מנגנון היגס – הבדלי גרסאות

'''מנגנון [[בוזון היגס|היגס]]''' הוא מודל תאורטי ב[[פיזיקת חלקיקים]], המסביר את קיומה של [[מסה|מסת]] [[חלקיקי יסוד|חלקיקי היסוד]] השונים במסגרת [[המודל הסטנדרטי]]. המנגנון מסביר את מסת ה[[פרמיון|פרמיונים]] ואת מסת [[בוזוני W ו-Z]] בעזרת [[שבירת סימטריה ספונטנית]] של [[הכוח האלקטרו-חלש]] עקב קיומו ותכונותיו של חלקיק הנקרא [[בוזון היגס]]. החלקיק והמודל נקראים על שם ה[[פיזיקה|פיזיקאי]] הבריטי [[פיטר היגס]] שחזה את קיומו. את המודל פיתחו בו-זמנית ובאופן בלתי-תלוי גם הפיזיקאים היהודיים [[רוברט בראוט]] ו[[פרנסואה אנגלרטאנגלר]] מ[[בלגיה]]. על תגלית זאת, שאושרה בניסוי במאיץ החלקיקים ב[[CERN]] זכו פיטר היגס ופרנסואה אנגלר ב[[פרס נובל לפיזיקה]] ב-2013 {{הערה|http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/physics/laureates/2013/press.pdf}}.

במסגרת [[המודל הסטנדרטי]], בוזוני ה-W,Z, ה[[גלואון|גלואונים]] וה[[פוטון]] ההתחלתיים מתוארים כבוזוניכ[[בוזון כיול|בוזוני כיול]] חסרי מסה, שקיומם נדרש כדי להבטיח שימור של [[סימטריית כיול|סימטריות הכיול]]:

המשמעות היא שלהיגסשלבוזון היגס יש ערכים נמדדים שונים מאפס בריק - כלומר ה[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] מלא ברקע של [[שדה היגס]] גם בריק מוחלט. האינטראקצייה בין שדה הרקע של בוזון ההיגס לבין חלקיקי המודל הסטנדרטי שוברת את הסימטריה

ההיגס אינו משתתף באינטראקצייה ה[[אלקטרומגנטיות|אלקטרו-מגנטית]] ולא באינטראקצייהבאינטראקציה ה[[הכח החזק|חזקה]], ולכן הוא לא שובר אותן ולא משפיע על מסת ה[[פוטון]] וה[[גלואון|גלואונים]] הנושאים כוחות אלו.

[[אנרגיה פוטנציאלית|פוטנציאל]] ההיגס מכיל איבר מהצורה λφ⁴+μφ² (כאשר φ הוא שדה ההיגס) הכולל אינטראקציות בין שדה ההיגס לבין עצמו. בשלושה ממדים, נראה גרף הפוטנציאל כ[[סומבררו]] בעל שוליים גבוהים (ראו תמונה) המקבל [[מקסימום מקומי]] ב[[ראשית הצירים]] (השקולה ל[[ריק]]) ומינימום גלובלי על מעגל המקיף את הראשית.

ב-[[4 ביולי]] [[2012]] דיווחו שתי קבוצות מחקר נפרדות במרכז המחקר ב-[[CERN]] כי צפו בחלקיק בעל מאפיינים דומים לבוזון היגס וב-[[14 במרץ]] [[2013]] הודיעו הפיזיקאים במאיץ כי הם משוכנעים במידה שהחלקיק אותו הם גילו הוא אכן בוזון היגס{{הערה|1=http://news.walla.co.il/?w=/14/2625130}}.