בפרס הגדול - הכס הסלאוקי. כל פעם נאלצו לשלם כופר. פעם אדמות, פעם הכרה מדינית, פעם סתם כסף (כסף שלא היה בנמצא ודרש הטלת מס, בזיזת המקדשים ועוד מה שכמובן פגע עוד יותר במעמדם).

לכן אנחנו רואים את נסיגת השלטון הסלאוקי מיהודה (וגם מאזורים אחרים) ולכן השליטים הסלאוקים כרתו ברית עם היהודים. לא מאהבת היהודים, אלא משנאת אחיהם. לכן, חשוב מאוד להדגיש את הנקודה הזאת בערכים שאתה כותב על החשמונאים הראשונים. אני לא יודע איזו ספרות יש לך ביד. הספר החשוב ביותר שנכתב בעברית, הוא כמובן ספרו של גולן "תולדות העולם ההלניסטי". הוא כמעט שלא מזכיר את יהודה, כי יהודה הייתה פסיק שולי באימפריה הסלאוקית (למרות שנערכו עליה 4 או 5 מלחמות, בעיקר בגלל שיקולי יוקרה מדינית וכיוצא באלה). יש ספרים נוספים של אבי יונה, שטרן ואחרים. הם בהחלט טובים. מציע מאוד שתפנה גם לספרות לועזית אם תמצא. אני לא יודע איזה משאבי ספרות עומדים לרשותך ואם יש לך אפשרות לגשת לספריה אקדמית. אני חושב שהעמותה מאפשרת גישה למאגרי מידע אוניברסיטאים בעברית. אני מניח שתמצא שם חומר. העמותה פרסמה גם אפשרות להרשם לג'ייסטור - זה מאגר אוניברסיטאי עצום עם אלפי או עשרות אלפי כתבי עת. אתה כמובן לא צריך את כולם, אבל תוכל למצוא שם מאמרים אקדמיים שיעזרו לך. גילגמש שיחה 19:18, 10 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

שלום גילגמש. לגבי הנסיבות החיצוניות הדברים ידועים. תודה על התזכורת והפירוט. אם כי לגבי ה"פסיק" אתה מגזים מאוד. באזור עברו מספר דרכי מסחר חשובים, וגם הקרבה למצרים התלמית שיחקה תפקיד חשוב. ממליץ לך לקרוא את המאמר של הר "היסטוריה מדינית של יהודה החשמונאית". לגבי צורת הכתיבה אכן יש להעלות הצעה לשינוי. קצת לא סביר שהשימוש הנפוץ ביותר באקדמיה [סלווקי], (וביחס של 4 ל-1 לפחות, מהבדיקה שלי בגוגל ספרים, יאסר בויקיפדיה), בגלל שמישהו החליט ללא דיון לקבוע צורה מסוימת. היכן אתה מציע להעלות את הדיון?--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:19, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון העברית לגבי התעתוק הנכון של סלווקוס וזו התשובה שקיבלתי.

שלום וברכה,

ביוונית ההגייה היא seleucus. על פי זה צריך לכאורה לכתוב ולנקד: סֵלֵאוּקוּס, ובלי ניקוד סלאוקוס. עם זאת ההגייה המקובלת בעברית היא סֵלֶוְקוּס (ב-v ולא ב-w) ובלי ניקוד: סלווקוס, ובתעתיק אנו הולכים על פי הנהוג בעברית. דוגמה זו אף מובאת בכללי התעתיק של האקדמיה.

אם כן מומלץ לתעתק סלווקוס, אך אם בהקשר שאתה נדרש אליו חשוב לך לשקף את ההגייה היוונית המקורית תוכל לתעתק סֵלֵאוּקוּס, סלאוקוס.

בברכה,

תמר כץ

אידומאה?עריכה

היי,

למה אידומיאה ולא אדום? גילגמש שיחה 15:52, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

זה היה שמה היווני של התיישבות האדומים החדשה בדרום יהודה. בסוף תקופת הבית הראשון (במאה ה-6 לפני הספירה) פלשו שבטים ערבים לאזור אדום המקראי וגירשו את האדומים. האדומים ניצלו את העובדה שהיישובים היהודים התפנו בדרום יהודה עקב הכיבוש הבבלי, ופלשו אליהם והתיישבו בם. הם למשל התיישבו אף בחברון שהייתה אחת הערים החשובות של שבט יהודה בבית ראשון. אני מניח שבשם הזה משתמשים החוקרים (אבי-יונה, בר-כוכבא) ובמיוחד במפות, גם כנראה בכדי לבדל את ממלכת אדום של בית שני מזו של המקראית. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:28, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע אם זה טוב. בכל אופן, למה עם י'? אם כבר אז אדומאה. כמו גאוגרפיה. אנחנו ביטלה את י' לציון תנועת צרה לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית. גילגמש שיחה 17:54, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תסתכל במפות באנגלית גם שם הם משתמשים בשם Idumea. לגבי צורת הכתיב שמרתי על הכתיב כפי שהוא במפות של החוקרים. בכל מקרה לא נראה לי שצריך להיות כל כך דקדקני. בויקי עצמה שני המופעים קיימים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:05, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שצריך לדקדק בזה. אני אסתכל בערך האנגלי. חשוב איך כתבו ביוונית ובלטינית. גילגמש שיחה 18:29, 12 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי היוד אחרי האלף, אתה צודק באלף אחוז. זו הייתה טעות שלי. הסרתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 21:38, 13 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי את האקדמיה ללשון העברית וזו התשובה שקיבלתי,

האקדמיה ללשון העברית
שלום וברכה,

נועצנו בד"ר נורית שובל-דודאי ממפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית המתמחה ביוונית ולטינית. התעתיק שעליו היא ממליצה - הן על פי היוונית הן על פי הלטינית - הוא אידומיאה.

בברכה,
תמר כץ

קיים מקור בקובץ PDF
--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:13, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תשאל אותם שוב אם אין פה סתירה עם הוראה קודמת של האקדמיה ללשון העברית לא לציין תנועת צרה על ידי האות י. לכן ביטלנו את כל הארכיאולגיה וכו'. כלומר, האם במקרה זה י מציינת תנועת חיריק. גילגמש שיחה 11:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, שלחתי את השאלה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:54, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אני מחזיר אתכם לשאלה המקורית של גילגמש: למה אידומיאה ולא אדום? אם מדובר במחוז שהפך חלק ממלכת יהודה החשמונאית, מדוע לרשום את הצורה היוונית שלו במקום הצורה המקורית/עברית? הרי כמעט כל שאר חבלי הארץ המופיעים במפה מצוינים בשמם העברי, למרות שידועות לנו צורותיהם היווניות של חלקם. השמות היחידים שצריכים להשאר בצורה היוונית הם אלה שאין להם מקור עברי. ומדוע בכלל להבדיל בין אדום של בית ראשון לזו של בית שני, הרי מדובר באותו עם. האם נכנה את ממלכת יהודה של בית שני "יודאה" כדי להבדיל אותה מ"יהודה" של בית ראשון? Liad Malone - שיחה 11:41, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
והנה התשובה (המהירה). --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:30, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

האקדמיה ללשון העברית - 20/11/2014
שלום וברכה,

אכן היו"ד מציינת חיריק.

בברכה,
תמר

קיים מקור בקובץ PDF

בעיה בדף המשתמשעריכה

שלום רב, בדף המשתמש שלך, אתה משתמש בתבנית שחמט בצורה בעייתית שמכניס את הדף שלך לקטגוריה תחזוקה. האם תוכל לשנות את הקוד ל:

{{שחמט
 |rd|nd|bd|qd|kd|bd|nd|rd
 |pd|pd|pd|pd|pd|pd|pd|pd
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |pl|pl|pl|pl|pl|pl|pl|pl
 |rl|nl|bl|ql|kl|bl|nl|rl
|25}}

(יש להסיר את ה"|=" מסוף השורה.) תודה מראש, יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:35, 16 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

שונה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:55, 16 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:13, 16 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

התיעצותעריכה

שלום אפי,

אני כותב ערך חדש שנסוב כולו על המצור של אנטיוכוס השביעי סידטס על ירושלים ואני מתקשה להתקבע על תאריכים מדויקים. חשבתי שאולי תוכל לעזור לי בזה:

  1. על פי הבנתי, אנטיוכוס הרביעי לכד את ירושלים פעמיים (ספר חשמונאים א, פרק א, פסוקים כ-מ; ספר חשמונאים ב, פרק ה, פסוקים יא-טז, כה-כו) בהפרש של שנתיים (בשנים 169/170 ו-167/168 לפנה"ס?).
  2. על פי יוספוס, סידטס הטיל את המצור בשנת שלטונו הראשונה של יוחנן הורקנוס (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 248-236), כלומר בשנת 134 לפנה"ס (על פי התארוך המקובל), אבל משום מה בצלאל בר כוכבא מציין את שנת המצור כמה וכמה פעמים כשנת 131/2 לפנה"ס.

