בוהמה – הבדלי גרסאות

בתחילת ה[[המאה ה-19|מאה ה-19]] החל המונח לשמש, במקביל,{{הערה|בשנת 1802 בארץ הבסקים, בשנת 1803 בחקיקה הנפוליאונית, ולאורך המאה ה-19 בחקיקה מקומית, עדיין שימש המונח "בוהמייני" לציון צועני או נווד}} לציון אדם נווד, נטול שורשים, ונעדר הכנסה קבועה. אצל כותבים כאנרי מורגרמירז'ה או [[אונורה דה בלזאק]], שניים שעסקו ב"בוהמיה" תוארו הבוהמיינים כמי שאינם מחזיקים במקצוע מוגדר, או שמשלח ידם האמנותי אינו נחשב בעיני החברה מקצוע ראוי, שהכנסתם נתונה לתנודות חריפות, נוכלים לעת מצוא, גאונים נסתרים או אף פושעים.{{הערה|Jerrold Seigel, '''Bohemian Paris: Culture, Politics, and the Boundaries of Bourgeois Life''', Baltimore: Viking Press, 1986, עמ' 5}}

דימוי כפול זה של הבוהמיינים - יצירתיים, צעירים, נוודים, בעלי הכנסה מפוקפקת לפרקים; ובהכללה: היפוכו של ה[[בורגנות|בורגני]] - נותר בעינו, ושימש בהתייחס גם לגלגולים מאוחרים יותר של בוהמה, כמו הבוהמה האמנותית של הרבע השלישי של המאה ה-19 ושנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 בצרפת, בהתייחס ל"דור הביט" בשנות החמישים, להיפים בשנות השישים, וכדומה. לעתים קרובות נקשר אורח חייהם של אנשים בוהמים בשתיית משקאות חריפים, שימוש ב[[סם|סמים]] ומתירנות מינית. רבים מהיוצרים החשובים ביותר של [[המאה ה-20]] נחשבו (בעיני עצמם או אחרים) בוהמיינים.