אולי יש לך תובנות בשבילי? Liad Malone - שיחה 12:21, 17 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

שלום ליעד,
  1. אכן, על פי אבי-יונה באטלס כרטא לתקופת בית שני, ב-169 אנטיוכוס הרביעי נצח במצרים וכאשר חזר הוא עלה על ירושלים, בשל נסיונו של יאסון הכהן הגדול המודח, שנעזר בבני טוביה, לכבוש את ירושלים. בפעם השנייה ב-168 הוא יצא למצרים אבל נסוג בשל איום רומאי, ובדרך חזרה שלח לירושלים ב-167 את אפולוניוס מיסרכוס ראש חיל שכירים בני מיסיה ואיתו כ-20,000 חיילים. (חשמונאים א', פוליביוס כח 18, דיודורוס). נראה שהוא עשה את מהלכיו מסיבה כלשהי בשני שלבים. יתכן שבפעם הראשונה הוא הופתע, ולא יכל להתמהמה ביהודה יותר מדי, והיה לו דברים לסדר בארצו, והוא גם לא היה סגור מה הוא רוצה בדיוק לעשות, והיה צריך להכין הכנות. בפעם השנייה הוא הגיע באופן מסודר יותר ומוכן יותר, והיה לו תכנון מה לעשות עם ירושלים.
  2. בשנה הראשונה למלכותו יכול להיות בהחלט גם 133, אם עלה באמצע שנת 134. על פי מלחמות א' 60 המצור היה צריך להתחיל בתוך שנת השמיטה או בסמוך לה. ספר יוסיפון לא מוסיף בעניין על יוספוס. אבי יונה כותב שהעסק התבצע בשנים 133-132, אבל הוא פחות מעודכן מבר כוכבא. בעניינים הללו של מקורות ראשונים ואחרונים כדאי ללכת על פי החוקרים המודרניים ששיקללו את כל המקורות. (אגב, היכן בר כוכבא כותב זאת).--אפי ב.התחברו ל♥ • 13:38, 17 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
  1. אוקיי, מצוין, אז אני סוגר על 169 ו-167.
  2. Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period, p. 459 (ובעמודים נוספים בפרק). Liad Malone - שיחה 23:13, 17 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. ממליץ לקרוא את המאמר מלחמות הגבורה של יהודה המכבי של ברוך קנאל (לא ארוך ומוסיף לא מעט מידע. לי די עזר.). --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:18, 17 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
העליתי את הערך: טימוכארס. Liad Malone - שיחה 13:47, 20 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]


--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)== לוחמים "קלים" בעולם העתיק ==תגובה[תגובה]

קלים וכבדים בעולם העתיקעריכה

שלום,

במחקר המודרני נהוג להבדיל בין "קלים" ל"כבדים" (לעתים גם "בינוניים" או "חצי כבדים" - מונח נדיר שלא משתמשים בו כמעט אף פעם). הכוונה למשקל השריון שלובש הלוחם. התפקיד של הלוחם הקל הוא לפעול במערך מפוזר. זה מאפשר לו טקטיקה של פגע וברח - טקטיקה שלא אפשרית ללוחם כבד. לא רק כי יש לו ציוד כבד, אלא שבגלל הציוד שלו הוא חייב להלחם במבנה. יתכן שלוחם "כבד" ישתמש בנשק של הלוחם הקל. כך למשל פרשים כבדים של הפרתים השתמשו בקשתות, שהם כלי נשק של הפרשים הקלים. במקרה זה, נשק "קל" יהיה נשק משני לנשקו העיקרי. אין כל קשר לכמות התחמושת שיכול לקחת החייל. כמות התחמושת הייתה מוגבלת תמיד ומצומצמת מאוד - מספר כידונים או כמה עשרות חצים לכל היותר. אם רצו לאפשר ירי בלתי פוסק לקשתים פשוט הביאו מלאי חצים על בהמות משא (נגיד גמלים) או על עגלות.

ראה בבקשה לעניין זה גם את הערך חייל‎. גילגמש שיחה 06:53, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

לא זאת ההבחנה שהבנתי מבר כוכבא. לפי דעתי ההבחנה כוללת הכל, שריון וכלי נשק גם יחד, והיא מתייחסת לניידות ולגמישות שלהם בשדה הקרב. על פי בר כוכבא למשל הפלנקס שלכל הדעות נחשבים חי"ר "כבד", הכבדות שלהם התבטאה בנשק שלהם, הסריסה ששקלה למעלה מ-6 ק"ג ואורכה היה למעלה מ-6 מטר, כך שהיא סרבלה לגמרי את הלוחם. המגן העגול שלהם לא היה גדול במיוחד. ואף שהייתה להם קסדה ומגיני רגליים, נראה שלא היה להם כלל שיריון, למעט אולי יחידות מובחרות שצויידו בשריון חזה (מלחמת החשמונאים עמ' 16). הבעיה איתם שהיה שקשה לנוע מהר ובגמישות עם הסריסה הזו. בר כוכבא מכנה את הקשתים והקלעים ומטילי החניתות ככוחות קלים בהקשר של הנשק שלהם. (שם עמ' 32), ברור שהם יכלו לנוע בקלילות ובמהירות. אתה אולי צודק לגבי הפרשים שמאובחנים באופן דומה למה שכתבת: שמסווגים לשלוש קטגוריות: קלים, כבדים ומשוריינים. הקלים כללו קשתים ומטילי חניתות. הכבדים היו חמושים ברומח, בחליפת שריון ובקסדה, ולעיתים גם במגן. והמשוריינים שהיו מכונים בשריון קשקשים, הם והסוס, נראה כי הרומח שלהם היה ארוך משל הפרשים הכבדים.--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:30, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, מה שמחקת מהערך הצבא הסלווקי, לגבי שיטת הלחימה של הקלים היו דברים של בר כוכבא בעמ' 35 בספר שלו.--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
נכון - יש קשר גם לכלי נשק. חייל כבד יהיה חמוש בדרך כלל בכלי נשק שמשמש לקרב פנים מול פנים ולא בכלי הטלה, אם כי כל זה מאוד לא פשוט לתיאור. החלוקה הזאת לקלים וכבדים היא מודרנית. בעבר, בזמן התרחשות האירועים היא פשוט לא הייתה מקובלת. לא נהוג לחלק את הלוחמים ל"כבדים" ול"משוריינים". אני יודע לחלוקה שבר כוכבא עושה לכבדים ולמשוריינים אבל הוא היחיד. לכן אי אפשר להשתמש בזה. בספרות אחרת זה לא מקובל. אני יכול להסתכל בספר שלו, אבל פרשים מראש לא פועלים בשטח משובש. הפרשים פועלים בשטח פתוח. יתכן שהתבלבלת בינם לבין הרגלים הקלים שאכן פועלים בשטח משובש. לגבי כמות התחמושת - היא מוגבלת מאוד. תחשוב בעצמך על חץ ועל גודלו ומשקלו וכמה כאלה אפשר לקחת כשאתה צריך לשים אותם איפשהו. אפשר לשים כמה עשרות (בערך 20-30) באשפה. נניח שאתה שם אחת על עצמך, ועוד קצת על הסוס. בסך הכל זה לא יותר מ-100 חצים (והיתי נדיב מאוד; סביר שהמספר הוא חצי מזה). עכשיו תחשוב על קצב ירי של כמה חצים בדקה בירי מרוכז או בירי של חץ מדי כמה דקות (במרדף ובפגע וברח) ותגלה שיש לך תחמושת מוגבלת ביותר. זאת אחת הסיבות למעבר לנשק חם (שוב תחשוב על גודלו של הקליע לעומת גודל החץ וכמה כאלה אפשר לקחת). כל תחמושת נוספת הייתה מובלת במטען (בהמות משא ועגלות) גילגמש שיחה 09:50, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
מה שכתבתי "החשיבות העיקרית של הקלים הייתה בשטחים בעלי עבירות קשה, שם הם יכלו להכריע את הקרב. ובשטח משובש ומבותר, הפלנקס הושאר מאחור, והקרב הוטל למעשה על הכוחות הקלים.", שמבוסס על בר כוכבא (שם עמ' 35), היה אמור להתייחס לחי"ר הקל ולא לפרשים, ואיכשהו התערבב. לגבי קשתים רכובים שהיו מסוגלים להחזיק כמות גדולה של חיצים כותב זאת בפירוש בר כוכבא (שם עמ' 48). להערכה שלי כאשר פרש שם כמה אשפות על סוס (אפשר לשער שלפחות 4 אם לא יותר), בנוסף לזו שעל גבו, ויכול להגיע לפחות לפי 5 תחמושת מאשר חייל רגלי, לפרש יש תחמושת כמו חמישה רגליים, ויש לו גם ניידות שאין לרגלי, כך הוא יכול בקלות להגיע למקום נדרש או לברוח במהירות מאזור מאויים. יש לו גם ראיה טובה יותר של הקרב מגב הסוס, וגם יכולת צליפה טובה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
יש לך בלבול מסוים. יש מגוון כלי נשק שבהם אפשר לחמש פרשים קלים. קשתות זה רק מהם. לא כל הפרשים הקלים הם בהכרח קשתים רכובים. קשתים רכובים היו נדירים ואולי אליהם התכוונת באמת כשכתבת שהסלאוקים הם היחידים שהיו להם פרשים קלים. לקשת רכוב יש מספר יתרונות אבל גם הרבה מאוד חסרונות, שזה לא המקום להכנס אליהם. אני לא יודע כמה אשפות אפשר לתלות על הסוס, אבל עדיין זאת כמות מוגבלת של תחמושת. ברגע שהיא נגמרת הוא חייב להגיע לשדרת המטען ולקחת חצים חדשים. אני בספק רב אם המספר עולה על 100 חצים לפרש בממוצע. אפשר לבדוק את זה בספרות המקצועית. אני יכול לכתוב לחבר שמתמחה במונגולים והוא בטוח ידע כמה חצים אפשר לקחת לקרב. אני מבחינתי מחקתי בעיקר את מה שכתבת לגבי השטח המשובש וזה שפרשים קלים היו יחודיים לסלאוקים. לגבי קשתים רכובים - אני לא חושב שזה יחודי. אני חושב שאצל הארמנים היה ואולי גם לפונתוס. ארמניה היא מדינה הלניסטית לכל דבר ועניין ואני לא רואה סיבה להוציא אותם מן המניין. אני יכול לבדוק בספרות לגבי הצבא הארמני. בכלל, כדאי להזהר כשכותבים שמשהו הוא "ייחודי". תמיד יש סיכוי שלמישהו נוסף היה. מה לגבי הממלכה היוונית-בקטרית? הרי הבאקרטים הם קשתים רכובים. מה לגבי עוד כל מיני... צריך לבדוק. בכל אופן לסיכום: אני השארתי את עיקרי הדברים שהיו נכונים. זה אמנם קיצץ מאוד את הפרק. אתה יכול להחזיר את השטח המשובש לרגלים. אני אשתדל להרחיב לגבי הפרשים על סמך מקורות נוספים. יש לי ספרות ענפה מאוד על הלוחמה ההלניסטית. אולי אעשה את זה מתישהו. גילגמש שיחה 11:04, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
מסכים איתך. גילגמש נא שים לב מה שכתבתי בפסקת שיחת משתמש:Effib#רקע לסלאוקים. שאלתי את האקדמיה ללשון העברית לתעתוק של סלאוקים וגם קיבלתי תשובה מהירה. נראה לי שאת השיחות בעניין הצבא הסלאוקי כדאי להעביר לדף הערך ולהמשיך שם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:47, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
צריך לחשוב שוב על הסלאוקים/סלווקים. אנחנו מקפידים מאוד לשמר את ההגייה של בני המקום ובני הזמן. זאת הסיבה לבחירה בסלאוקים. גם גולן בספרו "תולדות העולם ההלניסטי" משתמש בסלאוקים. תעלה את זה לדיון מסודר בדף שיחה ותעתיק לשם את תשובת האקדמיה. אזמין כמה משתתפים נוספים לדיון לאחר שתעשה זאת. לגבי הצבא הסלאוקי - תעתיק בבקשה את הכל. מחק אחר כך את ההודעה הזאת כי היא תאבד את ההקשר שלה. גילגמש שיחה 11:51, 19 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

ספרות נוספת?עריכה

שלום אפי,

אפשר לעניין אותך בספרות נוספת לתקופה ההלניסטית? אם כן, מה בדיוק תרצה? יש לי גם ספרות העוסקת ביחסי יהודים-רומאים ויהודים-הלניסטים. כמעט הכל באנגלית, למעט כמה מאמרים בעברית. אם כן, אז אשמח מאוד לקבל ממך הנחיות מה בדיוק אתה צריך ואבדוק כיצד אוכל לעזור לך. גילגמש שיחה 12:54, 23 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תודה גילגמש. מה יש בעברית? אם יש משהו בהקשר של המדינה החשמונאית, זה הכי נצרך.--אפי ב.התחברו ל♥ • 17:33, 23 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
יש בערך תריסר מאמרים בעברית. רוצה? גילגמש שיחה 19:49, 23 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן בהחלט. תודה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:04, 23 בנובמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תבנית מסכתותעריכה

האם תוכל לעזור להשלים את מה שהתחלת: שיחת_תבנית:מסכתותאור שפירא • י"א בכסלו ה'תשע"ה • 09:51, 3 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

היום אני כבר לא כל כך בטוח, שזה יראה יפה לשלב הכל בתבנית אחת. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:04, 3 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

זאב לבעריכה

שלום לך, אני פונה אליך כותב הערך הנ"ל. האם ידוע לך איך הוא משתבץ במשפחת לאו בתבנית {{עץ משפחת לאו}}. תודה מראש. ציון הלוישיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ה 20:52, 6 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

מצטער. ניסיתי לחפש מידע בעניין ולא מצאתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 21:01, 6 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. ציון הלוישיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ה 21:02, 6 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

בהמשך לעריכותיך בערך מרד בר כוכבאעריכה

שלום אפי,

ראיתי שאתה עובד במרץ על המרד. כל הכבוד!

אני מציע שתעביר חלק מהטקסט (בעיקר מהרקע) לערך "ארץ ישראל בתקופה הרומאית". אין צורך ברקע היסטורי ארוך כל כך בערך הזה. מי שירצה רקע היסטורי רציני, צריך בלאו הכי לקרוא את הערך "ארץ ישראל בתקופה הרומית". כרגע הערך הזה הוא במצב די עלוב. גילגמש שיחה 14:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תודה גילגמש. כן, יש הגיון בדבריך, להעביר חלק מהערך לשם. למעשה, מבחינתי אני בשלבים די סופיים בערך של בר כוכבא, ונראה לי שאת הערת השכתוב ניתן כבר להוריד. דבר נוסף, יש לך חומר בנושא של תקופת בר כוכבא? --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:04, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כמובן, אבל שאלת שאלה גדולה מדי. אני צריך מיקוד. מה זה "תקופת בר כוכבא"? מה בדיוק מעניין אותך? גילגמש שיחה 17:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
בעיקר מאמרים הנוגעים להיבטים שונים של המרד עצמו. דמותו של סוורוס, ויחידות הלגיון שהשתתפו, במיוחד אלו שהובאו מבריטניה. (מעניין איך זה ללכת ברגל 3,500 ק"מ). אתרים שנלחמו בהם. אסטרטגיות וטקטיות שנקטו בהם (קראתי את גיחון ופרג'ון). כבר קראתי לא מעט מאמרים באינטרנט, אבל אולי יהיו עוד חידושים.--אפי ב.התחברו ל♥ • 18:14, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן, כמובן. ראשית ראה את זה: [‎http://www.livius.org/misc/legion/] זה אתר אמין למדי. לגבי סוורוס, לאיזה סוורוס בדיוק אתה מתכוון? גיחון מיושן נורא - אני לא היתי משתמש בו. פרג'ון - מה שם הספר? יש לי ספרות על הצבא הרומי המאוחר ויש לי ספרות על ארץ ישראל בתקופה הנדונה. אשלח לך הזמנה להורדת דרופ בוקס כדי שאוכל להעביר לך חומר בהיקף כזה. זה לא יכנס למייל. גילגמש שיחה 18:23, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
בעצם אני רואה שיש לך את זה. תגיד מה בדיוק אתה צריך כדי שלא תוצף בספרות. גילגמש שיחה 18:26, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
בוא נתחיל מיוליוס סוורוס. הוא איש מפתח בעניין המרד. --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:42, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
עליו אישית אין לי מידע. לא מדובר באישיות מספיק מפורסמת שיכתבו עליה ספרים. אפשר לעשות חיפוש מסודר באמגרי מידע דיגיטליים. בערך אודותיו יש הפניות לשני מאמרים, אותם כנראה כן ניתן לאתר בג'ייסטור. לגבי ספרות: יש לי ספרות על הצבא הרומי בתקופה הנדונה וקצת ספרות על המרד עצמו. כמו כן, יש ספרות כללית לגבי התקופה הרומית בארץ ישראל. גילגמש שיחה 19:20, 7 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

אז מה הוחלט? מה אתה רוצה לקבל? גילגמש שיחה 10:29, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

כרגע מעניין אותי בעיקר ספרות על הצבא הרומי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:36, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
רק הפרינפיקט, נכון? אעלה לך לתיבת הדרופ בוקס. גילגמש שיחה 10:37, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה, גילגמש. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:41, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אתה אמור לקבל 26 קבצים. חלקם מוקדשים לצבא הרומי עצמו (מבנה, יחידות וכו) וחלקם למרידות יהודים ברומא. חלק מהקבצים המוקדשים לצבא הרומי ממוקדים בתקופת הפריפנקט בלבד וחלק נותנים מבט רחב יותר. אשתמש בכתובת המייל ששלחת לי. בסך הכל קצת למעלה מחצי ג'יגה. תרוקן את התיבה לאחר שתקבל את הכל. גילגמש שיחה 10:46, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אלהים אדירים, איפה אתה מאכסן את כל הדברים הללו.   תודה רבה על הכל.--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:15, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
יש לי ספריה רצינית :) זה רק שבריר ממנה. יש לך גישה לג'ייסטור? גילגמש שיחה 11:17, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
לא ממש. מה בדיוק הנהלים שם? --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:22, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
מדובר במאגר אוניברסיטאי של כתבי עת אקדמיים. יש שם עשרות אלפי כתבי עת. אתה כמובן לא צריך את הכל. הכניסה למאגר כרוכה בתשלום. יש לי כניסה בגלל לימודים אקדמאיים - פעם נתנו לי גישה ולא סגרו אותה אז אני משתמש. אם תאתר את המאמרים שאתה צריך, אני יכול להוריד לך ולשלוח. הינה הלינק - http://www.jstor.org. בשביל שאוכל להוריד אני זקוק לשם המלא של המאמר. גילגמש שיחה 11:35, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיי. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:54, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
קיבלתי 19 קבצים בנפח של 105 מגהבייט. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:16, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
לא יכול להיות. ראיתי שנמחקו אצלי 25 קבצים. בדוק שוב, יתכן שחלק עברו במועד מאוחר יותר. גילגמש שיחה 14:16, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
משונה מאוד. אני ראיתי רק 19 קבצים, העתקתי, ומחקתי רק 19. משום מה הייתי עיוור לגבי הקבצים האחרים, שאני משער שהיו בעלי נפח גדול.--אפי ב.התחברו ל♥ • 14:19, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אני יכול לשלוח שוב. רוצה? גילגמש שיחה 14:20, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
הקובץ הכי גדול שיש בידי הוא בן 28 מגהבייט. תנסה לשלוח רק את אלו שהנפח שלהם הוא 30 מגהבייט ומעלה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:24, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
יותר קל לי לשלוח את הכל כי החומר מסודר אצלי בתיקיות. קיבלת חומר מארבע תיקיות שונות (הצבא הרומי בתקופת הפרינפיקט, הצבא הרומי, הצבאות הרומיים והיווניים, מלחמות רומאים ויהודים). יתכן שיש לך מחסור במקום בדרופ. נסה לנקות אותו. גילגמש שיחה 15:09, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
בסדר גמור, תנסה שוב. אצלי נראתה רק תיקיה אחת. וכמה קבצים בתיקיה ראשית. מבחינת שטח יש לי נפח פנוי של 50 ג'יגהבייט.--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:18, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
לא זוכר אילו קבצים בדיוק העברתי בפעם הקודמת. הפעם העברתי 18 קבצים, מהם 11 בתוך תיקיה נפרדת ועוד 7 בלי תיקיה. בסך הכל 393 מגה. גילגמש שיחה 15:53, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. קיבלתי את כל הקבצים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:21, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אחלה. אם תרצה עוד משהו תבקש... גילגמש שיחה 16:27, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיי. תודה רבה מאוד.--אפי ב.התחברו ל♥ • 16:38, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

א"יעריכה

היי,

אני רואה שאתה עובד במרץ על העניין. רוצה את התיקיה שלי על ארץ ישראל? גילגמש שיחה 12:14, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

כן. בטח. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:21, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
197 קבצים, 15 תיקיות (חלק מהקבצים מחוץ לתיקיות וכנראה שצריך לסדר אותם עוד קצת) סך הכל 1.42 ג'יגה
בנוסף קיבלת גם תיקיה של רומאים, יהודים ויוונים, 25 קבצים מסודרים ב-6 תיקיות. סך הכל 588 מגה. סך כל ההעברה בערך 2 ג'יגה.
בנוסף, אם תרצה, כמובן, יש ספרות נוספת על העולם העתיק, בדגש חריף על יוון ורומא, אבל יש גם על תרבויות נוספות, בעיקר מהמזרח התיכון (אך גם קצת שכנים של הרומאים שהם נלחמו בהם) גילגמש שיחה 12:46, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
וואי וואי, הדיסק של הנייד שלי גונח. זה די והותר לכמה שנים טובות. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:58, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
סבבה :) כמובן אם יש משהו ספציפי, תמיד אפשר לבקש, כולל מאמרים. אם תמצא לי את שם המאמר שאתה צריך (ובתנאי שהוא מופיע בג'ייסטור או פרוקווסט) אני יכול להוריד לך. משתמשים נוספים יכולים להוריד לך מאתרים נוספים. העמותה פרסמה לא מזמן שיש אפשרות לקבל מנוי חינם לכמה מאגרי מידע, אולי עדיין נותרו מנויים, אני לא יודע. אם נותרו, אז כדאי לך להרשם. זה שימושי מאוד. גילגמש שיחה 13:13, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיי. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 13:31, 9 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

תבנית לצבא הרומיעריכה

היי,

יש לי כמה רעיונות לגבי תבנית הצבא הרומי, אבל אני לא כל כך רוצה להקליד את זה מדובר בהמון טקסט. יש אפשרות לדבר איתך בטלפון? גילגמש שיחה 20:41, 11 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

כן. אפשרי. הערב אני עסוק, אולי נדבר מחר. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:46, 11 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
אפשרי. אתה שומר שבת? גילגמש שיחה 20:48, 11 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:53, 11 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

קיבלת הכל?עריכה

היי,

אפשר לרוקן את תיבת הדרופ בוקס או שאתה עדיין צריך להעביר חלק מהקבצים? גילגמש שיחה 14:55, 14 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

כן. תודה, גלגמש, קיבלתי הכל. אפשר לרוקן. אם כבר אנחנו מדברים אז שאלה אחת. תהיתי לעצמי איך הרומאים הצליחו כאשר עברו ללגיונות, להתגבר על מערך הפלנקס הסלאוקי, במלחמות שלהם למשל כנגד אנטיוכוס השלישי. הם הצליחו לפורר את מערך הפלנקס באמצעות הטלת כידונים? או להגן על עצמם באמצעות הסקוטום? יש מישהו שדן בזה? --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:17, 14 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
כן יש הרבה דיונים על היתרונות היחסיים של שני המערכים. קשה לנו לדעת במדויק כי פוליביוס עם כל חיבתו להיסטוריה צבאית הוא גנרל שנלחם את מלחמותיו מהכורסא (כמו מרבית ההיסטוריונים הצבאיים). למעשה בין המקורות העתיקים הרציניים רק מעטים החזיקו בפיקוד צבאי משמעותי (למשל אריאנוס, תוקידידס, קסנופון). הבעיה העיקרית שניצב בפניה הצבא העתיק הוא תיאום. למצביא נורא קשה לדעת מה עושים החיילים שלו ברגע נתון. הוא לא יודע מתי המערך שלו מתחיל לקרוס. הוא לא יודע מתי הוא מנצח. הוא יכול לראות רק את התוצאה - אם שורות האויב נפרצו או אם חייליו בורחים.

התזמון הקריטי בין התקפת פרשים להתקפת רגלים כבדים זה משהו שנורא קשה לבצע. תחשוב - אתה רואה מולך גוש עצום של 20, 30, 40 או אפילו 60 אלף בני אדם מהצד שלך ועוד כמספר הזה מהצד השני. כולם דחוסים לשטח שרוחבו כמה ק"מ. אי אפשר אפילו לראות היטב את קצוות המערך. זאת למשל גדולתו של אלכסנדר הגדול. בלי לראות את מערך היריב, בלי לדעת מה קורה למערך שלו, בלי לדעת באופן ודאי היכן הוא נמצא ביחס לנקודה הקריטית במערך היריב הוא הצליח לנחש פעם אחרי פעם בצורה מדהימה את הרגע הקריטי לביצוע התקפה מכרעת. כל המצביאים הגדולים ניחנו ביכולת זו, עד המצאת הרדיו והטלפון הקווי שאפשר למצביא לקבל דיווחים בזמן אמת. דיווח עם רצים או פרשים הוא מסורבל ואיטי מאוד. עד שהפרש יגיע לעמדת הפיקוד, ימסור את התיאור, יחזור עם הפקודה החדשה, המצב ישתנה עד כדי שהפקודה תהיה לא רלוונטית.

היות שאלכסנדר יש רק אחד, מצביא רגיל זקוק לאנשים בשטח שיעריכו את הסיטואציה ויפעלו בהתאם לנסיבות. הפלנקס באופן עקרוני הוא מערך מאוד קשיח ולא גמיש. גם אם הקצין שמפקד על הגזרה רואה התפתחות מסוימת, הוא לא יכול לשלוף גדוד פלנקס ולאגף איתו את האויב. וזאת בדיוק גדולתו של הלגיון - הקצין בשטח יכול לקחת חלק מהלגיון, להוציא אותו מהמערך ולאגף את היריב. בדרך זו הם ניצחו המון קרבות, לא רק נגד פלנקס, נגד מערכים רבים. הדבר מודגש פעמים רבות כשאומרים שהלגיון הוא "גמיש". הגמישות המדוברת היא היכולת לבצע תמרון מורכב בלי לשבש את המערך ובלי להדרש לפקודה מפורשת מהפיקוד העליון.

הסיבה המדויקת לכשלון הפלקנס בקרב זה או אחר לא חשובה. יש קרבות שבהם הפלנקס ניצח את הלגיון (למשל תחת פירוס) ויש מקרים שבהם הפלנקס התפורר או שהפרשים לא תקפו וכו'. בגדול, הצבא הגמיש יותר ניצח. גילגמש שיחה 15:37, 14 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

במאמר של בר כוכבא על הקרב בין תלמי לתירוס לבין אלכסנדר ינאי ליד צפון בעבר הירדן [2], יש קצת הסבר על לחימה בין לגיון לפלנקס, שם הוא מבאר שבשלב הראשון והשני הלגיונר מטיל את הפילומים שלו, במטרה להרוס את המגן של לוחם הפלנקס, ולהוציאו מכלל שימוש, ובשלב השלישי הוא מסתער, תוך שהסקוטום שלו מגן עליו היטב מפני הסריסה, כאשר הוא מנסה לכוון את מרכזו לדקירת הסריסה. נראה שהיה למגן הרומאי תרומה נכבדה בהגנה על הלגיונר מפני הסריסה האימתנית. (היה כדאי לעשות ערך מהקרב הזה, שיש לו לא מעט תיעוד, ואולי אתפנה לכך) --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:30, 17 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]
פוליביוס עורך השוואה בין לוחמת הפלנקס ללוחמת הלגיונרים (יח, 32 - 28).--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:34, 22 בדצמבר 2014 (IST)תגובה[תגובה]

שאלה בויז'ואל בייסיקעריכה

שלום לך, רציתי לשאול שאלה שלא קשורה לויקיפדיה, אשמח אם תעזור לי.

כיון שב-Microsoft Word אין אפשרות לחפש ב"חפש את" את "תוכן הלוח" (^C) אלא רק ב"החלף ב" [3] אני מנסה לעשות זאת דרך המאקרו שלהם שעובד בשפת ויז'ואל בייסיק. האם ידוע לך אם אפשר דרך ויז'ואל בייסיק לעשות זאת ?

תודה לך, ציון הלוישיחה • י' בטבת ה'תשע"ה 22:57, 1 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

שלום ציון הלוי. הדרך היא ליצור מודול ובו פונקציה שמעתיקה את התוכן מהקליבורד למשתנה [4] ומבצעת חיפוש של התוכן של המשתנה באמצעות פונקציה מחרוזתית INSTR [5]. בברכה, --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:13, 1 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
תודה לך, מקוה שילך לי. ציון הלוישיחה • י' בטבת ה'תשע"ה 23:34, 1 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
תנסה לפשפש בגוגל. יתכן שמישהו כבר כתב את הדבר. בהצלחה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:37, 1 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

בשם חברה מסחרית, למי עלי לפנות?עריכה

שלום רב אפי, שמי שחר ואני עובד של חברת התרופות יאנסן (חברה בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון). ראיתי שביצעת את העריכה האחרונה בערך עצירות ולכן אני פונה אליך. אנא תקן אותי אם הפניה אינה במקומה.

אנו מעוניינים להציע עדכון לערך עצירות ובנוסף להציע ערך חדש הקשור לתחום. האם אתה מודע לפרוטוקול כלשהוא בו חברה מסחרית יכולה להציע שינויים או ערכים חדשים? האם יש אפשרות להגיע לעורכים של תחומים רפואיים ולקבל את הגיבוי שלהם בהקמת הערך החדש?

אודה לך על כל עזרה והפניה,

יום נעים, שחר

שלום שחר,
סליחה על האיחור בתגובה. הכלל המנחה בויקי בעניין לדעתי הוא שכל מה שמובא לתועלת הציבור (הן בידי אנשים פרטים והן בידי חברות), ולא רק לשם אינטרס צר כמו אינטרס מסחרי יש לו מקום. כדאי שתרשם ותצהיר על גילוי נאות, כמו שכתבת כאן ותזהר לא לגלוש לפרסומת. אם כי אני לא בטוח שכל תרופה צריכה לקבל ערך. יש ויקיפדים המבינים ממני בעניין כמו למשל גילגמש, ואולי כדאי לפנות גם אליהם. בברכה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 22:01, 28 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

כרך שני מתוך 4עריכה

שלום רב,

כשהעברתי לך את הספרות היו לי רק 3 כרכים מתוך 4 בסדרת קמברידג' לתולדות ארץ ישראל (1,3,4) השגתי את הכרך השני. רוצה אותו? גילגמש שיחה 18:39, 4 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

היי גילגמש. כן, אשמח מאוד. חג שמח. --אפי ב.התחברו ל♥ • 09:48, 5 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
מועדים לשמחה. העברתי לך בדרופ בוקס. העבר בבקשה למחשב שלך. גילגמש שיחה 11:47, 5 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה גילגמש. העברתי לעצמי. ראיתי שחסר לי גם הכרך הרביעי, ואשמח לקבל אותו. (בחודשים האחרונים אני קצת עסוק בעבודה, ולא יצא לי לקדם כמה ערכים שרציתי שיהיו משויפים כמו מרד בר כוכבא והממלכה החשמונאית. אולי צריך להרתם לפיניש. אהבתי את העריכות של איש שלום בערך מרד בר כוכבא, שהיו לטעמי מוצלחות במיוחד, ואולי כדאי לעודד אותו להמשיך בכך.). --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:28, 5 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
הוא טוב בהיסטוריה צבאית. העברתי לך גם את הכרך הרביעי. גילגמש שיחה 15:09, 5 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
קיבלתי. תודה רבה מאוד. שיהיו לך מועדים לשמחה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:27, 5 באפריל 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

יום הולדת שמחעריכה

ומ ז ל   ט ו ב ! חסר כינוישיחה • י' באלול ה'תשע"ה • 12:10, 25 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

ברכות! ‏עמיחישיחה 22:48, 25 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
מזל טוב! גילגמש שיחה 22:55, 25 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
מ ז ל   ט ו ב !   אלדדשיחה 23:03, 25 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
מזל טוב ליום הולדתך! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:07, 26 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה לכל המאחלים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:07, 30 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

הזמנה אישית לסקר העורכים של ויקיפדיה העבריתעריכה

 

שלום אפי,
עמותת ויקימדיה ישראל מקיימת לראשונה סקר בקרב עורכי ויקיפדיה העברית. הסקר נועד לקבל תובנות בנוגע לחוויית העריכה במיזם, מתוך כוונה לעזור לקהילת העורכים להמשיך לשפר את גרסתה העברית של האנציקלופדיה החופשית וכן, את תהליך יצירתה. נודה לך מאוד אם, כמי שפעיל בוויקיפדיה העברית מזה זמן רב, תסכים לענות על השאלון, באמצעות הקשה על הקישור הבא:

הקישור שלך לסקר.
הקישור המופיע פה לשאלון הוא אישי והודעה זו הושארה עבורך באופן ספציפי.


לתשומת לבך, הסקר אינו מתבצע על גבי שרתי קרן ויקימדיה, אלא באמצעות מערכת "Qualtrics", אשר אושרה לשימוש על ידי הקרן. למען הסר ספק, גם אם ההזמנה אישית, כל המידע בסקר נאסף בצורה אנונימית, כך שלא ניתן לקשר בין עורך מסוים לתשובות שמסר. בנתונים שייאספו לא יעשה כל שימוש מעבר למחקר עצמו, אשר ניתוח תוצאותיו יהיה זמין לקהילת העורכים לאחר סיום איסוף המידע.

הסקר נבחן ונמצא נגיש לאנשים עם מוגבלויות. הוא זמין למענה גם דרך מכשירים ניידים.


בכל שאלה או בעיה, לפני המענה על הסקר או במהלכו, הנך מוזמן ליצור קשר עמי, לירון דורפמן, בכתובת המייל Liron wikimedia.org.il או בטלפון 050-5453913 .

.בשם ויקימדיה ישראל, תודה לך מראש

 

Ldorfmanשיחה 19:16, 27 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

... וברכת מ ז ל   ט ו ב ! גם ממני... Ldorfmanשיחה 19:18, 27 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

זוסמןעריכה

תודה על הערך, אני מתנצל אם זה מפריע לך, הערך היה קיים בעבר והועבר לדף טיוטה כי היו שסברו שהמידע חסר, במקרה כזה נהוג למזג את הערך לערך אחד. כאן הייתה לי סיבה ממשית לעשות את זה כדי להצמיד את השיחה העוסקת בנושא הערך לערך. יום נפלא ותודה על כל תרומותיך החשובות. ביקורת - שיחה 16:05, 25 בנובמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

אליהו ביקרמןעריכה

שלום אפי, שבוע טוב. ראיתי שהזכרת את ביקרמן בערך עלילת קורבן האדם. אני מניח שהשתמשת לכך במאמר של בר כוכבא, אבל חשבתי שאולי היתה לך גישה אל המאמר שלו ישירות. ידוע לך במקרה אם המאמר הזה תורגם לאנגלית או עברית? Liad Malone - שיחה 17:40, 26 בדצמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

שלום ליעד, כל ההכרות שלי עם ביקרמן היא דרך בר כוכבא ולא באופן ישיר. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:42, 26 בדצמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
ואיפה מצאת את המאמר של בר כוכבא? יש אליו גישה ברשת? Liad Malone - שיחה 21:00, 26 בדצמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
עניתי במייל. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:40, 28 בדצמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

מזל טוב ליום הולדתך!עריכה

המון מ ז ל   ט ו ב ! ליום הולדתך! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:33, 13 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]

מזל טוב, והמון   אלדדשיחה 18:51, 13 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]
מ ז ל   ט ו ב ! !Ewan2 - שיחה 01:36, 14 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה למברכים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:01, 14 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]

מחילהעריכה

לא שמתי לב שאתה באמצע עריכה. מקווה שלא דרסתי לך שינויים. • צִבְיָהשיחה • י' באלול ה'תשע"ו 18:32, 13 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]

זה בסדר גמור. את יכולה להמשיך כרצונך. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:19, 13 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה[תגובה]

סיקריקיםעריכה

אני פונה אליך כיוצר הערך לגבי כמה דברים: א. עלתה הצעה להעביר את הערך לשם סיקריים עם הפניה לסיקריקים. מה אתה אומר על כך? ב. האם אתה זוכר על סמך מה כתבת "על פי התלמוד (בכורות, פא/ב) הסיקריקון או הסיקרין הינם שודדי קרקעות שגוזלים את האדמה בכוח ובאיומי רצח. יתכן שהסיקריקים קרואים בהשאלה בשם גנאי זה."? או שזה היה מחקר ראשוני. ג. על הנ"ל ועוד, אתה מוזמן להיכנס אל הערכים סיקריקים וסיקריקון ודפי שיחתם ולסייע בעריכות הרבות שנערכו שם לאחרונה. זה יעזור מאוד. תודה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 03:59, 8 בנובמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]

ייעוץ בנוגע לכתיבת ערכים על חקר המוחעריכה

שלום אפי,

נעים להכיר, אני חן מעמותת ויקימדיה ישראל ואני אחראית על תחום שיתופי הפעולה שלנו באקדמיה. במסגרת פעילות העמותה אנחנו עוסקים גם בליווי פרויקטים ושיתופי פעולה עם מרצים ומרצות במגוון מוסדות אקדמיים בארץ עבור כתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית כמטלה אקדמית. ראיתי שכתבת מספר ערכים בתחום הנוירולוגיה ולכן ברשותך הייתי שמחה להתייעץ איתך בנוגע לכתיבתם של כמה ערכים שמבקשים סטודנטים בקורס 'חקר המוח' לשפר או להוסיף.

אני מצרפת פה את הערכים המדוברים ואודה לדעתך.

  • רשתות משותפות (המינוח הלועזי הוא shared networks או putative mirror systems) - הסטודנטים מבקשים לכתוב על המחקר וממצאים אודות רשתות תפיסה-פעולה, והפעלות משותפות בעת חוויה רגשית (הפעלת האמיגדלה, חיקוי הבעות פנים ועוד). השאלה שלי האם נכון יהיה לכתוב ערך חדש בנושא, או שמא להרחיב כתת פרק בערך נוירון מראה.
  • הערך אמפתיה - האם אתה חושב שזה המקום להרחיב אודות התשתית העצבית של אמפתיה? (כלומר חקר המוח במצבי אמפתיה; אמפתיה רגשית; אמפתיה קוגניטיבית; מנגנוני ויסות ועוד), או שמא ראוי לפתוח ערך עצמאי בנושא, נאמר בשם 'אמפתיה (חקר המוח)'?

יש עוד כמה ערכים אבל אני לא רוצה להכביד   אז אם זה בסדר מבחינתך, תאמר לי ואעזר בך עוד.

רב תודות Chen - WMIL - שיחה 15:54, 13 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]

שלום חן, סתם כתבתי/שכתבתי כמה ערכים בנושא, והם בוודאי מבינים יותר טוב ממני בעניין. בעניין אמפתיה הערך בעיקרו הוא בתחום הפסיכולוגיה. נראה לי שאפשר להוסיף בו פסקה "אמפתיה בחקר המוח". אם הערך שהם מתעתדים לכתוב גדול מאוד אז אולי כדאי ליצור ערך חדש אמפתיה (חקר המוח). בקשר לנוירון מראה לדעתי אפשר בערך הנוכחי. בכל מקרה שיכתבו היכן שיכתבו, ומקסימום נעביר לערך הרצוי. בברכה. --אפי ב. 22:42, 13 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
הרבה תודה אפי. עזרת מאוד! אעביר את המלצותיך לסטודנטים. האם בסדר מצדך שאפנה אליך מעת לעת בקשר לייעוץ בנושאים עליהם כתבת? Chen - WMIL - שיחה 12:36, 14 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
כן. בוודאי. רק עכשו שמתי לב. --אפי ב. 17:18, 1 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

Questionעריכה

Hello! Did you created this button:

 
Bold icon.png

Let me know on my talk on Commons please! https://commons.wikimedia.org/wiki/User_talk:Hedwig_in_Washington Thanks for your time! --Hedwig in Washington - שיחה 00:05, 10 בינואר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

הזמנה לבעל ידעעריכה

 

שלום Effib!

לפי ההתרשמות הכללית מעריכותיך, נראה שיש לך ידע מקיף במגוון תחומים. היענותך לתרומה מהידע שלך בענף, עשויה להעלות את הרמה בתחומים אלו.

אופן נאות לתרומת הידע יכול להתבצע בהצטרפות לפרויקט בעלי ידע. ההצטרפות מתבצעת על ידי שיבוץ שמך בתחומי הידע שלך ובכך לקבל התראה בכל פעם שמישהו מתייג את בעלי הידע שבאותו התחום. תוכל לראות כאן את רשימת התחומים המלאה, או - לפי חלוקת נושאים ובצירוף שמות בעלי הידע הקיימים כבר - כאן.

אודות המיזם בקצרה: שאלות רבות בדפי השיחה של מרחב הערכים או בהכה את המומחה וכדומה נותרות לעיתים ללא מענה מצד הידע היסודי יותר שהן דורשות. כמו כן הרבה דיונים מתנהלים בלא שמעורבים בהם אלו מבין המשתמשים שמבינים יותר בעניין. בעת העלאת השאלה והתנהלות הדיון, ואף בכלל, לא תמיד יודעים וזוכרים מי יכול לעזור בזה. לפעמים בכלל אין דיון. יש איזו עריכה שחשודה בהשחתה ואין מי שיכול לאשר או לפסול אותה. צריך שיתמזל כדי שבדיוק יעבור במקום מישהו שמבין בזה באמת כדי לספק מענה הולם. פרויקט זה קורא לכל מי שיש לו ידע ועניין בתחום מסוים מעבר לידע הכללי והממוצע שיש לשאר המשתתפים כאן, שיבוא ויתייג את שמו, ואז יוכל לסייע במקרים הנ"ל ועוד. התיוג מאפשר מענה גם לאחר זמן ללא שהמתייג והמתויג מכירים ויודעים זה על זה.
פרטים נוספים ניתן למצוא בדף המיזם.

נשמח מאוד בהצטרפותך. איך שלא יהיה, אם אתה רואה תועלת מיוחדת במיזם, אנא חווה זאת בהצדעה כאן. זה עשוי להועיל בקידום המיזם.

בברכה, קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:18, 12 בינואר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia surveyעריכה

(Sorry for writing in English)

מי זה "ר' אליעזר הורוביץ"?עריכה

"ר' אליעזר הורוביץ" שהוספת לרשימת תלמידי החתם סופר (כאן), האם הכוונה לר' אלעזר הורוויץ? --Sije - שיחה 00:33, 27 באפריל 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

למה ביטלת את העריכה שלי?עריכה

כאן. חזרתישיחה 10:58, 16 ביוני 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

לא נגעתי בפסקה של החקלאות. השתמשתי בעריכה חזותית. אני מניח שהעריכה שלך נדרסה בטעות. אשחזר. -- אפי ב. 11:39, 16 ביוני 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

מזל טוב 2017עריכה

מ ז ל   ט ו ב ! ביקורת - שיחה 11:35, 1 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

תבנית:עמודת גרףעריכה

הקמת את התבנית בשנת 2009 והיא לא מנוצלת באף ערך. יש לה נחיצות? דוד א. - שיחה 13:42, 9 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

נראה שלא. למחוק. --אפי ב. 22:40, 9 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

קובץ:Yosef Schwartz.jpgעריכה

היי אפי,

בעריכה הזו הוספת כי הקובץ הוא דיוקן עצמי. קובץ זהה מצוי גם בספרייה הלאומית אבל אין שם ציון שמדובר בדיוקן עצמי. העליתי גם גרסה נוספת מאוחרת יותר קובץ:Portrait. Joseph Schwarz. Tvuaat HaAretz. 1900.jpg שמופיע בספר תבואת הארץ. האם יש סימוכין לכך שמדובר בדיוקן עצמי? Geagea - שיחה 15:28, 22 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

הסתמכתי על דבריו של פרופ' מאיר שורץ, צאצא של יוסף שוורץ, שגם הוציא את הספר תבואת הארץ במהדורות האחרונות שלו. אפי ב. 00:19, 24 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיי, תודה. עדכנתי. אגב, איפה עובדה זו מופיעה? באחת המהדורות האחרונות של תבואת הארץ? Geagea - שיחה 02:02, 24 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
אני ידיד של המשפחה. שמעתי ממנו בעל פה. מלבד זאת, עצם העובדה שהוא בחר לשים את התמונה הזו בספר שהוציא, אומרת כבר מה הוא חושב על התמונה. אפי ב. 20:01, 25 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

אתה עדיין ויקיפד?עריכה

אהלן אהלן, אתה עדיין כותב בויקיפדיה?

מידי פעם. 15:40, 6 ביולי 2018 (IDT)
אני ויקיפד במסלול המוזל. 😃 11:19, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

נגם הזרםעריכה

תקלדה ישנה. תיקנתי עכשיו. Uziel302 - שיחה 17:16, 11 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה[תגובה]

חנוכה - חופש הפולחן הדתיעריכה

שלום! לפני כמעט עשור הוספת לערך על חנוכה כי "המסר העיקרי של חנוכה הוא ניצחון חופש הפולחן הדתי". הרב חיים נבון מוחה על כך בפוסט בפייסבוק. ‏עמיחישיחה 14:15, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תודה על ההערה. אפי ב. 00:33, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מרגל משוטה??עריכה

בערך מרגל כתבת בעבר 'מרגל משוטה שפועל למען מדינה שאינו מכיר'. למה התכוון המשורר? אולי יש פה תקלדה? שלוםשיחה • ה' בשבט ה'תשע"ט • 23:21, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה[תגובה]

מרגל משוטה. הכוונה שהמגייסים משטים במרגל. מתחפשים לשירות מודיעין אחר וגורמים לסוכן להאמין שהוא עובד עבור מדינה אחרת ממה שהוא חושב שהוא עובד עבורה. אפי ב. 21:23, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה[תגובה]
אה, הבנתי. אנסה לנסח מחדש כדי שיובן גם לאנשים כמוני. שלוםשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 10:56, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה[תגובה]

הסזוןעריכה

היי אפי, בערך הסזון, בסוף הפיסקה הראשונה בתת הפרק "ההשלכות על השיח והמבנה הפוליטי במדינת ישראל" הוספת ב-5 בינואר 2005 את המשפט: "פרופ' מיכאל הרסגור רואה בסזון עצמו מיני מלחמת אזרחים, שהיתה כעין זריקת חיסון לחברה הישראלית." האם אתה זוכר את המקור בו השתמשת ? צחי לרנר - שיחה 20:32, 10 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

מצטער, זה היה מזמן. לא זוכר. אפי ב. 16:21, 19 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]
סבבה. צחי לרנר - שיחה 18:35, 19 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

ספצנאזעריכה

אהלן. לפני עשור הוספת איזה סיפור על כך שהספצנאז חתך ראש וידיים של איש חזבאללה ושלח אותם למפקדים. מה מקור הסיפור הזה? דגש — 06:46, 24 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

שלום. פרסומים שונים באינטרנט. למשל זה וזה. בכתבה השנייה המקור לכך או שמי שכתב על כך היה ד"ר רונן ברגמן. --אפי ב. 12:58, 27 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

שיחה:חמקנותעריכה

אשמח אם תגיב להערות שהעלתי לגבי העריכה האחרונה שלך בערך חמקנות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:46, 27 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

השבתי. אפי ב. 12:48, 27 ביוני 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

מזל טובעריכה

מ ז ל   ט ו ב ! הרבה אושר ושמחה עד 120 שנה!יעקב צבי 2006 - שיחה 20:51, 9 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

  חברסודי -שיחה 20:55, 9 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה[תגובה]
המון המון מזל טוב   איש השום (Theshumai) - שיחה 22:56, 9 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה[תגובה]
קצת באיחור, מ ז ל   ט ו ב ! אלעדב. - שיחה 12:54, 11 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה לכולם על האיחולים. אפי ב. 22:28, 11 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

תיקון מביךעריכה

על פי הבדיחות בעיתונים, יש רבים שהיו מוכנים לשפוך את החמות בסוף ליל הסדר.  david7031שיחה • ג' בשבט ה'תש"ף • 13:53, 29 בינואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

אני מניח שמישהו כתב את זה בכוונה לפי הבדיחה הזו. חמותו בערה בו. אפי ב. 01:10, 3 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

מזל טוב (2020)עריכה

מ ז ל   ט ו ב !   Diamond Magazine מגזין יהלוםשיחה 10:47, 28 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

  יומולדת!שמח   דוגקון דוגקוןשיחה 20:06, 28 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

We sent you an e-mailעריכה

Hello Effib,

Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org.

You can see my explanation here.

MediaWiki message delivery - שיחה 21:50, 25 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

מזל טוב!עריכה

  מ ז ל   ט ו ב ! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 07:49, 18 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

השרפה בהרי ירושלים (2021)עריכה

ראיתי שהסרת את תבנית ה"אקטואלי" מתוך טענה שנגמר האירוע. תוכל לעדכן את הערך? ספסףספספוני בספסופיכםהצביעו והשפיעו! 20:35, 24 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

עיקרי האמונה של פילוןעריכה

פונה בעקבות עריכתך זו: מה המקור לעיקרי האמונה של פילון האלכסנדרוני? סליחה על ההטרדה 😅 בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:11, יום ראשון בשבת, י"א בחשוון ה'תשפ"ב (IDT).

אפשר לעשות חיפוש בגוגל ולראות שבאנציקלופדיית דעת ועוד מקומות מזכירים את עיקרי האמונה של פילון. בעקבות בקשתך הבאתי בערך מקור מחקרי. אפי ב. 17:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19עריכה

אפי ב., לדעתי, צריך להתייחס בערך לדרך בו המדד משכלל התחסנות. האם הוא משכלל בוסטר? האם הוא בודק אחוז מתוך הזכאים או כל האוכלוסיה וכו . Myn2021 - שיחה 20:35, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

בינתיים לא נכנסתי לכל הפרטים של המדד. אני עדיין מחפש איך הם בדיוק מודדים. לוקח לתשומת ליבי לחקור יותר בעניין אפי ב. 22:33, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

גלית אלטשטייןעריכה

 
כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר ולמרות זאת חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.

חזרה על עריכות שבוטלו, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת בוויקיפדיה.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, יובילו לחסימתך.

תודה, שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 01:56, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לא הייתה שם מלחמת עריכה. הפרסי. לנוכח הפעילות הביריונית שלך, יותר הגיוני שתשים את התבנית בדף השיחה שלך. אפי ב. 03:49, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אנא בדוקעריכה

את עריכתך זו. נדמלי שהתכוונת ל‏חלק מתוך‏ (P361). בב"ח - קיפודנחש 02:20, 8 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

יתכן שיהיה הבדל כאשר הערך הוא סדרה של אוניות כמו סער 6 או אוניה בודדת בסדרה כמו אח"י מגן. אני התכוונתי לסדרה של אוניות כמו כאן. איך פותרים את העניין שהדבר יתאים לכל המקרים. קיפודנחש - אפי ב. 07:40, 8 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אם אנחנו משתמשים בתבנית:אונייה גם לספינה מסוימת וגם לסדרה, זו אכן בעיה. כדי למצות "אוניות בסדרה" מהערך על אונייה מסוימת, נרלי שצריך למצוא את הסדרה (על ידי "חלק מתוך": ‏חלק מתוך‏ (P361), ומשם לשאול על ‏מכיל את החלק‏ (P527). אין לי מושג אם זה אפשרי או איך לעשות זאת - זו שאלה לוק:תב.
אם לא הבנתי נכון, אז לא... בב"ח - קיפודנחש 19:56, 14 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קיפודנחש. כנראה צריך שבתבנית אונייה יהיו שני פרמטרים דומים. אחד "אוניות בסדרה" שמיועד לסדרת אוניות, והשני "אוניות בסדרה" שמיועד לאוניה בודדת. (כמובן עם שינוי קטן בשמות) כל אחד מהם יהיה מחובר לפריט המידע הרלוונטי לו. הפתרון הזה עדיף מאשר שתי תבניות אחת לסדרה ואחת לאוניה בודדת. אפי ב. 23:46, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא ידוע לי אם בכלל ניתן להשיג "אוניות בסדרה" עבור אונייה מסוימת - המקום לשאול זה וק:תב. אולי אין פתרון, אולי נחוצים שני פרמטרים שונים כפי שהצעת, ואולי ניתן לפתור זאת בעזרת פרמטר יחיד. אין לי ידע ממשי כשזה נוגע לוויקינתונים, ויש שם אנשים שיכולים לתת תשובה (יונה, יורו, עלי, בורה, ורבים אחרים). בב"ח - קיפודנחש 00:15, 16 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בכולופן לא בטוח שצריך להסתכל דווקא על P361 כפי שכתבתי, אולי יש יותר מתאימים (למשל ‏מופע של‏ (P31) או ‏דגם כלי שיט‏ (P289), ואולי אחרים). בב"ח - קיפודנחש 01:59, 16 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גרפיםעריכה

כבוד ויקר על עבודתך בשדרוג היחידה והתבניות. יישר כוח.

בקשה: אם כבר אתה שם, מה דעתך להוסיף תיעוד ודוגמאות לגרף לוגריתמי? זו תכונה שאנשים שואלים עליה (אפילו עבור היחידה הדמיקולו שבניתי הרבה לפני שההרחבה הגיעה). יש מאמרים רבים בהם גרף לוגריתמי מתאים. בדקתי חפיפית וזה עובד, אבל יש שם עוד כמה סודות (למשל איך שולטים על השנתות בציר Y - לא הצלחתי להבין). כדי להכשיר, צריך גם להוסיף yScaleType ל-TD (תאורטית אפשר גם X, אבל זה לא נראה לי מועיל - לא זכור לי גרף לוגריתמי ב-X).

בפרמטרים מסוג זה יש גם להזין ל-TD "ערכים מוצעים" (suggestedvalues). הצץ מה עשיתי שם בפרמטר type.

בברכה - קיפודנחש 20:05, 14 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תודה. אבדוק את העניין הלוגרימתי ונראה אם אוכל לו. אגב,יחסית למספר הגרפים שציפיתי שיהיו בערכים, אין כל כך הרבה. אולי יהיה צריך לפצוח במבצע להעביר גרפים מציר זמן לgraph. אפי ב. 20:10, 14 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

קיפודנחש, הייתי לוקח שני דברים מהגרף שלך. את גרף העמודות ואת מקרא ועושה להם תרומת איברים לטובת תבנית:Graph. מתבקש שתהיה אפשרות שהמקרא יוכל להיות גם בתחתית הגרף. וגם צורת הכתיבה של גרף עוגה של הספריה שלך הידידותי ביותר שאני מכיר. רואים ומיד מבינים. אפי ב. 18:57, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האם עדכנת לפי ויקיפדיה באנגלית? כך אומר התקציר. אאל"ט, היחידה אומרת שגרסת ה-master נמצאת בוויקיפדיה הגרמנית, ומשם יש להעתיק (אולי הגרסאות זהות - לא בדקתי). בב"ח - קיפודנחש 21:31, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בדקתי שהם היו זהים. בדקתי עכשו שוב ויש שינוי אחד לא משמעותי בקובץ ברירת המחדל בגרף מפה. אפי ב. 21:48, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי עריכה זו: כאשר יש מספר אפשרויות כמו כאן, יש להוסיף אותן אחת אחת ל"ערכים מוצעים" (suggestedvalues). תוכל לראות עריכה קודמת שעשיתי עבור "סוג". זה קל מאד בכלי שמויפוי בנתה לנו ("עריכת נתוני תבנית"): מעתיקים את הערכים אחד אחד לתיבת המוצעים ולוחצים אנטר או טאב או מקישים עם העכבר בקופסה אחרת. בברכה - קיפודנחש 23:25, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הבנתי. תודה. אגב, כאשר יש פרמטר שמורכב מסדרה של מספרים, סוג הערך צריך להיות number או line? אפי ב. 23:37, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי הלחמה: אין בעיה לעשות זאת. כל מה שצריך זה אחרי ה-invoke, לצייר מקרא (רק בהינתן פרמטר מקרא=כן או כדומה).
עשית זאת בכמה מהדוגמאות, ואפשר לעשות זאת בתבנית עצמה. יש מה לדבר.
לגבי סוג הפרמטר - string, או להשאיר לא מוגדר. רק דברים שיכולים לקבל מספר יחיד (בלי פסיקים וכדומה) או להיות ריקים מתאימים ל-number.
אם תיתקל בקשיים בציור המקרא, אשמח לייעץ. אם אינך מעוניין לכתוב לואה, נסרוג משהו לטובת העניין. בב"ח - קיפודנחש 00:26, 16 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, משהו שלא הכרתי, והנושא לא עלה, אז אולי חדש גם לך, למרות שזה לא חדש בכלל: הצץ בבקשה במיוחד:GraphSandbox.
מדגדג להביא לשם את הקוד של הדוגמה מ- https://vega.github.io/vega/examples/timelines/, ולנסות לחבוט בו עד שיעבוד. אם תעשה זאת, by hook and by crook נכתוב יחידה שתוכל להחליף את timeline (או נשכנע את הגרמנים לכתוב).
אם תציץ באתר של וגה, הם יודעים לעשות כמה טריקים חמודים, כמו tooltip וקישורים מאלמנטים בגרף, כלומר הפונקציונליות של "מפת תמונה" (ושל היחידה שכתבתי מזמן). אם תמצא דרך לעשות זאת בעזרת ארגז החול, נוכל ללמד את היחידה המיובאת כמה טריקים חדשים.
לא הצלחתי למצוא מקום בו ההרחבה "משתיקה" תכונות של וגה, ולפי מה שראיתי עד כאן הכל צריך להיות אפשרי.
בברכה - קיפודנחש 07:44, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני בשלב שאני מחפש online ide ודיבגר לויקי לואה. ואגב אני רואה שהווגה כתוב ב-JS ותוהה לעצמי על היתרונות בלואה על פני JS. אשמח לכמה מילות הסבר. אפי ב. 02:16, 27 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
וגה זו ספריה חיצונית, so, take it or leave it, והוחלט to take it, כך שזה דיון נפרד.
הוחלט לפני שנים לתמוך במשהו קצת יותר חזק מתחביר התבניות המצ'וקמק של מדיה ויקי ונותן גישה לשפת תכנות ממש, נשלט על ידי הכותבים, ורץ בצד השרת.
אולי אם ההחלטה הייתה מתקבלת היום היו הולכים על node js ואולי לא (נראה לי הרבה יותר קשה לשליטה - צריך להגיד לנוד לא לבצע תקשורת, וזה לא נראה לו טבעי), אבל בכולופן כשזה נשקל, הוחלט ללכת על לואה, שמתאימה ב-spec שלה למה שאנחנו צריכים התאמה טובה, ובפרט, קל להריץ אותה ב-sandbox מבודד, מה שמקל על הבטיחות.
בסך הכול, לאור כל היחידות שנכתבו ונכתבות, זה היה צעד מוצלח:
לגבי IDE: סליחה על ה"אנו באנו", אבל הדרך לדבג לואה בוויקיפדיה היא בעזרת הדפסות ביניים, והאינטרפרטר הקטן שבנוי בתחתית דף העריכה.
הדפסות ביניים נעשות בעזרת mw.log ו-mw.logObject. את תוצאות ההדפסה רואים אחרי "תצוגה מקדימה של דף עם", איפשהו בתחתית (צריך לפתוח כמה קיפולים). לא מסובך - אם תצטרך הנחיות מדויקות יותר, שרוק לי, ואנסה לרשום "צעד אחר צעד".
את הלוגיקה הפנימית במודול שמפתחים ניתן לפתח על המחשב שלך, אבל אז הספריות של mw לא נתמכות. כשכתבתי מודולים שמנתחים משחקי שחמט בפורמט PGN השתמשתי בדרך זו, כאשר כתבתי shim קטן לאותן פונקציות בהן השתמשתי (ממשפחת mw.text). גם אז עבדתי בלי ide אבל "מחזור הפיתוח" היה נוח יותר.
באתי הנה מסיבה אחרת בכלל: שמתי לב שהרחבת את תבנית:Chart graph/תיעוד - מבורך ונאה, אך הפרמטרים שהוספת לתיעוד עדיין חסרים ב-TD, מה שאומר שהם לא זמינים באשפים, ושימוש בהם יקפיץ שגיאות פרמטריות.
בברכה - קיפודנחש 01:34, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על ההסברים. קיפודנחש. בתבנית:גרפים ה-TD שלם. צריך להעתיק אותו לתבנית תבנית:Chart graph. אני מתקשה קצת בכך בגלל שאני בתקופה האחרונה גולש מהסמרטפון. אפי ב. 01:56, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
טוב, אז נטשתי את הנייד. הוספתי לתבנית:Chart graph TD וגם בקרת ניהול פרמטרים. קיבלתי 7 הודעות שגיאה. צריך לבדוק מה הבעיות. אפי ב. 16:28, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
המערכת עושה את שלה, ו"תופסת" שגיאות נכונות.
בשלבי ההרצה, חלק מהשגיאות הן ב-TD עצמו, אך בהמשך, היא תופסת דפים בהם הוזנו פרמטרים שגויים. להתחלה, הדלק את "הראה הודעות שגיאה ממערכת בדיקת הפרמטרים" תחת העדפות ← גאדג'טים.
בהמשך, פתח דף כלשהו עם שגיאה (כלומר דף בקטגוריה "שגיאות" שמקושרת מההודעה בראש התבנית).
שים לב שכעת מופיע רמזור אדום מכוער וצעקני בראש הדף, ובו מופיע מספר התבניות בדף עם שגיאות פרמטריות. הספירה היא פר תבנית, לא פר שגיאה, כאשר בתבנית מסוימת מספר שגיאות היא נספרת פעם אחת. "פר תבנית" הכוונה "פר מופע של התבנית בדף".
לחיצה על הרמזור פותחת טופס מפורט, עם שורה עבור כל תבנית בה מופיעה שגיאה. בצד ימין קישורית למקום בדף בו נמצאת התבנית שמכילה שגיאה, ומשמאלה פירוט.
כך למשל ראיתי שהיחידה מקבלת פרמטר בשם linewidths, אבל ה-TD מגדיר linewidth (בלי s בסוף).
כמו כן, ניתן, בעורך קודמקור, לסמן את התבנית (כלומר החל ב- {{ וכלה ב }} ), ואז ללחוץ על סמליל התבנית בסרגל: האשף שולח את כל הפרמטרים שאינם מוכרים לו, כלומר אינם ב-TD לתחתית הטופס, ונותן לשדות הללו רקע ורדרד דוחה. שים לב שבתבנית מרובת פרמטרים כמו זו, יש לגלול למטה כדי לראות את השדות השגויים
בשלב זה נרלי שרוב השגיאות שמופיעות הן תקלדות או חוסרים בהגדרת ה-TD עצמו.
בברכה - קיפודנחש 20:05, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שאר השגיאות שראיתי נובעות משני דברים: xAxisAngle לא קיים ב-TD, ופרמטר type מוגדר "חובה", אך בפועל יש ברירת מחדל, וגם בלעדיו הגרף מוצג. לדעתי, עדיף להשאירו חובה, ולתקן את הדוגמאות שלא מגדירות אותו, אך ניתן להישאר עם "ברירת מחדל", ולהסיר את required מהפרמטר הזה. קיפודנחש 20:23, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על ההסברים. התיקונים בוצעו. העדפתי את פרמטר type להפוך לרשות. אפי ב. 21:38, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הטילדה הרביעית - גיליון חדש!עריכה

טילדה חדשה יצאה ממכבש הדפוס! הטילדה הרביעית חוזרת עם שאלות, מפגשים ותובנות חדשות

MediaWiki message delivery - שיחה 20:55, 30 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ויקינתוניםעריכה

- הועבר לדף ויקיפדיה:מזנון
אפי ב. 18:47, 11 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עזרהעריכה

היי אפי, אני צריך עזרה טכנית.

לגבי ‏מזהה החכם היומי‏ (P10776). יש לי רשימה של 999 חכמים בקובץ אקסל. יש לי טור אחד שכולל את שם החכם והיפרלינק לדף שלו. אני רוצה לחלץ רק את הקישור בטור נפרד. לפי מה ששאלתי ניתן לעשות את זה באמצעות VBA. לפי הדף הזה אני מבין שאתה יודע איך לעשות את זה. אשמח אם תדריך אותי. אם זה מסובך מידיי להסבר אוכל לשלוח לך את הקובץ שתחלץ לי. תודה מראש. Geagea - שיחה 18:43, 25 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

וואי. כבר שנים לא נגעתי בVBA. שלח לי את הקובץ ואראה מה אפשר לעשות. אפי ב. 20:43, 25 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

החזרתי קובץ עם בקשתך. נא בדוק באימייל. אפי ב. 23:41, 25 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

גיאה, יגאל מכיר את כל המשחקים עם אקסל. אפי, אתה עובד קשה על החלפת שמות תבניות מה שהבוט עושה ב-22 שניות... בורה בורה - שיחה 04:39, 2 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אוקיי. תודה. אין לי עניין להתחרות בבוט. אפי ב. 04:44, 2 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

Timeline / lifelineעריכה

בורסה וסימולעריכה

ראה שיחת תבנית:חברה מסחרית#בורסה וסימול. תוכל לסדר את התבנית שהסימול יישאב מוויקינתונים? עשית לאחרונה משהו דומה בתבנית:סופר דומני. בורה בורה - שיחה 08:06, 6 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שחיקה דמוקרטיתעריכה

יש שם מלא שגיאות פרמטריות ב{{גרף}}. תוכל לתקן בבקשה? בורה בורה - שיחה 17:07, 15 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עלילות בעל וענתעריכה

  שלום Effib, הערך המומלץ עלילות בעל וענת שכתבת יוצג ב-31 באוגוסט בעמוד הראשי. אשמח אם תהיה לך אפשרות לעבור על הערך ועל התקציר ולראות שהם תקינים מבחינה ויזואלית, לעדכן מה שצריך וכיוצא באלה. בברכה, גילגמש שיחה 20:18, 2 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אוקיי. אעשה זאת. גילגמש, אם היה אפשר לעשות מחווה ולהחליף בין המומלצים של 30 ו31 באוגוסט היה אחלה. 30 באוגוסט יום ההולדת שלי. 🙂
החלפתי. גילגמש שיחה 20:13, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה. אפי ב. 00:02, 4 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תבנית:גרףעריכה

אהלן.

ראה את השגיאה הפרמטרית שם: בעריכתך האחרונה הוספת אפשרות ל-y6 (עם כל הבוכהלטריה - כותרת וכדומה). נראה שזה לא מספיק.

בברכה - קיפודנחש 21:08, 7 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

יומולדת 2022עריכה

מ ז ל   ט ו ב ! ! ביקורת - שיחה 08:29, 9 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]